דרישת שלום מהעבר: דווקא בימים שבהם אנחנו נכנסים לאווירת צום עשרה בטבת, האדמה תחת רחבת הכותל המערבי פלטה זיכרון חי מימי הבית השני. מקווה טהרה חצוב בסלע, ששימש את אבותינו לפני כ-2,000 שנה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות מרגשות של רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל.

המקווה המלבני, שאורכו מעל שלושה מטרים, התגלה כשהוא מטויח ושמור היטב. ארבע מדרגות חצובות הובילו את היהודים שחיו כאן אל המים המטהרים, רגע לפני שנכנסו אל הקודש. הממצא הזה הוא חלק מחשיפת העבר המפואר של ירושלים, במקום שהיה מרכז החיים היהודיים ושימש ככניסה המרכזית למקדש.

עדות מצמררת לחורבן

מה שמרגש באמת הוא המיקום של המקווה. הוא נמצא ממש מתחת לשכבת החורבן של שנת 70 לסה"נ. בתוך המקווה מצאו הארכיאולוגים אפר שרוף, עדות אילמת ללהבות שכילו את ירושלים. לצד האפר התגלו כלי חרס וכלי אבן, שמעידים על ההקפדה היתרה של תושבי העיר על הלכות הטהרה ערב החורבן.

החוקרים מסבירים שירושלים היתה "עיר מקדש" וכל היבט בחיים הותאם לכך. בגלל זה, אפשר למצוא באזור כל כך הרבה מקוואות וכלי אבן שלא מקבלים טומאה. המקווה הזה היה חלק בלתי נפרד מהמסלול של עולי הרגל שעלו למקדש דרך "הגשר הגדול" מצפון או קשת רובינסון מדרום.

קרדיט צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מחורבן לתקומה

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, אומר שהגילוי הזה מחזק את ההבנה כמה חיי הדת והיומיום היו שזורים זה בזה בימי הבית. לדעתו, הגילוי ממש לפני צום עשרה בטבת מדגיש את החובה שלנו לשמור על הזיכרון ההיסטורי של העם שלנו לדורות הבאים.

גם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל, מרדכי (סולי) אליאב, התרגש מהממצא הייחודי. הוא אומר שהאפר שנמצא בתחתית המקווה מעיד כאלף עדים על היכולת של עם ישראל לצאת מטומאה לטהרה, ומהחורבן הכואב להגיע לתקומה מחודשת כאן בלב ירושלים.