על כורסת המרואיין בהסכת 'המגזר' של 'עולם קטן' התיישב ראובן פינסקי ימים אחדים לאחר שסיים כהונה של שמונה שנים בתפקיד מנהל המערכת של השירות הלאומי-אזרחי. גוף זה חולש על כ-20,000 מתנדבים ומתנדבות ומניב יותר מארבעים מיליון שעות התנדבות בשנה בחזית האזרחית והביטחונית של מדינת ישראל.
פינסקי, איש השירות הציבורי זה 26 שנה, שעבד תחת חמישה ראשי ממשלה, כמעט לא התראיין לאורך שנות כהונתו. כעת, בריאיון ראשון ובלעדי לאחר פרישתו, הוא פורס את תפיסת עולמו, מספק מבט מבפנים על צה"ל ומערכת הביטחון ומציג קבלות מופלאות על שילוב אוכלוסיות מורכבות.
'כל האמת בפנים': ניצול כוח אדם מוזל או חוסן אזרחי?
בחלק הזה אני אגיד את מה שאני חושב שהציבור חושב, והפעם לא רק עליך אלא על המערכת שעמדת בראשה. יש תפיסה שהשירות הלאומי הוא בעצם סוג של חברת כוח אדם זולה. לוקחים בנות דתיות ואידיאליסטיות בנות 18, ובמקום שהמדינה או בתי החולים ויחידות הרווחה ישלמו משכורות לעובדים מקצועיים, מציבים בנות שגוזרות קישוטים בגנים או עושות עבודות פקידות בלי הכשרה. הביקורת הזו מוכרת לך?
פינסקי ממהר להעמיד על דיוקן את העובדות המשפטיות והמבניות: "קודם כול, על פי חוק אין בשירות הלאומי חליפין לכוח אדם. אי אפשר לבוא ולהגיד: תורידו לי שתי עובדות סוציאליות ותנו לי עשר בנות שירות במקום. זה בניגוד מוחלט לחוק. אני חתום אישית על הרישיונות של 1,250 הגופים המפעילים במדינה לאחר שוועדה בוחנת וממליצה. החוק נועד להגן גם על הבנות, שלא ינצלו אותן, וגם על שוק העבודה".
הוא מפרט את הרפורמה העמוקה שהוביל בשנים האחרונות כדי לשדרג את מקצועיות התפקידים: "בנינו ספר תפקידים לאומי חדש. אין יותר דבר כזה 'בת שירות, תתחילי לעבוד'. יש הגדרת תפקיד מדויקת, מה הכישורים הנדרשים, מה ההכשרה הנדרשת ומה הליווי הרגשי. הכנסנו בשנים האחרונות סייעות רופא, שלוקחות דמים בבתי חולים, סייעות אחיות ומסלולים מיוחדים בנוער בסיכון, שרק אחת מכל עשר מועמדות מתקבלת אליהם.
"כשאישה צעירה מגיעה לילד בסיכון לא כגורם סמכותי או כמורה אלא כאחות גדולה שנותנת את הלב – בליווי רגשי צמוד – היא מחוללת פלאים. השירות הלאומי מפקח ומוודא שאין ניצול, וזו היום החזית האזרחית של החוסן הלאומי".
"צה"ל, גם אחרי 7 באוקטובר, לא יכול ולא צריך לגייס יותר מ-90,000. מה יעשו עוד 100,000 צעירים וצעירות בכל מחזור?"
'מי אתה בכלל': מאלנטאון לבית אל, ועמוד החזן במנהטן
נמשיך לחלק הבא שלנו, 'מי אתה בכלל', החלק שבו אנחנו מכירים את האדם שמאחורי התפקיד. אתה בן למשפחה ציונית-דתית שורשית, אבל העלייה שלך לארץ התחילה בכלל מארצות הברית. איך נראו שנות הילדות והצמיחה שלך?
"עליתי לארץ בגיל חמש מארצות הברית, מאלנטאון שבפנסילבניה. שם אבא היה רב קהילה מצליח. הוריי היו אנשי חינוך שעלו מתוך אידיאליזם טהור ליישב את הארץ. הגענו למרכז הקליטה במבשרת ציון, משם עברנו לרמות, ואז הוריי החליטו לעבור לבית אל מתוך רצון לבנות יישוב חדש".
פינסקי משתף בסיפור ילדות מרגש המשמש לו משל לרוח העם היהודי: "אימי הייתה הגננת האגדית של בית אל. כשהתחלנו לבנות את הבית, היה בחצר עץ תאנה שאימי בחרה את המגרש בגללו. הפועלים גדעו אותו, ואימי הצטערה מאוד. כשהוא הוציא עלים חדשים, הפועלים שרפו אותו. אימי שוב הצטערה, אבל כעבור עשר שנים פתאום העץ הזה יצא מתוך ההריסות והניב פירות מטורפים. אימי אמרה לי: אתה רואה? זה הסיפור של העם היהודי. קמים מההריסות".
איפה למדת ואיפה שירת?
"למדתי בישיבת ההסדר בקריית שמונה, אצל הרב צפניה דרורי שליט"א, שהוא עצמו ממייסדי השירות הלאומי. שירתי כלוחם שריון. אחיה של אשתי הוא אורי פינסקי, מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר. אנחנו תמיד צוחקים בבית שאני אחראי לכל בנות הציונות הדתית, והוא אחראי לרוב בני הציונות הדתית. משרד השידוכים פינסקי זה משרד השידוכים המפוספס בהיסטוריה".
מלבד העשייה הציבורית יש לך קול עמוק ומיוחד, ויש מי שמכיר אותך מעולם אחר לגמרי: עולם החזנות. איך הגעת לזה?
"סבא שלי היה ראש אגודת החזנים בארצות הברית. אני זכיתי להיות מתלמידיו המובהקים של חזן הדור, נפתלי הרשטיק זצ"ל. כשהוא נפטר גילו שבצוואתו הוא ביקש שרק תלמידו המובהק, ראובן פינסקי, יספיד אותו לצד בני משפחתו. כבר 22 שנה ברציפות, בכל ימים נוראים, אני טס לקהילה היהודית במנהטן (KJ/Upper East Side) כדי לעבור לפני התיבה. הם מבקשים ממני להביא איתי את התפילות והמנגינות מארץ ישראל.
"יש לבתי הכנסת שם דרך ארץ וכבוד יוצאי דופן: לא נכנסים בלבוש מרושל ולא יושבים ברגליים מוצלבות על הבימה. והקידושים שלהם בשבת בבוקר? שמונה סוגי בשר וצ'ולנט שמביאים מאות צעירים לבית הכנסת ושומרים עליהם מפני התבוללות".
'דו"ח מצב': המאבק בצה"ל והמהפכה השקטה במגזר החרדי
בוא נעבור לחלק של 'דו"ח מצב'. לאחרונה ראינו מתיחות נסתרת בין צה"ל לשירות הלאומי. הצבא מנסה לשגר מסרונים לבנות דתיות שכבר משובצות בשירות הלאומי ולהציע להן לעזוב ולהתגייס לצה"ל. יש פה מאבק על ההון האנושי?
"אני מודע לזה היטב. הבת שלי בעצמה, בזמן ששירתה בתפקיד ביטחוני רגיש ביותר בשירות הלאומי, קיבלה מהצבא מסרון שהציע לה לפרוש מהשירות הלאומי ולהתגייס. מבחינה טקטית של צה"ל זו טעות קשה, כי זה רק מרגיז את הציבור ומזין את המתנגדים.
"אבל צריך להסתכל על התמונה הכללית: כיום יש כ-149,000 שמיניסטים במחזור, ובשנת 2034 יהיו 191,000. צה"ל, גם אחרי 7 באוקטובר, לא יכול ולא צריך לגייס יותר מ-90,000. מה יעשו עוד 100,000 צעירים וצעירות בכל מחזור? חייבים לתכנן את האירוע הלאומי הזה של שירות צבאי לצד שירות לאומי. פעם אחד מראשי אכ"א לשעבר אמר לי: לא מוצא חן בעיניי שיש לך בנות בשב"כ, במוסד, בכורים הגרעיניים. אני רוצה שתרדד את התפקידים. אמרתי לו: אדוני, לא יקרה! השירות הלאומי ילך מחיל אל חיל.
"איך הצלחנו? קודם כול, לא הצטלמתי עם רבנים, לא יצאתי לתקשורת ולא רצתי להשוויץ 'תראו איזה גדול אני שגייסתי חרדים'"
"אנחנו לא בתחרות עם צה"ל, הצבא הוא ראשון, אבל השירות הלאומי מחזיק את החוסן החברתי והאזרחי."
והנה נקודת השוואה מרתקת: בזמן שבחוץ משתולל קרב דמים פוליטי על גיוס חרדים לצה"ל, אתם ברשות לשירות לאומי הצלחתם לשלב כ-10,000 גברים חרדים. איך עשיתם את מה שהצבא נכשל בו שנים?
פינסקי מציג את הנוסחה השקטה שהובילה להצלחה: "בנינו את תוכנית מעלות. היא מתחילה מהשלמת לימודי ליבה, מתמטיקה, אנגלית, מחשבים, ממשיכה לקורס טכנולוגי, פיתוח תוכנה, QA, ניהול רשתות, ומשם ישר לשיבוץ בגופים הביטחוניים: השב"כ, המוסד, המשטרה, כיבוי האש והשב"ס. כיום 70% מהמצטרפים החרדים אצלנו מגיעים לתוכניות הביטחוניות! יש לנו אפילו לוחמי כבאות וסוהרים חרדים.
"איך הצלחנו? קודם כול, לא הצטלמתי עם רבנים, לא יצאתי לתקשורת ולא רצתי להשוויץ 'תראו איזה גדול אני שגייסתי חרדים'. שמונה שנים לא הייתה נגדי הפגנה אחת ולא מכתב רבנים אחד נגד השירות הלאומי. ישבנו עם בד"ץ בעלז ועם רבנים בכירים, קבענו כללים נוקשים של רמת כשרות מהדרין והפרדה מגדרית, ופנינו לגברים חרדים נשואים בני 25 פלוס שרוצים לצאת לשוק התעסוקה. כשאתה באמת מתכוון ליצור להם מעטפת מותאמת ולא מנסה לחנך אותם או לעשות כור היתוך, זה עובד".
ומה לגבי מוגנות ובטיחות המתנדבות? בעבר היו טענות על פגיעות או חוסר אבטחה.
"הקמנו את מרכז 'קול', מרכז מוגנות ומניעה שפועל 24/7 בשיתוף מרכז תהל וארגון אמונה. כל בת מקבלת הכשרה ייעודית. נוסף על כך קבעתי הוראה חד-משמעית וגורפת: אין יותר משמרות לילה בשירות הלאומי בבתי חולים! ביטלתי את זה לחלוטין. כל אישור חריג למשמרת לילה בגופים ביטחוניים עובר אך ורק דרך אישור אישי שלי".
'בפנים גלויות': 7 באוקטובר והעבודה מול נתניהו
נעבור לחלק האחרון, 'בפנים גלויות'. איפה פגש אותך הבוקר של 7 באוקטובר?
"הייתי בבית בפסגות. בבית הכנסת התחלנו להבין שקורה אירוע בסדר גודל שלא הכרנו. השכנים האהובים שלנו איבדו את בניהם בקרבות, עמיחי וייצן הי"ד וידידיה רזיאל הי"ד. בלילה כבר עשינו הערכת מצב, ובבוקר 8 באוקטובר הגעתי למשרד. עם השרה אורית סטרוק ומשרד החינוך העמדנו בתוך זמן קצר 600 בנות שירות במלונות המפונים באילת, בים המלח ובצפון. הן הקימו שם בתי ספר מאולתרים, החזיקו את היד לילדים שראו זוועות ותמכו בקשישים ובבעלי צרכים מיוחדים. החוסן האזרחי הזה הוא השליחות האמיתית שלנו".
עבדת לאורך השנים מול חמישה ראשי ממשלה. יש לך סיפור מעניין על העבודה מול בנימין נתניהו?
פינסקי מחייך ונזכר באירוע יוצא דופן: "כשהייתי מנהל תחום המורשת עבדתי מול ראש הממשלה נתניהו. כשהיה מדובר בהיסטוריה ומורשת, הייתה לו פינה חמה מבית אביו, פרופ' בן ציון נתניהו ז"ל. באחד הדיונים הוא אמר לי: מר פינסקי הצעיר, טיפלנו במצדה ובבית גוברין, מה עם יודפת?
"כשהכנו לו סיור ביודפת, סיירת האבטחה אמרה שזה יהיה ביקור של חמש דקות. נתניהו ירד מהמסוק כשיש לו ביד את הספר 'מלחמות היהודים' של יוסף בן מתתיהו, כרך ג! הוא עשה את כל המסלול ברגל והתחיל להתווכח ארכאולוגית עם הפרופסור החופר בשטח על מהלכי המצור הרומי לפי יוספוס. היה מדהים לראות מנהיג שעסוק בעניינים של איראן ומלחמות, שקוע כולו בהיסטוריה של עמו".
לסיום, מה העצה שלך למחליפתך בתפקיד, עדי וולס?
"כשאתה בא לשירות הציבורי, תזכור בעבור מי אתה עובד. לי יש מנהג: מאחורי כיסא המנכ"ל תלוי דגל המדינה. לפני החלטות קשות או שימועים אני נוגע בדגל ומזכיר לעצמי: ראובן, זה לא עסק פרטי שלך, אתה פה למען מדינת ישראל.
"תלכי ישר, תהיי מקצוענית, תהיי ערכית, ותתעלמי מקולות הרקע".
