הקרב על המנהיגות: נתניהו, לפיד, איזנקוט והאמירה שזעזעה את הציבור
אחד החלקים הטעונים ביותר בריאיון אירע כאשר ניסה המראיין אליה אביב להבין משטרן מה דעותיו על דמויות המפתח בפוליטיקה הישראלית. שטרן הועמד בפני שאלון נוקב המבקש לברר על מי הוא סומך ואיזה מודל ערכי הוא מעמיד לנגד עיניו.
על מי אתה יותר סומך כראש ממשלה, על ביבי או על לפיד?
"לפיד, חד-משמעית. אבל עכשיו הוא לא מועמד. עכשיו איזנקוט יותר מכולם".
ולפיד או יאיר גולן או ביבי? מי בעיניך יותר מתאים?
"זאת שאלה היפותטית. יאיר גולן הוא לא מועמד לראשות הממשלה. אבל אני אגיד את זה ככה: על הערכים שיאיר גולן מייצג, אני מעדיף אותם על הערכים של נתניהו".

הוא מאוד קיצוני.
"נכון, ואני לא שמאל. אבל אני חושב שאם אני צריך לבחור מודל שאני מחנך עליו – עזוב את העמדות הפוליטיות שלו, זה לא חייב ללכת יחד – של מי שקם ב-7 באוקטובר להילחם ולחרף נפשו בשטח, מול מי שמשמיצים אותו והנהגה שנמנעת מאחריות, אז אני מציע לציבור שלנו לא להתבלבל ולא ליפול למלכודות ההסתה".
שטרן טוען כי למרות הטינה הפוליטית המופנית כלפי גולן במגזר, מבחינת נורמות צבאיות, דוגמה אישית והתייצבות תחת אש ב-7 באוקטובר, גולן הפגין סגל ערכים שראוי להערכה ביטחונית.
כשנשאל מדוע הוא בוחר להתייצב כעת לימינו של גדי איזנקוט ולא לימין דמויות אחרות, כמו נפתלי בנט, שטרן משיב נחרצות כי איזנקוט מייצג יושרה שאין שנייה לה במערכת הפוליטית. "אני לא מכיר בן אדם אחד בפוליטיקה הישראלית, כולל אני עצמי, שכשהוא אומר 'המדינה לפניי' הוא מתכוון לזה כמו איזנקוט", אומר שטרן. "רוב מוחלט של העם מאמין לו – גם בקואליציה, גם באופוזיציה, גם בציונות הדתית וגם במצביעי הליכוד. כדי לאחד אותנו כעת, זה האתגר הכי גדול, ואנחנו צריכים מנהיג שהרוב המוחלט מאמין ליושרתו".
בנוגע לבנימין נתניהו, שטרן מעניק לו קרדיט על הישגים כלכליים בעבר ועל הובלת התקיפות באיראן ובדאחיה בלבנון, אך קובע כי זמנו תם מזמן בשל הפגיעה הקשה בלכידות הלאומית. "התרגשתי לראות כיצד נתניהו הפך את ההסתה לכלי פוליטי שמפרק את החברה הישראלית מבפנים. הוא המנצח הראשי על התזמורת שמתייגת כל מי שלא איתו כאיש שמאל מסוכן", הוא מאשים.

האם שטרן ישלול הקמת מדינה פלשתינית?
מדינה פלשתינית, אתה בעד או נגד?
"זה בכלל לא על השולחן עכשיו".
"מה זאת אומרת לא על השולחן עכשיו?"
"הסוג הזה של השאלות מיועד להכניס אנשים למגירה, לסגור אותה ולזרוק את המפתח לים. אני לא נופל למלכודות הזולות האלה. הקמת מדינה פלשתינית היא לא אירוע שעל השולחן, וזה לא יהיה על השולחן בשנים הקרובות, זה פשוט לא יכול להיות".
שטרן טוען כי השאלה מעידה על שטחיות השיח הפוליטי, שבו שאלה יחידה על מדינה פלשתינית משמשת כדי למחוק חיים שלמים של עשייה ביטחונית, חינוכית וציונית. "כשאתה שואל שאלה כזאת כדי לתייג מישהו כ'בעד' או 'נגד', אתה מפיל אותו ומוחק את זה שהוא מסתער בקרב או דואג לעניים. השיח הזה הרסני".
ומה לגבי הרשות הפלשתינית? שטרן מגדיר אותה מורכבת: "גם פרטנר וגם אויב פוטנציאלי". הוא מזכיר בגאווה כי הוא שיזם והעביר בכנסת את חוק קיזוז כספי טרור ברוב של 87 חברי כנסת. "מי שהתנגד לחוק הזה בזמנו ונמנע מלהגיע להצבעה היה בנימין נתניהו עצמו, שהעדיף להעביר כספים לחמאס כדי למנוע הידברות עם הרשות", מציין שטרן.

הקרע בציונות הדתית: "בזזו את המותג לצרכים מגזריים"
כבן הציבור הדתי-לאומי, שילדיו ונכדיו מתחנכים במוסדות החינוך הממלכתי-דתי, שטרן כואב את מה שאירע לטענתו למיינסטרים של המגזר. הוא מותח ביקורת חריפה וחסרת רחמים על המפלגות המייצגות כיום את הציונות הדתית בכנסת.
"סמוטריץ' וחבורתו בזזו את המותג שנקרא ציונות דתית לצרכים פוליטיים צרים", הוא אומר. "הם לקחו שם שהיה מקור לחיבור ולתרומה לכלל ישראל והפכו אותו למנגנון סקטוריאלי שדואג בעיקר לעצמו". שטרן משחזר דיונים מוועדת החוץ והביטחון ומוועדת הכספים כדי להוכיח את טענתו, ועל הדרך מאשים את הדאגה להתיישבות ביהודה ושומרון כדבר מגזרי.
"באים לוועדה ומבקשים מעשרות מיליוני שקלים כדי למגן את הגגות של האוטובוסים ביהודה ושומרון. שאלתי אותם: בגבול הצפון יש תוכנית פינוי באוטובוסים תחת ארטילריה, למה אתם לא דואגים למגן את האוטובוסים של ילדי הצפון? למה הכספים הללו מופנים רק לצרכים סקטוריאליים?
"הסוג הזה של השאלות מיועד להכניס אנשים למגירה, לסגור אותה ולזרוק את המפתח לים. אני לא נופל למלכודות הזולות האלה. הקמת מדינה פלשתינית היא לא אירוע שעל השולחן"
"מאוחר יותר התברר שהמשאבים הקואליציוניים הללו באו על חשבון הצטיידות חיונית של צה"ל, למשל מחסור של 12 או 13 מסוקי אפאצ'י שנדחו בשלוש שנים כי 'אין כסף'. כשיש משאבים מוגבלים, השאלה היא איך מחלקים אותם. כשהציבור הרחב רואה שהיהדות מיוצגת על ידי דאגה לטרקטורונים ולהטבות מס מוחרגות למגזר מסוים על חשבון צורכי הביטחון הלאומיים, הוא אומר: אם זו היהדות, אני לא רוצה חלק בה. ההשלכות של זה על הזהות היהודית של המדינה הן אסון".
ערב תשעה באב בכנסת, זיכרון השואה ו-7 באוקטובר
הדיון על הרפורמה במערכת המשפט מעלה אצל שטרן זיכרונות קשים ממושב הכנסת שאושרה בו עילת הסבירות. "אני ישבתי במליאה בערב תשעה באב, כשהעבירו את עילת הסבירות, והרגשתי חורבן עמוק", הוא משחזר. "התפללתי שנתניהו ילך לפשרה כלשהי מול יריב לוין ורוטמן. אמרתי לחברי כנסת סביבי: תצלמו, שיהיה לכם תצלום של ממשלת החורבן. יצאתי החוצה ואמרתי שאני לא יכול לשאת את הצביעות הזו, לבכות בקינות על חורבן בית המקדש, כשבידיים שלנו אנחנו מביאים חורבן על העם ומפרקים את החברה".
לדבריו, הערכים הללו יונקים ישירות מביתו של שטרן ביד אליהו, בית של שני ניצולי שואה: אימו שרדה בצריף 27 בבירקנאו, ואביו שרד במאוטהאוזן. "גדלתי בבית שנשען על שני עמודי תווך", הוא מספר. "הראשון הוא 'לעולם לא עוד', שהביאה אימי מבירקנאו, והשני הוא 'בין אדם לחברו' – ללא הבדל דת, גזע, צבע או עמדה פוליטית, שהביאה מאותו צריף ממש".

הוא נזכר בחיוך בחרדה האימהית שליוותה את ילדותו: "כשהייתי מדריך בבני עקיבא וליוויתי חניכה הביתה בשמונה וחצי בערב, אימי הייתה מסוגלת לחכות לי למטה ברחוב בחלוק מרוב דאגה. כילד אתה לא תמיד תופס את הגבורה של ההורים הללו, שהיו צריכים לעשות מאמצים עילאיים כדי לגדל ילדים נורמליים".
עם זאת שטרן מתנגד בתוקף להשוואה הרווחת בין השואה לטבח 7 באוקטובר: "ההשוואה הזאת מקטינה ומוזילה את השואה. 7 באוקטובר הוא אסון נורא וטרגדיה עמוקה שבה הכוח המגן שלנו כשל, אבל עניין היסוד בשואה היה שלא היה לעם היהודי כוח מגן בכלל. ב-7 באוקטובר היה כוח מגן, גם אם הוא חטא וכשל, והוא קם ונלחם. הנאצים בנו מכונות השמדה מתוכננות כדי למחוק את העם היהודי. אסור לנו לטשטש את הייחוד ההיסטורי של השואה".
פסיקה הלכתית, מפעל הגיור והעימות על החובשת בנמר
תחום נוסף ששטרן טבע בו את חותמו הוא סוגיית הגיור והשילוב בצה"ל. כקצין חינוך ראשי וכראש אכ"א הוא ייסד את פרויקט נתיב, שהתגיירו במסגרתו יותר מ-20,000 חיילים וחיילות (76% מהן נשים).
"הרב חיים דרוקמן זצ"ל אמר לי פעם: אלעזר, העולם הבא שלך מובטח בזכות מפעל הגיור", הוא נזכר. "הלכתי לבתיהם של גדולי הפוסקים, הייתי אצל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, והסתמכנו על פסיקותיו של ענק התורה הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל ממעלה אדומים בנושא גיור קטנים. הגישה שלי תמיד הייתה שכשחייל או חיילת מוסרים את נפשם למען העם היהודי, המערכת ההלכתית צריכה לחבק אותם ולא להציב מכשולים ורף חומרות שמרחיק אותם מהיהדות".
"כשיש משאבים מוגבלים, השאלה היא איך מחלקים אותם. כשהציבור הרחב רואה שהיהדות מיוצגת על ידי דאגה לטרקטורונים ולהטבות מס מוחרגות למגזר מסוים על חשבון צורכי הביטחון הלאומיים, הוא אומר: אם זו היהדות, אני לא רוצה חלק בה"
התפיסה הזו ששטרן מציג, קדימות ערך חיי אדם וערבות הדדית, הובילה לעימות נוקב בריאיון בסוגיית המשמעת הצבאית והשילוב המגדרי, כולל שמחה של שטרן בעונש שקיבלו לוחמי גבעתי בפרשת הנמר.
מה דעתך על הלוחמים מגבעתי שסירבו להיכנס לנמר משוריין עם חובשת פרמדיקית מטעמי הלכה וצניעות?
"טוב מאוד שעצרו ושפטו אותם. אין לנו עודף פרמדיקים ופרמדיקיות בשטח, והחובשות הללו מסכנות את חייהן ומצילות חיי אדם בתוך רפיח וג'באליא. מי שמשלם את המחיר הכבד זו הפרמדיקית, שנכנסת לסכנת נפשות. כשמדובר בפיקוח נפש ובהצלת חיים, ערך חיי אדם גובר על כל שיקול אחר. לא ייתכן שחיילים יימנעו מהצלת חיים בשל חומרות כאלה".
שאלות המאזינים, חוק הגיוס וחרטת העבר
בפרק הסיום של הריאיון השיב שטרן על שאלות נוקבות ששלחו קוראי 'עולם קטן':
על טענות העינויים בחקירות השב"כ (פרשת דומא בתקופת יורם כהן): "אני מתנגד נחרצות לכל גילוי של עינויים. אבל כשיש אירוע שבו נשרפה משפחה פלשתינית, ויש צורך למנוע פיגוע נוסף, כוחות הביטחון פועלים במסגרת החוק ובפיקוח בתי המשפט כדי להציל חיים".

על התרחבות הבנייה הערבית והבטחת העתיד בגליל: "מדינת ישראל חייבת להציב את הגליל והנגב בראש סדר העדיפויות הלאומי. יש צורך בהענקת תמריצים משמעותיים לחיילים משוחררים, פיתוח תשתיות תחבורה וחיזוק מוסדות החינוך כדי להבטיח את אחיזתנו באזורים אלו".
על בעלות עם ישראל על ארץ ישראל: "ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל. זו אמונה עמוקה שלי. אבל האמונה הזאת לא פוטרת אותנו מלהתחשב במציאות הדמוגרפית והבין-לאומית ובמיליוני הערבים שחיים כאן. מנהיגות נדרשת לראות את המכלול".
כשנשאל בסיום אם יש מהלך בקריירה הציבורית שלו שהוא מתחרט עליו, בחר שטרן להידרש לעימות המילולי הסוער שהיה לו על דוכן הכנסת עם חברת הכנסת מירי רגב: "אמרתי לה מעל דוכן הכנסת: אנחנו יודעים איך התקדמת בצבא. מעולם לא דיברתי ולא התכוונתי לדבר אל אישה או על אישה במונחים סקסיסטיים. לא זו הייתה כוונתי כלל. אבל כשהבנתי שהדברים הללו יכלו להתפרש באופן פוגעני או לשדר אמירה סקסיסטית, עליתי מייד לדוכן הכנסת והתנצלתי. אם יש משהו שאני מצר עליו, זה עצם השימוש בניסוח שעלול היה לפגוע ונלקח למקומות הללו".
שטרן חותם את הריאיון בקריאה לציבור הדתי-לאומי לשוב למה שהוא מציג כמקורותיו הערכיים: לראות את המקף המחבר בין הקודש לחול, לקבל עליו אחריות לכלל החברה הישראלית ולסרב לאפשר לפוליטיקה הפלגנית לפרק את הערבות ההדדית של העם.
