מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים והשרעיים. לפי החוק החדש, בתי הדין יוכלו לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים, בתנאי ששני הצדדים מסכימים לכך מראש ובכתב. המהלך נועד להחזיר מצב שהיה קיים מקום המדינה ועד לשנת 2006, אז בוטלה הסמכות על ידי בג"ץ.
ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, מיהר לתקוף את המהלך בפוסט חריף ברשתות החברתיות. בנט, שהיום הוא בין המועמדים המובילים בגוש השמאל לראשות הממשלה, כינה את המהלך "חוק החרפה" והבטיח: "ברגע שתקום הממשלה בראשותי אבטל את חוק החרפה של בתי הדין הרבניים. לא תהיה פה 'מדינה בתוך מדינה'!". לדבריו, הממשלה העבירה חוק שפוגע בזכויות הפרט וקורע את העם בזמן מלחמה.
הארכיון חושף את האמת
אלא שהזיכרון הקצר של בנט הנוכחי נתקל בארכיון – שזוכר כי מפלגת "הבית היהודי", בתקופה שבנט בגרסתו הימנית עמד בראשה, הייתה המקדמת המרכזית של אותו החוק בדיוק. כבר בשנת 2009 היוזמה הזו הייתה חלק בלתי נפרד ממצע המפלגה.
יותר מזה, לאורך השנים הוגשו הצעות חוק דומות על ידי חברי כנסת מהסיעה של בנט, ובהם מוטי יוגב וזבולון קלפא. שרת המשפטים דאז, איילת שקד, אף הצביעה בעד קידום החוק בוועדת השרים לחקיקה. גם חבר הכנסת לשעבר מתן כהנא, שנחשב לאחד המקורבים לבנט, הגיש בעבר הצעת חוק דומה מאוד לזו שעברה הלילה.
"קשקוש שרוכב על גל פופוליסטי"
העיתונאי אבישי גרינצייג הזכיר את נקמת הארכיון ברשת X, וכתב: "זה פשוט קשקוש שרוכב על גל פופוליסטי של אנשים שלא טרחו לקרוא את החוק ולא מכירים את ההיסטוריה המשפטית והחקיקתית של העניין". הוא הוסיף כי בנט מציג את החוק כפגיעה בזכויות הפרט, למרות שמדובר בהליך שמתבצע בהסכמה מלאה של שני הצדדים בלבד.
לדברי גרינצייג, בנט מכיר היטב את העובדות הללו אך בוחר להתעלם מהן לטובת הקמפיין הפוליטי שלו. הוא סיכם את הדברים בציניות: "אני משוכנע שנפתלי בנט יודע וזוכר את זה. אבל יש לו קמפיין". בינתיים, נותר לתהות למה בנט בחר לאמץ רטוריקה שמזכירה את יאיר לפיד, נגד ערכים שהוא עצמו קידם בעבר בגאווה.
