שמעתם על הצעת החוק שסוף-סוף עברה השבוע בוועדה? הצעת החוק המאפשרת מסלולי לימוד נפרדים לנשים וגברים בתארים מתקדמים. לא שמעתם? בואו נתחיל מהתחלה בין השנים 2011 ל-2017, המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) השיקה תוכנית לימודים לתואר ראשון עבור סטודנטים חרדים.
בעקבות עתירות שונות, בג"ץ פסק ונתן אישור חלקי בלבד למסלולי לימוד נפרדים, תחת תנאים נוקשים: ההפרדה תתאפשר רק בתואר הראשון, נשים יוכלו להרצות מול גברים, ובתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) או במרחב הציבורי בקמפוס – לא תהיה הפרדה כלל
בשנת 2024, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך הגישה הצעת חוק שדורשת לאפשר מסלולי לימוד נפרדים גם בתארים מתקדמים.
ח"כ סון הר מלך לעולם קטן: "מי שמאמין בפלורליזם, צריך לכבד למידה בהפרדה"
השבוע, למרות אלפי התנגדויות, דיונים סוערים והכפשות, הצליחו ח"כ סון הר-מלך יחד עם יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, להעביר את ההצעה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. כעת נותר רק להביא את החוק לאישור מליאת הכנסת המתנגדות הבולטות, בהן חברות הכנסת מירב בן ארי ונעמה לזימי, טענו כי החוק לא מקדם נשים אלא מכשיר את הדרתן ומחזיר אותן אחורה.
הייעוץ המשפטי טען לפגיעה בעקרון השוויון ובחופש העיסוק, בעוד ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) טענו כי כפיית נורמות של הפרדה תפגע ברמת המחקר ובמעמדה הבינלאומי של האקדמיה. ארגוני ונשות השמאל, כמו שדולת הנשים, מיהרו לשלוף את קלף ה"מדרון החלקלק" והזהירו שהפרדה באקדמיה תוביל ישירות להפרדה מגדרית בשוק התעסוקה, בתחבורה ובשירותים הציבוריים.
נשים וגברים חרדים לא ייצאו ללימודים ללא הפרדה באקדמיה
כעת, בואו נענה לטענות הללו – ראשון ראשון ואחרון אחרון
שילוב חרדים באקדמיה: מחקרי המל"ג מוכיחים שחור על גבי לבן: נשים וגברים חרדים לא ייצאו ללימודים אקדמיים ללא הפרדה. השמאל מרבה לבקר את הציבור החרדי על חוסר פרודוקטיביות, אך כשאותם חרדים מבקשים להשתלב באקדמיה, פתאום מסרבים לספק להם את התנאים האלמנטריים שמאפשרים להם לעשות זאת. אי אפשר שלא לתהות: לו היה מדובר בציבור הערבי המבקש ללמוד בהפרדה, האם גם אז היינו שומעים את אותן זעקות, או שמא היינו נתקלים בהסכמה מלאה ודממה דקה?
עקרון השוויון וכפייה תרבותית: כפיית קמפוס מעורב ומרצה אישה לגברים (ולהפך) היא כפייה תרבותית שפוגעת אנושות בחופש הדת ובחירות הפרט. אם המתנגדים הם באמת "דמוקרטים", עליהם להבין שדמוקרטיה פירושה מתן הזדמנות שווה לכולם להצליח, בהתאם לאורח חייהם
פגיעה ברמת המחקר? ההפך הוא הנכון. מחקרים מראים כי בסביבה נשית, ללא נוכחות גברים, נשים נוטות להשתתף יותר בדיונים, מדווחות על ביטחון עצמי גבוה יותר, ובוחרות יותר במקצועות מדעים וטכנולוגיה. סביבה לימודית סטרילית דווקא מעצימה נשים ומנטרלת את המתח המגדרי הקיים בכיתות מעורבות.
המדרון החלקלק: הטענה שהפרדה באקדמיה תוביל להפרדה בשוק התעסוקה מופרכת מהיסוד. שוק העבודה לעולם לא יאמץ הפרדה משום שזה פוגע ביעילות ולא משתלם כלכלית. בנוסף העובדה היא שהמערכת הציבורית והמשפטית נאבקת בכל אירוע תרבות מופרד מוכיחה שאין שום סכנה ל"זליגה" או החלקה למיינסטרים.
ההפרדה באקדמיה: צביעות הליברליזם נחשפת כאן ובגדול
צביעות הליברליזם נחשפת כאן ובגדול כאשר הערבים המוסלמים מקיימים אירוע המוני בהפרדה (כמו תפילת רמאדן באמצע תל אביב) השיח הליברלי מכיל את זה ומגדיר זאת כ"רב תרבותיות וחופש דת". אבל שהציבור הדתי והחרדי מבקש את אותו מרחב בדיוק מיד המיתוג הוא "הדרה, כפיה וסכנה לדמוקרטיה" . ההתנגדות היא לא לעצם ההפרדה אלא נגד הזהות של הקבוצה שמבקשת אותה במקרה הזה החרדים.
לסיכום, שוויון אמיתי הוא לאפשר לכל אדם ללמוד בהתאם לאמונתו. מניעת הפרדה בתארים מתקדמים היא למעשה חסימה בפועל של נשים וגברים חרדים מקידום מקצועי. המדינה החילונית מציבה מעליהם "תקרת זכוכית" אכזרית. כשאישה חרדית רוצה ללמוד לתואר שני בייעוץ חינוכי או בפסיכולוגיה ואין לה מסגרת נפרדת – היא מופלית לרעה.
ארגוני הנשים נוהגים בפטרונות ובהתנשאות. במקום להקשיב, הן מנסות "לחנך" את הנשים החרדיות ולהחליט עבורן מה טוב להן, תוך התעלמות מוחלטת מרצונה האותנטי של האישה לשמור על גדרי הצניעות שלה. דווקא הארגונים שאמורים להגן על נשים, פוגעים בהן ומונעים מהן את הכלי היחיד שיאפשר להן לרכוש השכלה גבוהה ולהתפרנס בכבוד. המאבק הזה אינו על זכויות אדם, אלא ניסיון לכפות ערכים פרוגרסיביים.
אז מי כאן באמת מדיר נשים?
ואם תרצו דוגמה אישית לכך, אני הקטנה את התואר הראשון שלי למדתי במסגרת המיועדת לנשים בלבד. את התואר השני כבר למדתי בכיתה מעורבת, וכבר ביום הראשון הייתי בהלם. לאורך כל הסמסטר, הגברים תמיד התיישבו בשורות הראשונות, והנשים מאחור. כשהיה צריך להשתתף בדיון, הפער צעק לשמיים: הנשים היו שקטות, והגברים דיברו.
תאמינו לי, זה לא בגלל שהנשים שם היו חלשות או ביישניות. זה פשוט הדינמיקה ברגע שיש גברים, מעצם הווייתם, הם תופסים נפח ומשתלטים על השיח, והנשים מיד מפנות להן את המרחב ומצטמצמות. אז מי כאן באמת מדיר נשים? ואני מזמינה את האונברסיטאות לעשות נסוי ולהציע בחמש שנים הבאות את אותם מסלולי לימוד בתארים השונים בהפרדה או יחד בואו נראה מה יהיו התוצאות…(ביננו גם הנשים "החילוניות" ישמחו מאוד ללמוד בנפרד)
ולעניות דעתי בסופו של דבר אין כאן באמת רצון אמיתי לשלב את החרדים ולקדם אותם מקצועית 'השילוב' הוא רק אמצעי שנועד לאלץ אותם להתערבב, מתוך מטרה סמויה להשתמש בשוק העבודה כמנוף לחינוך מחדש ולהחדרת (שלא להגיד כפיית) ערכים פרוגרסיביים על ציבור שעד עתה מצליח להימנע מזה.