הטור שלפניכם איננו פוליטי אלא שיקוף של נתונים ועובדות מהמציאות. בשני העשורים האחרונים, כשאנחנו ברגבים יוצאים לשטח עם אנשי תקשורת וכתבים, בעוד הקפה מתחמם בפינג'אן ורגע לפני שנפרוס את המפה על מכסה המנוע, אנחנו מבקשים להגיע בראש פתוח ולנסות לשים בצד את הסיפורים, ולו לכמה שעות, כדי לרדת לעומק הבעיה. השלב הראשון הוא תמיד בחינת העובדות: מספרים וגרפים שמראים נכוחה את המתרחש, שהרי המתמטיקה אינה משקרת.

בשבוע שעבר פרסם נפתלי בנט סרטון שקרא בו בדאגה: "הנגב הפך להיות פלסטין", והוסיף וטען: "הפתרון היחיד זה להחליף את הממשלה הזאת, להכניס ממשלה טובה חדשה בראשותי, שתחזיר את החוק והסדר למדינת ישראל כמו שהייתה בממשלה תחתיי". 

הרקע לסרטון הוא פרסום דו"ח חמור של מבקר המדינה שבחן את היבטי המשילות בנגב ומציג תמונת מצב מדאיגה ביותר. אותנו היא לא הפתיעה, אלא רק העניקה משנה תוקף למה שאנו זועקים כבר שנים רבות. מייד נידרש לדו"ח עצמו, אך כדי להבין את התמונה הכוללת שלו כדאי לקרוא את הדו"ח הקודם, שפורסם ב-2021. זה הנוכחי סוקר את השנים 2022–2024, ובשנים אלו היה בנט בין השאר ראש הממשלה.

במשא ומתן הקואליציוני להקמת ממשלת ישראל ה-36 (ממשלת בנט-לפיד) דרשה מפלגת רע"ם להקפיא את פעולות האכיפה בנגב. לאחר שרשות הבדווים עברה לאחריות משרד הרווחה, פנה השר דאז מאיר כהן למשנה ליועצת המשפטית לממשלה כרמית יוליס כדי לעדכן את 'מדיניות האכיפה הזמנית' בנוגע לבנייה הבלתי חוקית. במסמך רשמי שהציבור טרם נחשף אליו באופן מספק, עדכנה המשנה יוליס את המדיניות של מדינת ישראל משנת 2016 והגדילה באופן חריג את היקף המבנים המוגדרים בעלי עדיפות נמוכה לאכיפה מ-50 מ"ר ל-70 מ"ר. המשמעות היא שלא תבוצע כל פעולת אכיפה נגדם.

לצד הכרה בחוקיותם של שלושה יישובים בדוויים הוסר פרק האכיפה בהנף עט מתוכנית החומש לחברה הבדווית, ובמהלך כהונת ממשלתו של בנט בראש הממשלה נעצרו כמעט לחלוטין מבצעי ההריסות נגד בנייה בלתי חוקית. גם מבצעי הפיכת קרקע, שנאבקים בהשתלטות לא-חוקית על אדמות מדינה דרך חקלאות פיראטית, בוטלו לגמרי. מהלכים אלו הגיעו לנקודת רתיחה בעצירת נטיעות קק"ל בנגב בגלל מהומות אלימות שחרכו את הרשתות החברתיות והוכיחו היטב מי באמת שולט במרחב.

הנחיית המשנה ליועמ"ש דאז, בשילוב עם התלות המוחלטת של ממשלת בנט-לפיד במנסור עבאס, גרמו לעלייה תלולה וחסרת תקדים בהיקף הבנייה הבלתי חוקית. בין מרץ 2021 לאפריל 2023 התווספו בנגב יותר מ-10,000 מבנים בלתי חוקיים, ממוצע של יותר מ-400 התחלות בנייה בלתי חוקיות חדשות בכל חודש.

בשנתיים האחרונות אי אפשר שלא להיווכח: ממשלת ישראל מובילה בנגב שינוי היסטורי ודרמטי

דו"ח המבקר מדבר על 87% מהקבלנים והיזמים שדיווחו כי נאלצו לשלם דמי חסות, על פגיעה נרחבת בתשתיות של חברת החשמל וחברת מקורות בסכומים של מאות מיליוני שקלים בשנה או על העלמות המס, על גנבות הדלק המטורפות ועל ש-22% מהאוכלוסייה הבדווית החיה כיום בנגב בעלת זיקה פלשתינית מובהקת בשל נישואי פוליגמיה עם נשים מכפרי יו"ש, ואנו מבינים כי מדובר בלא-פחות מאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. זהו אירוע שמונח לפתחה של הממשלה ונתון לאחריותה, ולא משנה מי הם ראשיה, שריה ויועציה.

המציאות רחוקה מאוד מלהיות מושלמת, ועבודה רבה מוכרחת לקרות מייד כדי להשיב את המשילות והריבונות למרחב הדרום כולו. אך בשנתיים האחרונות אי אפשר שלא להיווכח: ממשלת ישראל מובילה בנגב שינוי היסטורי ודרמטי. 

בהיבטי הקרקע אנחנו מדברים על מהפכה של ממש. הנתונים שניתחה מחלקת GIS של רגבים באמצעות תצלומי אוויר וניטור השטח מוכיחים שחלה ירידה של כ-40% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקית בשנת 2025 וכי מספר המבנים החדשים הבלתי חוקים הצטמצם ל-286 מבנים בחודש. 

בשנת 2025, לראשונה מקום המדינה, כמעט לא נרשמו פלישות חדשות לאדמות מדינה. הבנייה הבלתי חוקית שכן הייתה נותרה ברובה בגבולות המקבצים הקיימים ולא התרחבה החוצה. השילוב בין 'תוכנית המיקודים' ופעולות ההסדרה שמוביל השר עמיחי שיקלי, הממונה על רשות הבדווים, לצד מבצעי האכיפה המסיביים שמוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הכוללים פעילות מול צבירים שלמים, יצרו הרתעה אפקטיבית שהפחיתה את התמריץ לפלוש לשטחים חדשים.

כשניסחנו בעזרת מומחים ואנשי שטח את 'תוכנית שדה בוקר' של רגבים לעתיד הנגב והצענו פתרונות מעמיקים, טענו שיש צורך אקוטי בהצבת גורם מתכלל אחד בדמות שר במשרד ראש הממשלה, שיהיו לו הרצון, אך בעיקר הכלים והיכולת, לטפל בסוגיה הבוערת של הנגב בראייה כוללת.

הנחיית המשנה ליועמ"ש דאז, בשילוב עם התלות המוחלטת של ממשלת בנט-לפיד במנסור עבאס, גרמו לעלייה תלולה וחסרת תקדים בהיקף הבנייה הבלתי חוקית

לצד סקירת מגמות השיפור בחלק ממשרדי הממשלה מגיע דו"ח המבקר למסקנה זהה: יש למנות גורם מתכלל אחד ובעל סמכויות לטיפול בסוגיה. המסקנה הזו צריכה לקבל הד ציבורי חזק וקריאה רחבה לראש הממשלה נתניהו למנות שר אחראי במשרדו, לפרק חסמים ולחתור למשילות אמיתית. 

היעד הלאומי אינו מסתכם בספירת מבנים שנהרסו אלא בעיצוב עתיד הנגב כולו. על ממשלת ישראל להחליף את מדיניות כיבוי השרפות בתוכנית אב לאומית ארוכת טווח, הנשענת על שילוב וסנכרון בין אכיפה נחושה ויעילה, תכנון מודרני המשרת את האינטרס הלאומי והסדרה סופית התחומה בזמן ובמקום. מדיניות כזו היא המפתח החיוני לשמירת עתודות הקרקע של ישראל למען הדורות הבאים. 

אתגר של עשרות שנים לא ייפתר בפוסט בפייסבוק, אלא בקידום מדיניות לאומית ארוכת טווח. הגיע הזמן להפסיק להפוך את הנגב לכלי במשחק פוליטי. הנגב דורש עבודה קשה ופתרונות עומק – לא סיסמאות.