כנס מיוחד בנושא החזרת סמכות לבתי הדין לממונות – התקיים בישיבת בית אל

בכנס מיוחד בישיבת בית אל קראו בכירי הרבנים להמשיך בחקיקה שתחזיר את הסמכות לבתי הדין לממונות. לאחר שהחוק החדש השיב את הכוח שנלקח על ידי בג"ץ, מבהירים מנהיגי הציבור: השבת משפט התורה תבוא מלמטה, הציבור מחפש דין צדק

צילום: ישיבת בית אל

בכנס מיוחד שנערך השבוע בישיבת בית אל, בהשתתפות שורה של רבנים מובילים ואישי ציבור, עלתה קריאה נחרצת להמשיך ולקדם חקיקה שתבטיח את עצמאותו של משפט התורה בישראל. הכנס, שעסק בסמכות בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות, נערך ביוזמת כולל הדיינות בבית אל. הרקע לכינוס הוא החוק ההיסטורי שהשיב לאחרונה לבתי הדין את הסמכות לדון בדיני ממונות – סמכות שנלקחה מהם על ידי בג"ץ לפני כ-20 שנה.

רבה של בית אל, הרב אריאל בראלי, התייחס לחשיבות המשפט התורני וציין כי הברכה היחידה בתפילת עמידה שבה אנו מבקשים "והסר ממנו יגון ואנחה" היא ברכת השיבה שופטינו. לדבריו, כאשר המשפט מעוות כל הציבור נאנח. הרב בראלי הודה לרב יעקב יקיר ולרב יאיר קרטמן על שותפותם המרכזית בחקיקה החדשה, המאפשרת לפסקי הדין של בתי הדין הרבניים הרשמיים לפעול ללא צורך באישור של שופט לצורך הוצאה לפועל.

הרב בראלי קרא להמשיך במלאכת החקיקה ולהקנות גם לבתי הדין לממונות הפרטיים אכיפה עצמאית ללא תלות במערכת המשפט האזרחית. "הציבור שפונה לבתי הדין הוא שותף להשבת המשפט. כל תיק שנידון הוא תורה חדשה ופיתוח של משפט התורה", אמר הרב בראלי והמליץ לציבור להכניס לכל הסכם סעיף בוררות הלכתי לפיו במקרה של סכסוך העניין יתברר בבית דין. הוא הוסיף כי פרופ' נחום רקובר סיכם ממרום שנותיו וניסיונו כי השיטה של להשפיע מבפנים על מערכת המשפט על ידי שופטים דתיים נכשלה כישלון חרוץ, וכי הציבור צריך לפנות ישירות לבתי הדין.

צילום: ישיבת בית אל

המאבק הערכי מול בג"ץ

הרב יעקב יקיר שרטט את ההיסטוריה של המאבק ותיאר כיצד בתי הדין דנו בממונות במשך כ-60 שנה מקום המדינה, עד לפסק הדין המפורסם בתיק "סימה אמיר" שבו שללה השופטת אילה פרוקצ'יה את סמכותם. הרב יקיר חשף כי המאבק האמיתי אינו פורמלי אלא ערכי לחלוטין. הוכחה לכך ניתנה שלושה ימים בלבד לאחר אישור החוק הנוכחי בכנסת, כאשר פרוקצ'יה פרסמה מאמר דעה בעיתון 'הארץ' ובו קראה לבטל את החוק החדש מכיוון שמשפט התורה מושתת על מערכת ערכית שונה מזו של בית המשפט.

"המאמר הזה הוציא המרצע מהשק, שהמאבק הוא ערכי, בין התפיסה הדתית של המשפט שמייצגים אהרן ברק ותלמידיו לבין ערכי היהדות והתורה", הסביר הרב יקיר. לדבריו, מציאות זו מחייבת את עולם התורה לפתח את התפיסות הערכיות שבשורש ההלכות כדי להוביל מדיניות משפט המיושמת במציאות המתחדשת, ודורשת מהציבור לפנות למערכת התורנית ולפתח את דיני ישראל.

לאחר 25 שנות ניהול בתי הדין הרבניים: הרב אלי בן דהן פורש | ראיון מיוחד

"הציבור מחפש מים חיים"

הרב רצון ערוסי, העוסק בקידום משפט התורה במשך 35 שנה, הדגיש כי "כשם שאין אומתנו אומה אלא בתורותיה כך מדינת ישראל אינה מדינה יהודית בלי דין תורה". הרב ערוסי שיתף בזיכרונותיו מהימים בהם זעק במועצת הרבנות הראשית להקמת בתי דין בכל עיר, וכיצד הרב אברהם שפירא זצ"ל חזר בו בהמשך ואמר לו בהערכה רבה "הדרי בי" וקרא לפתוח בתי דין בכל יישוב שיישבו לפחות בכל שני וחמישי. גם הרב ערוסי קרא לשליחי הציבור להעניק מעמד עצמאי לבתי הדין לממונות הקהילתיים.

צילום: ישיבת בית אל

ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד, דיבר על המושג "דין אמת לאמיתו" המחייב יישום של עקרונות התורה במציאות המודרנית, כמו חיוב בגין פגיעה ביצירה רוחנית. ראש ישיבת בית אל-נתניה, הרב משה חביב, הוסיף כי השפל באמון הציבור במערכת המשפט הכללית מהווה הזדמנות עצומה: "עם ישראל מחפש דין צדק ומים חיים ויוכל למצוא אותו במשפט התורה". ראש כולל הדיינות, הרב משה מאיר אבינר, הציג חזון בו הדיינים פועלים כ"מדינאי משפט" המעצבים את החיים הציבוריים על פי הצדקה והמשפט של התורה.

בכנס השתתפו גם נציגי הציבור בכנסת ובממשלה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', דיבר על ההזדמנות הגדולה של דייני ישראל להציג חלופה משפטית מאירה וצודקת. יו"ר ועדת חוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, ציין כי ההתנגדות של חברי האופוזיציה לחוק נבעה מטעמים לא ענייניים.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך