השבוע, בשבעה על עשהאל באבד הי"ד, שאלתי את אימו: "זה ילד שביעי, בעל מידות שכמותן אין בעולם, תני לי טיפ לחינוך ילדים כאלה!" היא חייכה חיוך עצוב וענתה: "הוא פשוט גדל באדמה המבורכת של הגולן, אדמת הבזלת של היישוב נוב". ופתאום רציתי לבכות, מפני שהאימא הגדולה הזו מייחסת את גדולת הילד שלה, את גדילתו, לאימא אדמה.
הניגון של המקום
"דע, כי כל רועה ורועה, יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם… ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו ניגון" (ליקוטי מוהר"ן תניינא סג). רבי נחמן אומר בפירוש שהמקום שאנו רועים בו, כלומר מפתחים בו את כישורי המנהיגות שלנו, משפיע ישירות על הניגון שילווה אותנו בחיים האלה.
חז"ל אומרים בכמה מקומות ביטויים כמו "גלעד – מגדלת רוצחים", בשל ריבוי ערי המקלט שהוקמו שם, "מדיין מגדלת נואפים" ועוד. והשבוע לא יכולנו שלא לומר: ארץ ישראל כולה מגדלת בעלי חסד מופלאים שאין כמותם!
כולנו השתאינו לנוכח מסירות הנפש המופלאה של מי שחיפשו אחר גופתו של רן גואילי כדי להביאו לקבורה באדמה הזו. ואישה אחת סיפרה לי שבעלה כבר מאות ימים בשירות מילואים, ושכנות, ממש כמו השכנים של רחל שמחכה לעקיבא, שואלות אותה: "למה את נותנת לו ללכת כל כך הרבה? למה הוא לא אומר שהוא לא יכול להגיע? לא קשה לך?!" ורק השבוע, כשהוא כתב לה סוף סוף: "עכשיו מותר לגלות: הייתי בצוות שמצא את רן", היא רצה אל הילד הקטן שלהם, שכל כך מתגעגע לאבא, ואמרה לו: "תראה למה אבא לא בבית זמן רב כל כך! זה היה שווה הכול!"
הילד הזה גדל מכוחה של אימו הגדולה, מכוחו של אביו מוסר הנפש, מכוחה של הארץ הזאת, שמגדלת רועים, מנהיגים שלא ישאירו אף כבשה מאחור.
להקשיב לשירת הילדים
המהר"ל כותב שיש לבקש על הילדים שלנו שיגדלו את התכונות שכבר נטועות בהם. "וזכני לגדל" את הגרעין המיוחד שיש בו, להקשיב לניגונו המיוחד, לצורת הגדילה המיוחדת שלו. האדמה מצמיחה מה שנזרע בה, היא לא תגדל תפוחים אם נזרעו בה תפוזים.
הביטו בהם באמון, כמו אימא אדמה. הקשיבו לניגונם המיוחד. בקשו השבת, מול נרות שבת שירה, להבין את שירתם המיוחדת וללוות אותם בניגון שמתאים לשירתם.
לפי הזוהר הקדוש, בזמירות השבת מגיעות כל הנשמות מהעולם העליון לשיר איתנו. שלום עליכם, מלאכי השרת. והם ישירו לאימא שלהם, שעשויה מבזלת, "אשת חיל מי ימצא".