היום (ראשון), במהלך דיון סגור, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוק המעצרים הזמני, שבג"ץ הורה לאחרונה להקפיא את כניסתו לתוקף. בדברים שנשא בחדר הסגור הסביר ראש הממשלה כי החוק נועד להפחית את המתיחות ולהביא להגדלת מספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי, אך הודה כי הצעד לא השיג את מטרתו.
במהלך הדיון הבהיר נתניהו כי החוק הנוכחי לא ימשיך איתנו הלאה: "חוק המעצרים הזמני נועד להוריד את גובה הלהבות ולהגדיל את מספר המתגייסים בציבור החרדי. בפועל זה לא צלח, ולכן לא יהיה חוק כזה בממשלה הבאה". ראש הממשלה הצהיר כי לאחר הבחירות בכוונתו להקים ממשלה לאומית רחבה, שתפעל להעברת חוק גיוס מלא שיענה על צורכי צה"ל, והוסיף אמירה נחרצת: "מי שלא לומד תורה יתגייס – או ילך לכלא".
דרמה בבג"ץ: השופטים הקפיאו את התיקון
ההתייחסות של ראש הממשלה מגיעה על רקע ההתפתחות המשפטית הדרמטית בשבוע שעבר. תשעה שופטי בג"ץ הוציאו צו ביניים המורה על השהיית כניסתו לתוקף של חוק המעצרים, שנועד למנוע את מעצרם של תלמידי ישיבות. בהחלטתם הקצרה כתבו השופטים: "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בכתב ובעל פה, ניתן בזאת צו ביניים, שלפיו תושהה כניסתו לתוקף של תיקון מס' 28 (הוראת שעה) לחוק שירות ביטחון, עד למתן החלטה אחרת. פסק הדין יינתן בהקדם".
החלטת השופטים התקבלה בתום דיון סוער בהרכב מורחב של תשעה שופטים, במסגרת העתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק. במהלך הדיון הציג נציג הכנסת, עורך הדין יצחק ברט, עמדה חריגה במיוחד. לדבריו, התיקון אינו עומד בכללי החקיקה של הכנסת מכיוון שמדובר ב"נושא חדש" שאינו קשור להצעת החוק המקורית. ברט אמר בצורה ברורה בפני ההרכב כי "אין ברירה אלא לבטל את החוק".
נציג הכנסת הסביר בפני השופטים כי הצעת החוק המקורית עסקה בכלל בשילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, בשירות הלאומי ובתעסוקה לצד צמצום אי השוויון. לעומת זאת, התיקון שאושר בפועל עוסק בהקפאת הליכי אכיפה בלבד – סוגיה שלדבריו שונה מהותית ממטרת החקיקה המקורית. כעת, בעקבות הקפאת החוק והודעת ראש הממשלה, המערכת הפוליטית נערכת לצעדים הבאים בנושא הגיוס.
