לפני 57 שנה כתב הפזמונאי יעקב רוטבליט שיר אהבה שמילותיו נחרתו בזיכרון הישראלי: "לקחת את ידי בידך ואמרת לי בואי נרד אל הגן לקחת את ידי בידך ואמרת לי דברים שרואים משם לא רואים מכאן". השיר, שהיה מלא בתקווה וברוך, הבטיח כי שינוי זווית ההסתכלות עשוי לגלות במציאות רבדים חדשים, עמוקים וחיוביים יותר.
שלושים שנה אחר כך לקח אריאל שרון את המטבע הלשוני הזה והעניק לו משמעות פוליטית ואידאולוגית הפוכה ושלילית. שרון, שנבחר לראשות הממשלה בקולות הימין ונחשב לאורך עשורים רבים אבי ההתיישבות, קידם במפתיע את תוכנית ההתנתקות, שהביאה לידי פינויו ולהריסתו של חבל גוש קטיף הפורח. להגנתו טען אז כי האחריות הכבדה הנגלית מכיסא ראש הממשלה, מכאן, חושפת תמונת מצב ואילוצים שאינם נראים משם, ממושבי האופוזיציה או משולחן הממשלה.
כעת, כעבור כרבע מאה, נדמה כי הגיעה העת להעניק לביטוי עדכון מודרני: "דברים שרואים ממרחבי הרשתות החברתיות – לא רואים מלשכת ראש הממשלה ובחדר הקבינט". בעידן הדיגיטלי הנוכחי אנו עדים לעיתים קרובות ליד קלה ומהירה על המקלדת. בקלות רבה מדי המרחב הווירטואלי הופך לזירת שיפוט שנקבעים בה פסקי דין נחרצים על פעולות והחלטות ההנהגה המדינית והביטחונית, לעיתים ללא היכרות מעמיקה עם מכלול העובדות, המודיעין הרגיש והאילוצים המדיניים.
ניהול מערכה ביטחונית ומדינית הוא אתגר מורכב מאין כמותו. במישור המדיני מדובר במשחק מוחות אסטרטגי, שנדרשים בו זיהוי אינטרסים, ניצול הזדמנויות ותיאום בין-לאומי הדוק. במישור הצבאי מדובר בדיני נפשות של ממש הן ללוחמים בחזית הן לעורף. אבן היסוד בלחימה מאז ומעולם הייתה התחבולה, ההטעיה והיכולת להפתיע את האויב כשהוא אינו מוכן.
"מערכה שבין המלחמות"
לא בכדי חרט שירות הביטחון הכללי על דגלו את הסיסמה "מגן ולא ייראה", והמוסד את הפסוק "באין תחבולות ייפול עם ותשועה ברוב יועץ". שני גופי ביטחון אלו – מהמובילים והמקצועיים בעולם – פועלים באחריותו ובהנחייתו הישירה של ראש ממשלת ישראל ומשמשים זרועות משלימות לתמרון הצבאי.
לאחר שנתיים של לחימה עצימה ותמרונים רחבים של צה"ל ולוחמיו בעזה, בלבנון, בסוריה, בעיראק, ואף בטהראן ובתימן, עברה ישראל לשלב המוגדר "מערכה שבין המלחמות". שלב זה מאופיין בהפעלת פחות עוצמה צבאית גלויה וישירה, ויותר בהישענות על עליונות מודיעינית, מהלכים חשאיים ותמרונים מדיניים מורכבים. בציבור – ובייחוד בקרב מחנה הימין – עוררו הפסקת הלחימה העצימה ובלימת התמרון הרחב תחושות קשות של אכזבה, כעס ודאגה לעתיד ההישגים.
קולות רבים ברשתות ובקרב פרשנים הזדרזו להשמיע תחזיות פסימיות על שחיקת ההישגים ועל חזרה לקונספציה, אגב ניסיון להכתיב להנהגה לוחות זמנים מבצעיים וקביעת לוחות זמנים. ואולם בחינה של שלושה מקרי מבחן מן השנה החולפת ממחישה היטב מדוע ראוי לנשום עמוק, להמתין בסבלנות, לבחון את האירועים לאורך זמן ולזכור כי מאחורי הקלעים מתקבלות כל הזמן החלטות שרב בהן הנסתר על הנגלה.
הזירה האיראנית: הדיפלומטיה כתחבולה והמערכה הכלכלית
אין בישראל ספק היום כי המשטר בטהראן מציב סכנה קיומית ומיידית. לפיכך כל מהלך בלתי צפוי בזירה האמריקאית מעלה באופן טבעי את סף החרדה והביקורת. כאשר הפתיע הנשיא טראמפ ביוזמת המשא ומתן שהעניקה לאיראנים הפוגה של שישים יום, במה שכונו בביקורת "הסכם ורסאי" שנועד להסדיר את פתיחת מצרי הורמוז ולהגביל את תוכנית הגרעין, נשמעו בשיח הציבורי קולות חריפים שדיברו על "הפקרה" ועל "נטישה".
ואולם מי שהתבונן לעומקם של האינטרסים הבין-לאומיים הבין כי מדובר במהלך אסטרטגי מחושב. את חודשי ההפוגה ניצלה ארצות הברית לחילוץ מכליות הנפט במפרץ, לבניית חלופות למניעת משבר אנרגייה עולמי, להצטיידות נרחבת ולפגיעה שיטתית ביכולות משמרות המהפכה לתקוף כלי שיט.
המהלך הבשיל לכדי צעד משלים ומכריע: שר האוצר האמריקאי הודיע השבוע על חבילת סנקציות כלכליות נרחבות וחסרות תקדים על איראן, שהן טבעת חנק כלכלית עולמית ושלב חדש של D-Day כלכלי. במבט לאחור, אותם גורמים שהזדרזו לדרוש שישראל תחזור להפעיל כוח צבאי אווירי מיידי או קבעו נחרצות כי המערכה נכשלה, נוכחו לדעת כי השילוב בין לחץ כלכלי בין-לאומי למהלכים מתואמים בין שתי הבירות משרת את היעד שירות עמוק בהרבה.
הזירה הצפונית: שקט הנבנה בתחבולה ובשינוי פני השטח
הפסקת האש בלבנון, כפי שנחתמה בבוקר 27 בנובמבר 2024, נראית במרחק הזמן שונה בתכלית מן הרושם הראשוני. באותו זמן, לאחר חודשי תמרון ממושכים שבהם שילמו לוחמי צה"ל מחיר דמים כבד, נאלצה ישראל להגיע להפוגה. מהלך זה נתקל בהתנגדות קשה ובחשש נרחב בציבור למרות הבהרת הממשלה כי תאכוף את הפסקת האש ביד קשה בכל ניסיון הפרה.
בתוך פחות מחודש, כשהחלו תושבי הצפון לשוב לבתיהם לאחר תקופה ארוכה ומורכבת של פינוי במלונות והשגרה החלה לחזור, הפכה ההתנגדות לתמיכה. גם כאשר גרר מבצע שאגת הארי סבב לחימה נוסף שבו ניסו שרידי חיזבאללה לפגוע בעורף באמצעות רחפני נפץ, התנהל במקביל מהלך אסטרטגי רחב היקף שהביא במפתיע לידי חתימת הסכם בין המדינות שמאפשר לישראל להישאר ברצועת הביטחון כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו באמת.
בה בעת הוביל שר הביטחון ישראל כ"ץ, עם פיקוד צה"ל, מבצע הנדסי ומבצעי נרחב לשיטוח תשתיות הטרור בכפרים שלאורך רצועת הביטחון. מהלך זה בוצע בהסכמה שקטה ובתיאום הדוק עם ארצות הברית ושינה את המציאות הביטחונית בגבול לעשרות השנים הבאות. תמונות המצב החלקיות ששודרו בטלוויזיה או נדונו ברשתות לא שיקפו את מלוא התמונה בשטח.
זירת עזה: שחרור החטופים והידוק טבעת ההגנה
מורכבות התמרון בלטה במיוחד בזירה הדרומית, שבה נדרשה המערכת לפעול במתח שבין מיטוט שלטון חמאס ובין החובה המוסרית העליונה להשבת החטופים. בחתימה על הסכם עשרים הנקודות והנסיגה לקו הצהוב הצליחה ישראל להביא לידי שחרורם של כלל החטופים החיים. פרק הזמן שנקבע במקור ל-72 שעות התארך ליותר מ-72 יום עד להשבת גופתו של החלל רן גואילי הי"ד, אבל ישראל הצליחה להגיע להישג שאיש לא האמין שתשיג.
אף שהמערכה נראית מבחוץ גם עתה קפואה או לא-מוכרעת, מתחת לפני השטח נמשכה עבודה שיטתית. חמאס אומנם טרם פורק מכלל נשקו, אך ישראל ממשיכה להדק את הלחץ עליו. לצד זאת עשרות קילומטרים רבועים עברו עיצוב מחדש והפכו למרחב חיץ סטרילי המהווה שטח הפרדה והגנה עוצמתי המבטיח את שלום יישובי עוטף עזה והדרום.
ניהול מלחמה ומדיניות חוץ הוא אומנות מורכבת של גלוי ונסתר. ההחלטות המתקבלות בחדרי הדיונים נשענות על תמונת מודיעין שלמה, על שיתופי פעולה חשאיים ועל תחבולות שתוצאותיהן אינן ניכרות תמיד ברגע הראשון. הביקורת הציבורית והעיתונאית לגיטימית וחשובה, אך אירועי השנה האחרונה מלמדים כי ראוי לנהוג בריסון ובאיפוק ולהמתין לתוצאות המהלכים המלאים בטרם חורצים משפט מוקדם מדי. משם רואים הרבה יותר דברים מאשר אנחנו רואים מכאן.