זה היה ליל סערה חורפי בהר חברון אי אז בשנת תשע"א (2010). ערבים שחדרו לחוות הר סיני בסוסיא פרצו לדיר וגנבו מאות ראשי צאן מזן נדיר של החווה שהקים יאיר הר סיני הי"ד. החווה הייתה אז אחת החוות החקלאיות היחידות ביהודה ושומרון. התלונה למשטרה כמובן לא הועילה, ואיש לא חיפש ברצינות את העדר. הנזק הכלכלי והנפשי היה אדיר.
גנבות דומות חוו כמעט כל מגדלי הצאן הוותיקים ביהודה ושומרון עד להקמת גל החוות בשנים האחרונות. לשם ההמחשה, מחוות טליה, שהוקמה לפני כשלושים שנה בהר חברון, גנבו ערבים עם השנים יותר מאלף ראשי צאן. ממשפחת הרצליך מכפר תפוח, שאבי המשפחה אברהם ז"ל היה מחלוצי גידול הצאן ביהודה ושומרון, נגנבו מאות ראשי צאן כמה פעמים.
חיים נצחיים לצד מפלצת? האלוף בלוט ניתח נכון את הסכנה אבל לא הציג פתרון
כך גם בגבעת רונן, בחוות סקאלי, במשק של משפחת שוורץ בעמונה ועוד. כמה ממגדלי הצאן התייאשו והפסיקו, והמרחבים חזרו לשליטת ערבים. לא לחינם הושקעו כוחות אדירים של האויב בגנבת העדרים. מלבד הרווח הכספי הם הבינו היטב: עדר צאן שולט במרחב.
אם אין אני לי מי לי
המציאות הזו השתנתה בהדרגה מקצה לקצה עם גל הקמת החוות בשנים האחרונות. קבוצות מתנדבים התארגנו, גששים יהודים מקרב רועי הצאן הוכשרו בחוות והחלו לקפוץ לשטח בצורה מסודרת באירועי הגנבות. המתנדבים סגרו צירי הברחות, ערכו סריקות, והגששים הלכו אחר העקבות. לא פעם איתרו את העדרים הגנובים, שנטשו השודדים הערבים שהופתעו שיש מי שבכלל מחפש אותם.
באחד המקרים כאשר אותרו עקבות סוסים שהובילו לכפר מוכמס התחנן ראש הכפר שייתנו לו למצוא את הסוסים, ובלבד שהתושבים היהודים לא יכנסו לכפר לסריקות. הגנבות הלכו והתמעטו. תופעה נוספת שפסקה כמעט לחלוטין היא גנבת טרקטורים חקלאיים, תופעה שהייתה נפוצה בבקעת הירדן מדי חורף. ערבים היו גונבים עשרות טרקטורים מהמשקים החקלאיים, ואיש במשטרה לא טרח לחפשם.
קבוצות המתנדבים החלו לאתר טרקטור אחר טרקטור במרדפים נחושים, והתופעה פסקה כמעט לחלוטין. התרבות החוות גרמה שמאות מתנדבים פוטנציאליים קופצים לאירועים כגון גנבות, כיבוי שרפות ועוד. אגב, קבוצות המחפשים הללו היו בין השאר היסודות להקמת יחידת ספר המדבר של גששים יהודים מקרב הגבעות והחוות – גששים שהובילו בחושיהם החדים בימי המלחמה לאיתור מקום מסתורו של רב המרצחים ומנהיג חמאס יחיא סינוואר ולחיסולו.
רדיפת המתיישבים: ימ"ר ש"י חוזר לסורו
ואיפה המשטרה בסיפור? ימ"ר ש"י, היחידה המרכזית של המחוז, שהייתה אמורה לעסוק בפשיעה החקלאית, סירבה לעסוק בכך. בבקשת חופש מידע שהגיש ארגון לביא נחשף כי בשנים 2020–2021 עסקו בימ"ר ש"י בתיק אחד בלבד של פשיעה חקלאית. מנגד עסקו שם במרדף בלתי פוסק אחרי נערי גבעות, לעיתים נגד מי שערכו את החיפושים ועשו את העבודה במקום המשטרה.
בכהונת הממשלה הנוכחית, תחת השר בן גביר, נראו עוד ועוד מקרים שמשטרת מחוז ש"י משנה כיוון, ובמקום רדיפה אובססיבית כלפי מתיישבים מתחילה להתנהל בהגינות. בימ"ר ש"י אף החלו לעסוק בהברחות מגבול ירדן ולא רק בהפרת שטח צבאי סגור של נערים בגאולת ציון. אלא שנראה כי האירוע של מעצר בעלי חוות צפנת שבשומרון לוקח אותנו אחורה כמה שנים בזמן, היישר לימי הרדיפה של ימ"ר ש"י בנוסח "המתיישב אשם עד שיוכח אחרת".
חוות צפנת בשומרון היא חווה חקלאית השוכנת סמוך לצומת תפוח שבשומרון. הקימו אותה לפני כשנה משפחות כהן ואשבל, שעזבו בתים נוחים ביישובים יצהר ותפוח ויצאו למשימה חלוצית: שמירה על אדמות המדינה במרחב שבין הכפרים חווארה וג'מעין לכביש הראשי שבין צומת תפוח לאריאל.
העדר נגנב לכפר המרצחים
בשנים האחרונות הלך כפר המרצחים חווארה והתפשט לעבר הכביש הראשי במרחב תפוח, והדבר החל להפוך לסכנה אסטרטגית על המרחב. אט אט הוקמו במקום מבנים למשפחות, הובא עדר צאן, ולאחרונה אף חנכו בחווה בית כנסת חדש. לפני כמה חודשים אף התבשרו בחווה על החלטה ממשלתית להקים בנקודה יישוב קבע של ממש.
בשבת לפני שבועיים גילו בחווה כי עדר הצאן שלהם נעלם. בסביבות השעה שמונה בבוקר הזעיקו בעלי החווה את הצבא ויצאו לחיפושים במרחב שבין החווה לכפר חווארה ובפאתי הכפר. תחילה עלה חשד כי העדר רק ברח ולא נגנב, אך העדר לא אותר במרחב הקרוב לחווה, ובסריקות הבחין גשש צבאי בסימנים המעידים על גנבה, ובהם נקודת מרבץ שבה גללים טריים, כתמי דם וחיתוך עגילי אוזן.
שעות סרקו התושבים והחיילים דירים בכפר, ולמקום הוזעקו גם מתנדבים, הבאים כבכל אירוע שכזה לחיפושים, ובהם תושבים וחוואים מהאזור, גששים יהודים ויוצאי יחידות מובחרות. אלא שערביי הכפר חווארה פחות התחברו לחיפושים. הם ידועים בשנאת ישראל עזה וזכורים מפיגועי הטרור הקשים בכפר וכן מהפיצרייה המפורסמת שפרסמה את תמונת הקשישה עם המחבלים בקיבוצי העוטף בפרסומת לפיצה.
מה שלא נכתב בכלי התקשורת הוא שהשניים הגיעו מתוך קבוצת פורעים
במהלך הסריקות החלו ערבים ליידות אבנים על כוחות הצבא ועל המחפשים בכמה אירועים. לקראת השעה 11 בשולי החיפושים התפתחו העימותים לאחר שעוד ועוד מתנדבים הגיעו למרחב הכפר. בתקשורת החלו לצאת סרטונים מגמתיים שפרסמו ערביי הכפר והודעות חד-צדדיות שהדהדו ארגוני שמאל קיצוני בחסות חוסר התגובה התקשורתית מנגד בשל השבת.
באחד הסרטונים נראים כמה תושבים וחייל מנסים לעכב שני ערבים שהגיעו ברכב ומכים אותם לאחר שהחלו להשתולל. מה שלא נכתב בכלי התקשורת הוא שהשניים הגיעו מתוך קבוצת פורעים שתקפה רגעים קודם לכן את בעלי החווה באבנים, במקלות, ואחד הפורעים אף איים בסכין. פורע אחר ניגח ברכבו את הרכב של בעל החווה.
נוסף על כך פורסמו תמונות של צעירים יהודים רעולי פנים יוצאים מהכפר על גבי טנדרים. באירוע אף ירו כמה חיילים ותושבים באוויר בשל סכנת חיים. קציני הצבא, שראו שהמצב בכפר מחריף, ביקשו מבעל החווה להיכנס פנימה ולנסות להוציא את המתנדבים שהגיעו לעזור, וכך אכן הוא עשה.
המשטרה מפתחת נרטיב שקרי, האם חזרנו לרדיפת המתיישבים?
ביום ראשון בצהריים, בטרם נגבו עדויות הלוחמים שהיו באירוע ובטרם היה אפילו עצור אחד, פשטו כוחות משטרה מימ"ר ש"י על חוות צפנת, עצרו את שני בעלי החווה והחרימו שלושה כלי רכב. וכאן כבר הגיעה ההתנכלות שמזכירה ימים מפעם במחוז ש"י. ההסברים של בעלי החווה על שנגנב להם העדר והם הותקפו בכפר לא עזרו, והמשטרה הביאה אותם לבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרם בלא פחות משמונה ימים.
במקביל הוציא דובר צה"ל תדרוך שקרי שלפיו העדר לא נגנב כלל. כתבים פרסמו כי בעל החווה הודה ששכח לנעול את שער הדיר וכי לא הייתה גנבה. זה שקר בוטה, משום שהשאלה שנידונה עם בעל החווה היא אם הייתה חדירה לחווה וגנבה מהדיר, או שמא העדר נגנב מהשטח לאחר שיצא עצמאית מהדיר. כך או אחרת, גנבה הייתה. בינתיים מי שצפה במהדורת N12 קיבל את הרושם שבעל החווה החליט בשבת בבוקר שמתחשק לו להקפיץ את כל הגזרה לחווארה סתם לשם הכיף.
ונחזור לדיון בבית המשפט. לתדהמת בעלי החווה ועורכי הדין שלהם מארגון חוננו, המשטרה טענה בדיון כי לא הייתה גנבה וכי בעלי החווה הכווינו "פורעים" לכפר חווארה. לטענת נציג המשטרה, הוא לא שמע כלל שהצבא היה מעורב בסריקות. כך, אף שמדובר בסריקות של שעות יד ביד עם כוחות הצבא מהפלוגה הגזרתית, ואף שבמרחב שהו עשרות לוחמי צה"ל שערכו סריקות, החלה המשטרה לבנות נרטיב שקרי לחלוטין, שהשופט דן באומן קנה בתחילה בשתי ידיים והחליט על הארכת המעצר.
אחד התרגילים של המשטרה היה שהיא נמנעה כמה ימים מגביית עדויות הלוחמים. כך יכלו נציגי המשטרה בבית המשפט לטעון שלא ידוע כלל אם טענת בעלי החווה שהיו במקום עם הצבא נכונה.
המערכת תקעה סכין בגב
אחד מבעלי החווה העצורים הוא אוריה כהן (38), דמות מוכרת בשומרון. הוא אב לשבעה, חבר מליאה במועצת שומרון, לשעבר יושב ראש ועד היישוב יצהר, תורם כליה ומתנדב במגוון ארגוני חסד. בשל תפקידו כהן נמצא שנים ארוכות בקשר הדוק עם קצינים בכירים ביהודה ושומרון ומסייע לא פעם בגישור בין המערכת ובין הנוער.
מייד אחרי 7 באוקטובר ארגן כהן חברים מהחוות ומהגבעות שיצאו לשטחי הכינוס בדרום ובצפון כדי למגן את הטנקים ואת הרכבים המשוריינים של צה"ל, לא פעם מתוך סיכון עצמי בצפון, כאשר טילי נ"ט של חיזבאללה שורקים סביבם. בריאיון בערוץ 14 הוא הסביר אז שהעבודה המשותפת עם המערכת נועדה להזכיר שכולנו עם אחד ויש אויב משותף.
כעת מרגישים חבריו כי לאחר שנים של שיתופי פעולה מערכת הביטחון תקעה לו סכין בגב וכי מקריבים את אוריה על מזבח קמפיין "אלימות המתנחלים" כדי לנסות להלך אימים על בעלי החוות ולרצות גורמים זרים.
הנרטיב שניסו ליצור ביחידה החוקרת קורס
עורכי הדין של ארגון חוננו, המלומדים במאבקים משפטיים למען מתיישבים ביהודה ושומרון, נדהמו לראות במקרה הזה התעקשות יוצאת דופן של המשטרה נגד המתיישבים. רק ביום שני, לאחר תשעה ימים שהחוואים שהו במעצר, הודתה המשטרה בבית המשפט כי במקום היו התפרעויות של ערבים, כפי שטענו בעלי החווה מהרגע הראשון.
כמו כן כאשר הורה ביום שני האחרון בית המשפט לשחרר למעצר בית את יקיר אשבל, אחד מבעלי החווה, לאחר תשעה ימים שלא התבססו בהם חשדות נגדו, מיהרה המשטרה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בדרישה להותירו במעצר. ביום שלישי שוחרר אשבל לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישה המשטרה. בינתיים נעצרו שני בעלי משפחות נוספים, אחד מהם יוצא יחידת גששים מיוחדת בצבא.
"מדובר במקרה שהנרטיב שניסו ליצור ביחידה החוקרת קורס", אמרו השבוע עורכי הדין עדי קידר ודניאל שמשילשווילי מארגון חוננו, שמייצגים את בעלי החווה. "יש גבול למידת החד-צדדיות שבה נחקר האירוע, וטוב יעשו אותם גורמים המטילים דופי בבעל החווה אם יעמידו עצמם באירוע וישאלו כיצד היו נוהגים תחת איום ממשי לפגיעה בגופם וברכושם. קמפיין אלימות המתנחלים השקרי חלחל גם לתיק זה, אשר ייעלם כעלה הנידף ברוח".
רדיפת המתיישבים: "יושבים במעצר במקום לקבל צל"ש"
בעקבות מעצר בעלי החווה התעורר גל ביקורת ציבורית. חברי הכנסת צבי סוכות, עמית הלוי, לימור סון הר-מלך ואריאל קלנר חתמו על עצומה הדורשת את שחרור החוואים ממעצר. על העצומה חתומים גם רבנים מהשומרון, ובהם הרב אליקים לבנון והרב דוד דודקביץ', ומזכירי יישובים מהשומרון. ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, פרסם סרטון תמיכה בחוואים ודרש לשחררם.
"לא יכול להיות שברגעים אלו יש לנו בעלי חוות, בעלי חוות צפנת, שיושבים במאסר. במקום לקבל צל"ש על פועלם לביטחון ישראל וליישוב ארץ ישראל", אמר אליהו ליבמן, לשעבר ראש מועצת קריית ארבע. "אנחנו צריכים להיות יחד, ביחד כולם למען נצח ישראל ולמען ביטחון ישראל. צריך לחזק אחד את השני ולהבין מי האויב ומי האוהב.
"יש לנו אויב משותף שרוצה להשמיד אותנו כמו שהוא עשה לנו בשמחת תורה מעזה. זה קורה עכשיו. אויב שמתכונן להשמיד אותנו בעורף מדינת ישראל, ביהודה ושומרון, ואנחנו צריכים להיות כולם בשותפות נגד האויב הזה", הוא מבקש להזכיר.
שורת התנכלויות לגבעות והחוות
הפרשה סביב חוות צפנת לא מגיעה בחלל ריק. בשבועות האחרונים התרחשו כמה עימותים בין כוחות הביטחון לנערים בגבעות, בעיקר בעקבות שורה ארוכה של פינויים יום-יומיים בהוראת מפקד הפיקוד האלוף אבי בלוט והתגברות מסיבית של צווי הגבלה מנהליים דרקוניים המחולקים לנערים ואף לתושבים נשואים בגבעות.
כמה ימים לפני מעצר תושבי חוות צפנת היו עימותים קשים בגבעת תל תלפיות שבגוש שילה. שוטרי מג"ב ירו עשרות רימוני גז ורימוני הלם על תושבים שהגיעו לגבעה, ואחד מהם נפצע מרימון גז שפגע בפניו. נער תושב אש קודש דיווח על פגיעה קשה שפגעו בו חיילים, ובצה"ל הבטיחו שיתחקרו את האירוע, אך עד כה לא פרסמו מסקנות.
כמו כן מחו תושבים מהשומרון על הדחתו של רבש"ץ יצהר בידי מח"ט שומרון אריאל גונן. גונן הדיחו בשל טענות לחריגה מסמכות לאחר שלפי הצבא יצא מתחום השיפוט שלו. ליישוב יצהר אין גדר, וההרתעה והביטחון נובעים בעיקר מסיורים בשטח. הרבש"ץ שימש בתפקידו יותר מעשור והיה מצטיין אוגדת איו"ש.
לאחר פיטורי הרבש"ץ נרשמו במרחב יצהר אירועי הצתה של ערבים וחיכוכים על בסיס כמעט יום-יומי, אך התושבים נותרו ללא רבש"ץ. נראה כי גם כאן מדובר בניסיון לחזור לימים עברו ולסנן מהמערכת אנשים נחושים שמגדילים ראש יתר על המידה. נחזור לאירוע בחוות צפנת. נכון לכתיבת שורות אלו, איש מהפורעים הערבים לא נעצר. לא הגנבים, לא מי שתקפו בטוריות ואיימו בסכין ולא מיידי האבנים. בעל החווה אוריה כהן ושני תושבים נוספים עדיין במעצר.