אחת הסוגיות המשמעותיות שמסתתרות מאחורי תוצאות הבחירות היא הרכב בית המשפט העליון בשנים הקרובות. מעבר לזהות ראש הממשלה והקואליציה הבאה, הרכב הממשלה והכנסת יקבע גם מי יהיו נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים – גוף שצפוי לעסוק בשורה ארוכה של מינויים לעליון.
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הזהיר במהלך מערכת הבחירות כי הממשלה הבאה צפויה להיות מעורבת במינוי שמונה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מבחינתו, זו אחת הסיבות לכך שתוצאות הבחירות משמעותיות במיוחד למחנה הלאומי.
גם שר המשפטים יריב לוין הזהיר כי במהלך הקדנציה הקרובה צפויים שינויים משמעותיים בהרכב העליון, וכי זהות הממשלה הבאה תשפיע באופן ישיר על הכיוון שאליו תלך מערכת המשפט.
השיטה משתנה עם הכנסת החדשה
המשמעות מקבלת משקל נוסף משום שעם תחילת כהונת הכנסת ה-26 אמור להיכנס לתוקף השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי המתווה, במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו שני נציגי ציבור – אחד המזוהה עם הקואליציה ואחד עם האופוזיציה – ולבחירת שופט לעליון יידרש רוב שיכלול נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
כלומר, אף צד לא יוכל למנות לבדו את כל שופטי העליון, אבל זהות הממשלה תשפיע באופן ישיר על זהות נציגיה בוועדה, על המועמדים שהיא תקדם ועל ההסכמות שיידרשו בדרך למינוי.
אם הימין לא יצליח להרכיב את הממשלה הבאה, נציגי קואליציה אחרת יהיו אלה שישבו סביב השולחן ויובילו את המשא ומתן על זהות השופטים החדשים.
ההשפעה תישאר הרבה אחרי הבחירות
המשקל של המינויים האלה חורג בהרבה מקדנציה פוליטית אחת. שופט שמתמנה לבית המשפט העליון עשוי לכהן שנים ארוכות ולהכריע בסוגיות של ביטחון, התיישבות, יחסי דת ומדינה, סמכויות הממשלה והכנסת וחוקי יסוד.
בימין מזהירים כי אם אכן יידרשו בשנים הקרובות מינויים של עד שמונה שופטים, תוצאות הבחירות הנוכחיות עשויות לעצב חלק משמעותי מהרכב בית המשפט העליון לשנים ארוכות קדימה.
מבחינת המחנה הלאומי, לכן, השאלה איננה רק מי יישב בממשלה למחרת הבחירות – אלא גם מי ישפיע על זהות השופטים שיישבו בעליון הרבה אחרי שהממשלה הבאה כבר תסיים את כהונתה.
