עם ישראל יוצא להצביע: המספרים מאחורי יום הבחירות

הקרב על הכנסת ה-26 עולה למשק הישראלי מיליארדי שקלים, אך רוב הסכום לא מגיע מקופת המדינה אלא דווקא מיום השבתון. בעוד ועדת הבחירות והמפלגות מגלגלות מאות מיליונים, מתברר שישראל נחשבת למקרה נדיר במיוחד בעולם כולו
כסף, שטרות, שקלים

כסף. צילום: שאטרסטוק

הקרב על הכנסת ה-26 עולה למשק הישראלי מיליארדי שקלים, אך רוב הסכום לא מגיע מקופת המדינה אלא דווקא מיום השבתון. בעוד ועדת הבחירות והמפלגות מגלגלות מאות מיליונים, מתברר שישראל נחשבת למקרה נדיר במיוחד בעולם כולו

עם ישראל מגיע בהמוניו לקלפיות, ואיתו נחשפים המספרים המלאים שמאחורי יום הבוחר. עלות הבחירות לכנסת ה-26, שנערכות היום (שלישי), מוערכת בכ-3.5 מיליארד שקל. למרות שמדובר בסכום עתק, רוב ההוצאה כלל אינה יוצאת ישירות מקופת המדינה, אלא נובעת מאובדן תוצר כלכלי בגלל יום השבתון שבו מקומות העבודה סגורים.

החשבון הכולל מורכב משלושה חלקים מרכזיים: תקציב ועדת הבחירות המרכזית, המימון שמקבלות המפלגות מאוצר המדינה והפסד הפעילות במשק. לפי נתוני ועדת הבחירות, תקציב הוועדה עומד על 690 מיליון שקל, שנועדו לניהול מערכת הבחירות כולה ולהיערכות לקראתה. המבצע הלוגיסטי העצום כולל הדפסה של 450 מיליון פתקי הצבעה והעסקה של כ-100 אלף עובדים לאורך יום הבחירות.

רשימות לקלפי. צילום: שאטרסטוק

כרבע מיליארד שקל לקופת המפלגות

חלק בלתי נפרד מהעלויות נוגע למימון הממשלתי שמקבלות המפלגות, שנקבע לפי מספר המנדטים שלהן. לפני שהכנסת התפזרה, הוועדה הציבורית למימון מפלגות החליטה להעלות את שווי יחידת המימון ב-12%, מ-1.638 מיליון שקל ל-1.835 מיליון שקל לכל מנדט. העלות הכוללת של מימון הבחירות למפלגות מוערכת בכרבע מיליארד שקל. חלק מהכסף כבר הועבר במקדמות: הליכוד קיבל כ-37 מיליון שקל, יש עתיד כ-32 מיליון שקל וש"ס כ-16.1 מיליון שקל. חשוב לדעת גם שרשימה חדשה שלא תעבור את אחוז החסימה תישאר בחוב, והערבויות הבנקאיות שהפקידה עלולות להיות מחולטות.

כסף ישראלי צמיחה כלכלית צילום שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

המחיר האמיתי: יום השבתון

הרכיב היקר ביותר בכל הסיפור הוא יום השבתון. לפי חישוב של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבוסס על שיטת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ההפסד למשק מיום השבתון מוערך ב-2.54 מיליארד שקל, לעומת 1.69 מיליארד שקל בבחירות 2022. כ-1.67 מיליארד שקל מההפסד נרשמים במגזר העסקי, ועוד כ-865 מיליון שקל במגזר הציבורי. מבחינת העובדים, עובד במשרה מלאה שלא מגיע לעבודה מקבל את שכרו הרגיל. לעומת זאת, עובד שנדרש לעבוד זכאי לשכר של 200%, או לחלופין לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר שלא יקוזז מצבירת ימי החופש שלו.

חריגים בעולם: האם החופש שווה את זה?

במבט בינלאומי, ישראל נחשבת לחריגה מאוד. מתוך 38 מדינות ה-OECD, ב-29 מדינות הבחירות נערכות בסוף השבוע ולכן אין צורך ביום חופש. מבין תשע המדינות שמצביעות באמצע השבוע, רק שתי מדינות מעניקות יום שבתון: ישראל ודרום קוריאה. למרות המחיר הכלכלי הגבוה, במכון הישראלי לדמוקרטיה הדגישו כי העלות הכלכלית אינה מצדיקה את ביטול השבתון, בזכות התרומה האזרחית והדמוקרטית הגדולה שלו לעם כולו.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך