שני מקורות בארגון אומרים היום (שלישי) כי במהלך החודש הקרוב הם צפויים לבחור מנהיג חדש, כזה שינסה למלא את החלל שהותיר סינוואר כשחוסל על ידי לוחמינו בשנת 2024. הבחירה הזו מלווה בחששות כבדים, כי כולם מבינים שגם היורש המיועד עלול לסיים את תפקידו בדיוק כמו קודמיו.
המועמדים: בין טהרן לקטאר
כרגע המרוץ מתמקד בשני שמות מובילים, ששניהם מנהלים את ענייני הטרור מרחוק, ממקום מושבם בקטאר. הראשון הוא חליל אל-חיה, מי שנחשב לנציג המחנה שמהדק את הקשרים עם איראן. אל-חיה, שנולד בעזה ומשמש כראש צוות המשא ומתן, כבר הרגיש בעבר את נחת זרועו של צה"ל. בגלל זה, בבית הלבן אפילו ניסו להוציא הבטחות שישראל לא תפעל שוב על אדמת קטאר אחרי תקיפות קודמות.
מולו מתייצב חאלד משעל, דמות מוכרת שהובילה את ארגון הטרור במשך שני עשורים. משעל נחשב לקרוב יותר למדינות הסוניות, והיחסים שלו עם טהרן ידעו לא מעט עליות ומורדות. יש מי שמעריכים שלאחרון יש סיכוי טוב יותר "לשווק" את הארגון לעולם ולנסות לשקם את מה שנשאר ממנו אחרי המכות שספג.
בחירות תחת אש
איך זה עובד? תהליך הבחירה כבר התחיל, והוא מתנהל בהצבעה חשאית של "מועצת השורא". מדובר בגוף של 50 חברים שכולל נציגים מיהודה ושומרון, מעזה ומחוץ לארץ. חוץ ממנהיג, הם צריכים לבחור גם סגן במקומו של סאלח אל-ערורי, עוד מחבל בכיר שחוסל על ידי כוחותינו בלבנון.
עזה חרבה והלחץ גובר
ההנהגה החדשה של חמאס תפגוש מציאות עגומה במיוחד, אולי הקשה ביותר מאז שהקימו את הארגון ב-1987. ישראל מחזיקה בחלקים נרחבים מהרצועה, והלחץ הצבאי לא פוסק. יותר מזה, תוכנית השלום של הנשיא טראמפ מציבה תנאי ברור: חמאס חייב להתפרק מנשקו. התוכנית מדברת על ניהול של עזה בידי גורמים מקצועיים ותחת פיקוח בינלאומי.
בשטח, גם האוכלוסייה הערבית בעזה מתחילה להשמיע ביקורת חסרת תקדים נגד הארגון שהמיט עליהם חורבן. למרות הכל, בחמאס עדיין מתעקשים שלא להניח את הנשק. הם אומרים ש"ההתנגדות" היא נושא לדיון בין הפלגים הערביים, וטוענים שיהיו מוכנים למסור את הנשק רק בתמורה למדינה. בישראל, כמובן, מבהירים שמדובר בעוד תחבולה ולא מתכוונים לעצור עד להכרעה מלאה.
