המשבר הקואליציוני החריף הגיע לשיא חדש ביום רביעי, כאשר בהיעדר הסכמות עם הסיעות החרדיות, נאלצה הקואליציה לבצע צעד חסר תקדים ולהסיר מסדר היום את כל הצעות החוק שלה. בין החוקים שנגנזו נכון לעכשיו נמצא גם "חוק הדחת הבכירים" של השרים לוין ודנינו. החרדים, שבעבר נחשבו לבעלי הברית היציבים ביותר של הימין, בחרו הפעם להפנות עורף ולא לספק את הרוב הדרוש להמשך החקיקה.
הטלטלה הפוליטית הזו מגיעה לאחר המתקפה החריפה של מנהיג "דגל התורה", הרב דב לנדו, שהורה לחברי הכנסת של המפלגה לפעול לפיזור הכנסת בהקדם. דבריו של הרב לנדו זעזעו את המערכת הפוליטית, כשאמר על ראש הממשלה: "הוא שקרן… אין לנו אמון יותר בנתניהו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות". הוא הוסיף והבהיר כי מבחינתו "המושג 'גוש' אינו קיים יותר".
הקרב על סדר היום במליאה
באופוזיציה זיהו את שעת הכושר ופתחו בתרגיל פרלמנטרי מחושב. ראשי סיעות האופוזיציה הסירו גם הם את כל הצעות החוק הפרטיות שלהם כדי "לפנות" את המגרש לחקיקה הממשלתית, ובכך לאלץ את הקואליציה להוכיח אם יש לה רוב. בהודעה משותפת מסרו ראשי האופוזיציה: "אי אפשר להמשיך להנשים את הכנסת באופן מלאכותי. אם אין לקואליציה רוב, שיתפזרו הביתה ונלך לבחירות מוקדמות".
המהלך הזה נועד להעביר את המשבר מאחורי הקלעים אל קדמת הבמה של המליאה. כל עוד סדר היום עמוס בחקיקה פרטית, הקואליציה יכולה לנהל את המשברים בחדרים סגורים, אך פינוי המליאה מכריח את נתניהו לבדוק בזמן אמת אם השותפים החרדים עדיין מצביעים איתו. בסיעות החרדיות מבהירים כעת כי "כל האופציות פתוחות" וכי הם רואים בנתניהו האחראי הישיר למבוי הסתום בחוק הגיוס.
שינויים בחוק ועדת החקירה
במקביל לדרמה במליאה, התחדשו הדיונים על חוק ועדת החקירה שמקדמת הקואליציה, תחת שינויים משמעותיים. על פי הנוסח המעודכן, מבקר המדינה יוכל למנות את נציגי האופוזיציה בוועדה במידה ויאיר לפיד יסרב לשתף פעולה. כמו כן, נקבע כי שורה של "לשעברים" לא יוכלו להתמנות כחברים בוועדה. השינויים הללו עוררו עימות חריף עם האופוזיציה, שמצידה טוענת כי מדובר בניסיון לשלוט בתוצאות הבדיקה.
בסביבת ראש הממשלה מנסים לשדר עסקים כרגיל וטוענים כי החרדים הם אלה שזקוקים לחוק הגיוס יותר מכולם. גורמים בליכוד אומרים כי "אם הם לא מעוניינים בחוק – איך נוכל לעזור להם?". מנגד, ביהדות התורה מבהירים כי לא מדובר בתרגיל לחץ אלא בעובדה מוגמרת: "אנחנו עם נתניהו סיימנו", אמר גורם בכיר במפלגה.
המסלול הישיר אל הקלפיות
המשמעות המיידית של האירועים היא כניסה להליך של פיזור הכנסת. כדי להקדים את הבחירות, על הכנסת להעביר חוק מיוחד שיעבור בקריאה טרומית ולאחר מכן יעבור לועדת הכנסת. שם, נציגי הסיעות ינהלו משא ומתן על התאריך המדויק. נכון לעכשיו, על הפרק עומדים שלושה מועדים אפשריים: 01 בספטמבר, תאריך המועדף על ש"ס; 15 בספטמבר; או 27 באוקטובר – המועד החוקי המקורי בו מעוניינים בליכוד ובציונות הדתית.
עבור המחנה הלאומי והדתי, מדובר בתקופה של "שיתוק חקיקתי" המאיים על היכולת להשלים מהלכים חשובים בנושאי משפט ותקשורת. ברגע שחוק הפיזור מונח על השולחן, הממשלה הופכת לממשלת מעבר ויכולתה לפעול מוגבלת. כעת, העיניים נשואות ליום רביעי הבא, אז צפויה להתקיים ההצבעה הטרומית על פיזור הכנסת, שתכריע אם ישראל יוצאת למערכת בחירות סוערת כבר בחודשים הקרובים.
