הציבור הישראלי רוצה לדעת יותר על מה שקורה בתוך העירייה, אבל לא תמיד מקבל תשובות. דוח חדש שפורסם אתמול (שלישי) על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע ומשרד הפנים, חושף כי בשנת 2024 נרשמה עלייה של 11.5% במספר הבקשות שהוגשו לרשויות המקומיות – סך הכל כמעט עשרת אלפים פניות של תושבים וארגונים שביקשו להציץ למסמכים הרשמיים.
ירושלים בראש, אלקנה וקרני שומרון לא דיווחו
העיר המבוקשת ביותר היא ירושלים, עם למעלה מ-1,300 בקשות, זינוק מרשים של 67% לעומת השנה שעברה. אחריה ברשימה נמצאות אשדוד וראשון לציון. עם זאת, מתברר שיש רשויות שפשוט מתעלמות מהחוק: 45 רשויות מקומיות לא הגישו בכלל את הדיווח השנתי שלהן כנדרש. ברשימה הלא מחמיאה הזו ניתן למצוא ערים ערביות כמו טייבה ונצרת (שלא מדווחת כבר ארבע שנים ברציפות), אך גם יישובים ביהודה ושומרון כמו קרני שומרון, אלקנה וקריית ארבע.
ביחידה לחופש המידע מציינים כי חוסר הדיווח הזה מנוגד לחוק, והוא מקשה על היכולת של התושבים לבקר את התנהלות הרשות שלהם. מנגד, יש גם נקודות אור: ערים כמו מודיעין-מכבים-רעות, ראש העין ואשקלון הצטיינו באחוז גבוה במיוחד של מענה חיובי לבקשות המידע שנשלחו אליהן.
"המידע לא נמצא": התירוץ הנפוץ של העיריות
למה הרשויות מסרבות לתת מידע? הסיבה המרכזית, שמופיעה בחצי מהמקרים, היא פשוטה: "לא ניתן לאתר את המידע". ב-9% מהמקרים טענו ברשויות שהמידע בכלל לא נמצא אצלן, ובחמישית מהסירובים הנימוק היה שמירה על הפרטיות.
הנתונים מלמדים גם על המהירות של המערכת: אם אתם גרים באור יהודה, קריית גת או שדרות, הסיכוי שתקבלו תשובה מהירה (תוך שבועיים) הוא הגבוה ביותר. לעומת זאת, מי שלא קיבל מענה נאלץ לעיתים לפנות לבית המשפט. השנה נרשמה עלייה של 35% בהגשת עתירות נגד רשויות מקומיות, כאשר בראש רשימת הנתבעות נמצאות המועצה המקומית זמר ועיריית קלנסווה.
"לחזק את אמון הציבור"
"העלייה בבקשות מצביעה על עלייה במודעות של התושבים לזכות שלהם לדעת", אומר עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע. לדבריו, על הרשויות להקצות יותר משאבים כדי לעמוד בעומס ולנהל את המידע בצורה יעילה יותר.
גם במשרד הפנים מדגישים את החשיבות של השקיפות. ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים במשרד, מסביר כי יישום נכון של החוק הוא כלי מרכזי לחיזוק האמון בין התושב לרשות המקומית ומאפשר ביקורת ציבורית אפקטיבית על מקבלי ההחלטות. סך הכל, גבו הרשויות בשנת 2024 כמאה אלף שקלים בדמי אגרות על בקשות המידע הללו.
