אי אפשר להתעלם מהתופעה שמטריפה את השמאל הישראלי: מרדכי דוד. אפשר לאהוב את עשייתו ולהתפעל מהממזריות שלו, ואפשר להתנער ממנה בשאט נפש, אבל על דבר אחד אי אפשר לחלוק: מדובר בצעיר מלא כריזמה ואומץ שהחליט לפעול במקום שהימין כולו כשל בו: להעמיד למשפט הציבור את חוסמי הכבישים ולומר להם עד כאן – תפסיקו לשבש לנו את החיים. בשיחתנו אני מבקש מדוד לספר לנו איך הכול התחיל. כמה חודשים אחרי שפרצה המלחמה ראיתי
סרטוני הסתה של שמאלנים ברשת, הוא מספר. לא יכולתי להישאר אדיש: לא רק שבהסתה שלהם הם הובילו ל-7 באוקטובר, הם עוד מעיזים להאשים את הימין בהפקרת החטופים? באותו הרגע אמרתי: חלאס. אי אפשר להמשיך ככה. אני חייב לחשוף את הצביעות שלהם ולומר להם את האמת בפנים.

כבר יותר משנתיים בשמאל חוסמים כבישים וטוענים שזה למען הדמוקרטיה ולכן זה חוקי ומותר. רציתי לעשות ניסוי: מה יקרה אם אני אחסום אותם? ואכן, זה שיגע והטריף אותם. הם יצאו נגדי בכל הכוח

כיפה אדומה

מאיפה בא לך הרעיון לעשות כיפה אדומה לחוסמי כבישים, להפוך את החסימה עליהם עצמם?
הרעיון עלה לי בחודשים האחרונים כמעט באקראי, הוא מספר. באחד הימים חזרתי מהפגנת שמאל וראיתי כמה מפגינים יוצאים מאחד החניונים. פתאום, בהבזק של רגע, אמרתי לעצמי: בעצם למה שלא נחסום אותם? רציתי להציב להם מראה מול הפנים. כבר יותר משנתיים בשמאל חוסמים כבישים וטוענים שזה למען הדמוקרטיה ולכן זה חוקי ומותר. רציתי לעשות ניסוי: מה יקרה אם אני אחסום אותם? ואכן, זה שיגע והטריף אותם. הם יצאו נגדי בכל הכוח ופרסמו עליי כמה אני עבריין ומסוכן. עורך הדין גונן בן יצחק, מראשי מחאות קפלן, אף הגיש נגד דוד מכתב רשמי למפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל, ובו טען כי דוד מהווה סכנת חיים מיידית לציבור המפגינים, והתנהלותו אלימה מאיימת ובלתי ניתנת להמשך התעלמות מצד גורמי האכיפה. גונן אף הפיץ ברשתות טענות שלפיהן דוד מגיע להפגנות חמוש בסכינים. בעקבות זאת תבע דוד את גונן על סך של 730,000 שקלים.

לאט לאט מתחילים ליפול להם אסימונים. אחד המפגינים אמר לי: למה מי אתה שתחסום אותי? עניתי לו: זה למען הדמוקרטיה, למען החטופים. הוא הביט בי כאילו אני הזוי. בלי להרגיש הוא התחיל לשאול שאלות שהיה צריך לשאול את עצמו

האנשים שחסמת מבינים מה אתה מנסה לעשות?
לאט לאט מתחילים ליפול להם אסימונים. אחד המפגינים אמר לי: למה מי אתה שתחסום אותי? עניתי לו: זה למען הדמוקרטיה, למען החטופים. הוא הביט בי כאילו אני הזוי: מה הקשר דמוקרטיה, מה הקשר חטופים? איך העובדה שאני חסום פה שעתיים עוזרת להם? בלי להרגיש הוא התחיל לשאול שאלות שהיה צריך לשאול את עצמו. אולי בסוף תחלחל להם ההבנה שמה שעשו להם זה בדיוק מה שהם עשו לאלפי אנשים באיילון.

מרדכי דוד מתראיין אצל 'פתחי ושי'

רדיפה אישית

מרדכי דוד, בן 26, מתגורר בראשון לציון. הוא רווק ומצהיר בפה מלא שאין לו תעודת בגרות. באחרונה ייסד את עמותת אחים לצדק, וכיום הוא מגייס דרכה תרומות לפעילות, מתפרנס ממנה ומשקיע בה את כל זמנו ומרצו. באתר הבית של העמותה כתוב כי הערכים המנחים אותה הם אהבת ישראל, כבוד הדדי בין כל חלקי העם, שמירה על המסורת היהודית ותמיכה מלאה במדינת ישראל ובכוחות הביטחון שלה.

לפעילויות שלו הוא כבר לא מגיע לבד. בדרך כלל אני יוצא לפעילות בינונית עם כחמישים פעילים, ולחלק מהפעילויות אני יוצא עם חבר או שניים, תלוי באופי הפעילות, הוא מספר. דוד אינו עוצר באדום. כשהתפוצצה פרשת שדה תימן והתגלתה המעורבות של הפצ"רית בהדלפת הסרטון המבושל, הוא החליט שאי אפשר להמשיך לשתוק. הוא כיוון את חיציו לעיתונאי גיא פלג מחדשות 12, מי שפרסם את הסרטון והאשים את חיילי כוח 100 במעשה סדום בנסיבות אינוס. כשיצא פלג ממתחם הרצאות ברחוב אבן גבירול 30 בתל אביב, כבר חיכה לו דוד ליד המעליות וחסם את דרכו אגב תיעוד האירוע. פלג הזעיק את המשטרה.

דוד קרא בתגובה: גיא פלג, בכל מקום בעולם אתה תצטרך ליווי שוטרים כדי ללכת לרכב שלא נחסום אותך. בכל מקום. תראו כמה שוטרים הגיעו. לא יעזור לך. אתה תיחסם. קולות הצקצוק של פלג וחבריו היו לא פחות ממדהימים: אסור לחדור למרחב הפרטי שלי, אסור להכניס לי פלאפון לפנים, אסור להתקרב אליי באופן מאיים, זעק פלג בתוכניתו ברדיו FM103, כאילו לא ראינו די מפגיני שמאל עושים דברים דומים, וכאילו פלג עצמו לא עודד באותו ערוץ, כמה חודשים לפני שנחסם, את חסימתו של חבר הכנסת שמחה רוטמן: קודם כול אני ברמה האישית מאוד מאוד אוהב את זה, אמר אז פלג. כי אני מאוד לא אוהב שהשמאל הוא מנומס ועדין ושהוא בוחר מטעמים של נראות ויופי לא להשתמש באמצעים של הצד השני.

יש עליי מכבש לחצים אדיר מכל הכיוונים להפסיק את הפעילות הזו, אבל אני לא מתרגש. יש לי תמיכה גדולה והרבה פעילים שעוזרים לי

בחדשות 12 תקפו אותך על הרדיפה אחרי גיא פלג.

התגובה של חדשות 12 עשתה לי שירות נהדר, הוא מחייך. ככל שהם תוקפים אותי יותר, כך הצביעות שלהם נחשפת בעוצמה גדולה יותר. והרי זו המטרה המרכזית של הפעילות שלי: לחשוף את הצביעות שלהם. כשחסמתי את גיא פלג, כל ערוצי התבהלה הזדעקו: זו אלימות! הוא מאיים! איפה המשטרה? איך זה שהוא עדיין לא עצור? צריך לשלוח אותו לכלא! הם עשו רעש גדול מכל העניין וגם הזמינו לי משטרה.

אולי בכל זאת הגזמת?
זה מגוחך, הוא קובע. שלוש שנים הם עשו פי מאה ממני. כשהלכתי אחרי גיא פלג הם טענו שיש הבדל בין רדיפת עיתונאי לרדיפת חבר כנסת. איך לומר בלשון עדינה? זו לא אמת. הם לא הטרידו רק חברי כנסת אלא הלכו והציקו לעמית סגל, לילדים של עמיחי שיקלי, צרו על המספרה של שרה נתניהו ואיימו להרוס את החתונה של אבנר נתניהו, הבן שלא מדבר על פוליטיקה.

אתה לא חושש שאתה בעצם נהיה כמוהם?

אני חושב שאנחנו חייבים להתנהג כמוהם, הוא עונה בלי להסס, ומתקן: אני כמובן לא כמוהם. אני לא מסוגל להתנהג ברוע שלהם. אני עושה את זה בעדינות ומציב מראה קטנה. אני עושה להם את מה שהם עושים לאחרים, כי רק אז נפקחות להם עיניים. פתאום הם מתחילים להבין ולחוות את התוצאה של המעשים שלהם. רק ככה אנשים לומדים.

ואתה חושב שזה באמת יעיל? יש סיכוי שהם יפסיקו את החסימות ואת הרדיפות?

אולי לא מייד, הוא מודה. אבל אם מחר השמאל יחסמו מישהו, לפחות חלקם יעצרו לרגע ויזכרו שכשחסמו אותם זה לא היה נעים. הרי רק לפני שנה, כשהטרידו את שמחה רוטמן במגפון, הכריז גיא פלג שהוא אוהב את השמאל אגרסיבי ולא מנומס וקרא לשמאל לצאת ולהטריד כל מי שתומך בביבי. אני מקווה שעכשיו גיא פלג
יחשוב פעמיים לפני שהוא מעודד רדיפות כאלו. ומי יודע, אולי הוא אפילו יחליט שכדאי לו לגנות את התופעה הרעה הזו אם הוא לא רוצה לפגוש אותה אצלו בחצר האחורית או מתחת לבית.

בצל תחנת המשטרה

כבר כמה פעמים זימנו את דוד לחקירה בתחנת המשטרה. לדבריו, הוא מתייצב תמיד ברצון ובחיוך מאוזן לאוזן. נראה שאפילו מהאירוע הלא נחמד הזה הוא מפיק תועלת ומפרסם לציבור הבהרות שממחישות, למי שטרם שם לב, עד כמה האכיפה בישראל בררנית. אחרי האירוע המתוקשר עם גיא פלג קיבל דוד צו הרחקה מהכתב ל-15 יום, ונפתחה נגדו חקירה בחשד לאיומים.

אתה לא חושש לשלם מחיר אישי?

אין מה לעשות, הוא אומר בהשלמה. קיבלתי עליי להיאבק עד הסוף ולהיות בסיפור הזה. יש עליי מכבש לחצים אדיר מכל הכיוונים להפסיק את הפעילות הזו, אבל אני לא מתרגש. יש לי תמיכה גדולה והרבה פעילים שעוזרים לי.

כתבתם באתר העמותה שאחת ממטרותיה היא לפעול לאחדות. איך זה מסתדר עם אופי הפעילות הנוכחית שלכם?

המטרה שלנו היא קודם כול לאחד את עם ישראל הציוני האמיתי. כשכל עם ישראל ידע שלחסום כבישים זה דבר גרוע ולא מקובל, התופעה תחלוף מהעולם. ברגע שכל האולפנים מדברים על שאסור לי לחסום, אסור לי להטריד ואסור לי להסית, זה מקדם אותנו למטרה המרכזית: שכולם יבינו שאסור לאף אחד לחסום, להטריד ולהסית, וכך תהיה פה בסוף גם יותר אחדות.

עניין אישי

אתה עצמך מכוון לפוליטיקה?
לא כרגע. זה לא בראש שלי כל כך. אולי יום אחד אם תהיה הצעה. בתוך תוכי אני מעדיף שלא. זה כאב ראש לא קטן להיות מחוזר כל הזמן על ידי התקשורת. מהבוקר עד אמצע הלילה עושים עליי כתבות. בהתחלה זה היה כיף, אבל זה כבר יותר מדי, עבר את גבול הטעם הטוב.

יש לך במשפחה או בקרב החברים שמאלנים? איך הם מגיבים על הפעילות שלך?

במשפחה הגרעינית אין אצלנו שמאלנים, וגם לא במשפחה המורחבת. יש לי דוד אחד שלא אוהב את ביבי. בין החברים במעגל הרחב יש כמה שמאלנים. הם מדי פעם שולחים לי עקיצות ומתווכחים איתי. כשאני אומר להם שאני מציב מראה, אין להם מה לענות חוץ מלנסות להביא תירוצים בסגנון זה לא אותו דבר.

מה תהיה בעוד עשר שנים?
אין לי חלום מיוחד. אני מאוד אוהב חיות, אני נהנה לגדל בחצר שלי בראשון לציון תרנגולות וחתולים. אז אולי זה יהיה העיסוק שלי בעתיד.