בימים אלה, כשהכנסת כבר מריחה את פיזורה, מתנהל בוועדה למיזמים ציבוריים מרתון הצבעות יום ולילה. על שולחן הוועדה מונחת הצעת חוק איסור הונאה בכשרות, המבקשת לבטל את רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא ולהחזיר את הסמכות לרבנות המקומית ולרבנות הראשית. בראש הוועדה יושב חבר הכנסת אוהד טל (הציונות הדתית), והוא משוחח איתנו ימים מעטים לפני ההצבעה המכרעת.

אחת השאלות הגדולות שאני מעלה היא אם בכלל יספיקו להעביר את החוק לפני שהכנסת תפוזר. "חד-משמעית נספיק", מציין טל. "סיימתי את הדיונים על החוק, אנחנו מתחילים את ההצבעות, ובעזרת ה' הוא יעבור".

בתוך כמה ימים זה יעבור סופית, אחרי קריאה שלישית?

"אנחנו מסיימים השבוע את ההצבעות בוועדה על כל ההסתייגויות של האופוזיציה, ובשבוע הבא יעלה החוק להצבעה במליאה".

מחזיר את הגלגל לאחור?

יש הטוענים שהחוק פשוט מחזיר את הגלגל לאחור, למצב שבו הרבנות הייתה המונופול היחיד, עם כל הבעיות. מדוע החוק שלך טוב יותר ממה שהיה בעבר?

"מה שקורה היום התפתח בעקבות רפורמת כהנא, שהחמירה דרמטית בעיות שהיו קיימות גם קודם. הרפורמה עשתה שני דברים: היא נתנה לכל רב לתת כשרות מחוץ לתחום שלו, כך שהרב של קריית שמונה יכול לתת כשרות באילת ולהפך, וכל שלושה רבנים יכולים ליצור לעצמם תקן כשרות עצמאי. זה יצר אין-סוף סטנדרטים, בלי אחידות ובלי שקיפות. בית עסק כבר לא יודע מה נדרש ומה לא, וכשרב נותן כשרות במקום רחוק שאין לו בו מערך פיקוח והשגחה, אין לזה באמת כיסוי.

הקואלצייה במשבר: הדיון על חוק הכשרות נדחה

"שמענו בוועדה סיפורים מזעזעים על בתי עסק שסיפקו בשר מהרשות הפלשתינית, ובעל העסק אומר בפה מלא שהמשגיח היה שם לאחרונה לפני שבועיים. נוצר כאוס אדיר בכל מערך הכשרות במדינת ישראל, ולא במקרה רבנים מרכזיים התנגדו לרפורמה אז ומתנגדים אליה גם היום".

מה החוק החדש קובע?

"אנחנו מחזירים את הרבנים לתת כשרות במקום שלהם, כי שם יש להם מערך פיקוח והשגחה. אבל הליבה של החוק היא ניתוק היחסים בין המשגיח למושגח. היום משגיחי הכשרות ברובם המוחלט מקבלים את המשכורת ישירות מבית העסק, וזה יוצר ניגוד עניינים מובנה. אנחנו מסדירים מהיסוד את כל נושא ההעסקה. מי יכול להיות משגיח, איזו הכשרה הוא צריך, באיזה שיעור משרה מעסיקים אותו, והכול שקוף ולפי סטנדרטים אחידים. יהיה סטנדרט כשרות אחיד לכל המדינה, לפי מה שתקבע הרבנות הראשית: מה זו כשרות רגילה, מה מוגדר מהדרין, מה מוגדר מהדרין מן המהדרין.

"כדי להפיג את החשש מכוח יתר של הרבנות הקמנו ועדת ערר שתיתן סעד לבעל עסק שמרגיש נפגע מהמשגיח שלו. אם הוא לא יסתדר עם משגיח הכשרות שלו, או אם דורשים ממנו דרישות לא-הגיוניות שאינן עומדות בתקנים, הוא יוכל לפנות לוועדה הזו. בתוך 14 יום היא חייבת לתת לו מענה, והיא יכולה להטיל סנקציות אם פגעו בו שלא לצורך".

מפעל של ג'ובים?

אחת הטענות שעלו נגד החוק היא שמפלגת ש"ס תנסה להשתלט על התחום, כלומר שוועדת הערר או המשגיחים יישלטו בידיה, וכך החוק יהפוך למפעל של ג'ובים. "את ועדת הערר הוצאנו מהשליטה של מפלגה או של משרד הדתות. ישבו בה נציג שר האוצר ונציג המגזר העסקי, כך שהאלמנט הכלכלי יהיה חזק ונוכח מאוד, ואין בה שליטה של ש"ס או של משרד הדתות. הוועדה גם תהיה שקופה. היא חייבת לפרסם את החלטותיה לציבור, ואחת לשנה יוגש דיווח לכנסת על כל התלונות, התקלות והבעיות.

"ברגע שיוצרים דיון ציבורי, מכריחים שקיפות. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. לגבי החשש שיהיה פה מפעל ג'ובים, זה בדיוק הפוך. היום אף אחד לא יודע כמה משגיחים יש, כמה הם מרוויחים, באיזה שיעור משרה הם עובדים ומה קרבת המשפחה בינם ובין הרב המקומי או ראש המועצה הדתית. אנחנו מסדירים את זה".

"יהיו סטנדרטים מי יכול להיות משגיח, יהיה הסדר ניגוד עניינים שאוסר למנות קרוב משפחה, והכול יהיה שקוף. ברגע שהתחום נעשה מוסדר ומפוקח נסגר הפתח לטריקים ולקומבינות, ולכן זה בדיוק הפוך ממה שמנסים לטעון".

כשרות ממלכתית לציבור שאינו דתי

מדוע ארגון רבני צהר מתנגד כל כך למהלך?

"צהר מפעילים היום מותג כשרות משלהם, שנועד להתחרות ברבנות. למען האמת, רפורמת כהנא נועדה בעיקר בשבילם. אני איש כלכלה חופשית ומאמין שתחרות היא אבן יסוד, אבל תחרות אפשר ליצור רק במקום שאין בו כשל שוק. איפה שיש כשל שוק, המדינה חייבת להיכנס ולנהל. בדיוק כמו שאי אפשר שכל ראש עיר ינהל צבא פרטי שיגן על עירו, חייבים מערכת ביטחון ממלכתית. גם בכשרות זה כך.

"המודל של צהר אינו ישים כלכלית. בניגוד להבטחות הרפורמה הם לא הוזילו את עלות הכשרות לבעלי העסק, ובמקרים רבים הם אף יקרים יותר משירותי המועצה הדתית המקומית. יותר מכך, כדי להחזיק את המנגנון הם מגייסים סכומי עתק בפילנתרופיה. ברוך ה', אלה אנשים יראי שמיים שמוכנים לגייס כסף למען כשרות, אבל מחר בבוקר יכולים לקום ארגונים נוספים שהאלמנט הכלכלי הוא שינחה אותם, ואז לא בטוח שיראת השמיים תוביל את ההכרעה בדברים הללו. כשבונים מבנה שכולו תמריצים כלכליים, פותחים פתח לפגיעה דרמטית במערך הכשרות".

הרבנים הראשיים, הרב קלמן בר והרב דוד יוסף, תומכים במהלך?

"בוודאי. ביום הראשון הגיע הרב קלמן בר וזעק בקול גדול שחייבים לחוקק את החוק הזה, שהוא קריטי כדי שמדינת ישראל תוכל לספק כשרות לאזרחיה.

"צריך לזכור שרוב צרכני הכשרות הם בכלל לא דתיים. 70% מהם חילונים ומסורתיים, ולהם אנחנו צריכים להבטיח שכשהם רואים תעודת כשרות באיזו חנות או מסעדה, הם בוודאות יכולים לסמוך שהמקום באמת כשר. הדתיים יודעים להסתדר, לברר, לבדוק, להרים טלפון למשגיח. הם לא הבעיה. הבעיה היא דווקא הציבור המסורתי, אותם 70%, ולהם אנחנו חייבים להבטיח כשרות ממלכתית טובה ואמינה. שהמוצר שנקרא כשרות באמת שווה את שמו".