אחרי שנים שבהם נשללה מהם הסמכות לדון בדיני ממונות, החוק החדש של הכנסת מחזיר את הצדק למקומו ומאפשר לדיינים לפסוק בסכסוכים כספיים בהסכמת שני הצדדים. מדובר בתיקון של עוול היסטורי שנולד בבג"ץ בשנת 2006, וכעת המערכת נערכת לעידן חדש. ישבתי לשיחה מרתקת עם הרב אלי בן דהן, שפרש בשבוע שעבר מניהול בתי הדין הרבניים, כדי לשמוע ממנו על מאבקי הכוח מול בג"ץ, על התפיסה האידיאולוגית הבלתי מתפשרת, ועל החזון הגדול שיציב את התורה במרכז המדינה.

מה המעמד המשפטי של בתי הדין הרבניים היום לעומת בתי המשפט האזרחיים?

"חוק התורה הוא החוק שמדינת ישראל הכנסת קיבלה על עצמה", מדגיש הרב בן דהן, והדברים ברורים. זה אומנם חלק לא גדול מהחוק הכולל, אבל זו חלקה נכבדה בענייני המעמד האישי שנתונה כולה לתורה. בתחום הזה, "אין מעמד למערכת משפטית אחרת. זאת אומרת, אפשר להתגרש רק בבתי הדין הרבניים", הוא מבהיר. לצד זה, יש נושאים מסוימים שהם בסמכות מקבילה כמו חלוקת רכוש, מזונות או משמורת ילדים, ושם הכלל פשוט: "אם הם רוצים יידונו בבתי הדין, אם לא רוצים יידונו בבתי המשפט".

החידוש הגדול של החוק שעבר לאחרונה הוא בעצם היכולת לחזור ולדון גם בדיני ממונות, סמכות שלא היתה קיימת מאז שנת 2006?

"על פי החוק שהתקבל לפני כחודש, בתי הדין הרבניים החזירו לעצמם סמכות שהייתה נהוגה מאז קום המדינה", מסביר הרב בן דהן. מאז שהרב קוק הקים את הרבנות הראשית, כל שני אנשים או גופים שרצו שהסכסוך ביניהם יידון בפני דין תורה, היו יכולים לבוא לבתי הדין. המצב הזה נמשך "עד שנת 2006, שב-2006 היה בג"ץ של השופטת פרוקצ'יה שקבעה שבתי הדין הרבניים אין להם סמכות יותר לדון". עכשיו, מוסיף הרב בסיפוק, הכנסת סוף סוף המשיכה והחזירה את החוק והחזירה את הצדק למקומו.

בג"ץ לא עושה קולות של שבירת כלים בעניין הזה? הרי הוא זה שפסל את הסמכות הזאת בעבר.

יש כבר כמה עתירות בנושא הזה, "אבל אני חושב שגם בג"ץ נזהר ועדיין לא העז לתת צו ביניים", מציין הרב. בג"ץ מבין היטב שפסילת החוק הזה היא "צעד אחד יותר מדי רחוק". הם קבעו מועד לדיון בעוד כמה חודשים, ובגלל הקביעה הזאת הם מראים לעותרים שזה לא כל כך פשוט לבוא לבטל חוק של הכנסת, במיוחד "כשבאמת אין סיבה אמיתית לדון בכך". בסך הכל מדובר פה בשני צדדים שמרצונם החופשי באים להתדיין. "למה שני אנשים יכולים לעשות כל דבר בהסכמה, אבל רק לבוא לדון בבית דין רבני זה הם לא יכולים?", תוהה הרב.

המאבק על אחדות האומה

ההסכמה הזו באמת מנטרלת את בג"ץ, אבל מה קורה בגזרות אחרות? יש היום ארגונים רפורמיים ואחרים שיוצאים במלחמה חזיתית נגד הנישואין ברבנות, נגד הגיור ונגד בתי הדין. מה התשובה לאנשים האלה שרוצים לעקוף את הרבנות?

יש הבדל גדול בין מה שאדם עושה בחיים הפרטיים שלו שהנפקא מינה היא לעצמו בלבד, לבין מעשים שהיחיד עושה אבל יש להם השלכה על האומה כולה", מחדד הרב. "אני לפחות מרשה לעצמי לומר כתלמידו של הרב צבי יהודה קוק, שהרב צבי יהודה היה נוהג לומר כל הזמן שאנחנו נגד כפייה דתית ברמה האישית", אומר הרב בן דהן. אנחנו לא ניכנס לבנאדם הביתה ונבדוק לו במקרר, אבל נישואין וגירושין משליכים על עם ישראל כולו. "איך עם ישראל יהיה? האם עם ישראל יהיה קבוצות קבוצות, חלקים חלקים, יהיו כאלה שלא יתחתנו עם אחרים בגלל העניין הזה של נישואין שלא על פי ההלכה?".

בעניין הזה אנשים טועים ומחסירים פרט היסטורי חשוב, מדגיש הרב: "מי שהיה המוביל והתומך בכך שנישואין וגירושין יהיו רק על פי ההלכה היה בן גוריון". הוא הבין שאם הוא רוצה לקיים פה עם מאוחד ולא שבטים-שבטים, חייבים מוסד ממלכתי אחד שמאחד את כולם. "במציאות הזאת שבה אנחנו מקבצים יהודים ממעלה מ-100 מדינות ורוצים להפוך אותם לעם אחד, אז הדבר המינימלי הוא שהעם פה יהיה לו מכנה משותף של נישואין וגירושין ששומר על האחדות", מוסיף הרב.

לצד המאבקים האידיאולוגיים הללו, הובלת במהלך שנותיך כמנהל בתי הדין מהפכות אדירות, כמו חוק הסנקציות נגד סרבני גט וחוק דן יחיד. באיזו רפורמה אתה הכי גאה?

"אני חושב שכל מה שנוגע לטיפול בעגונות ובמסורבות גט – אנחנו שינינו לחלוטין את ההתייחסות", מסביר הרב בן דהן. "כשאני התחלתי, פתאום התברר לי שיש מציאות של מאות נשים שלא יודעות איפה הבעלים שלהן כי הם ברחו, ולבתי הדין לא היה מה לעשות. מה בית הדין יכול לעשות אם האנשים לא באים אליו?".

"לכן, הלכנו לתהליך של להכניס חברות חקירה פרטיות שמאתרות את הבעלים בכל מקום בארץ ובעולם. אבל כמובן שההשלמה של זה הייתה 'חוק הסנקציות'. כי גם אם תפסת את הבנאדם, הכפייה בגט הייתה בעבר תהליך מסורבל מאוד. היה אפשר להכניס אדם לכלא רק לחצי שנה, ובאישור בית המשפט המחוזי. האפקטיביות הייתה נמוכה מאוד, ולפסקי דין של חיוב גט או 'מצווה לגרש' לא הייתה שום משמעות מעשית".

"ולכן", מסכם הרב בסיפוק, "ברגע שהבאנו את חוק הסנקציות, זה באמת שינה לחלוטין את כל ההתייחסות. היום ברוך ה' התופעה הזו כמעט ולא קיימת, ולפני שנה אף הגדלנו את הלחץ והוספנו עיצומים וקנסות כספיים".

היעד הבא: משרד המשפטים

אם נסתכל קדימה על כל המערכת הגדולה הזו, מה האתגר המרכזי שעדיין עומד לפתחה של מערכת בתי הדין?

"בתי הדין צריכים להיות חלק ממערכת המשפט בישראל. בתי הדין הם לא שירות דתי", קובע הרב בנחרצות. בתי המשפט האזרחיים נמצאים בתנאים מנהליים טובים לאין ערוך. "היום אין שופט שאין לו לפחות עוזר אחד או שניים מינימליים. אצלנו אין לנו אפילו עוזר אחד להרכב, לא לדיין – להרכב אין לנו", הוא מפרט. העוזרים האלו מסייעים בכתיבת פסקי דין, באיסוף מקורות ובסיוע עצום, הפער המנהלתי הוא פשוט לא נתפס.

מעבר לתקציבים, יש פה עניין של מעמד ציבורי. "הציבור הרחב מתייחס לשופטים בכבוד, בהערכה, אין זלזול בשופטים. השופטים זוכים להילה מאוד מאוד מכובדת, בניגוד לצערי לדיינים שלפעמים לא זוכים לאותה הילה", אומר הרב בכאב. אם בתי הדין היו חלק ממערכת המשפט, היחס אליהם היה שונה לגמרי. היינו שם בעבר, "במשך 11 שנה מ-2004 עד 2015 היינו במשרד המשפטים ובתי הדין נהנו מהרבה מאוד דברים". הסיבה שאנחנו לא שם היום היא פוליטית, "עיקר חוסר הסכמות של המפלגות הדתיות". לכן, מסכם הרב, הגיע הזמן לשנות את זה.

וכרגע שמשרד המשפטים עוד רחוק ומה שיש עכשיו זאת הסמכות לדון דיני ממונות, איך אפשר לגרום לציבור הרחב להשתמש בכוח הזה ולבוא לדון דווקא ברבנות?

"לכאורה התשובה הפשוטה היא לעשות יותר פרסומת, אבל אני חושב שמעבר לכך צריך לעודד כל מיני גופים במדינת ישראל", מציע הרב בן דהן. אם קבלני בניין דתיים יחליטו שהם מכניסים לחוזה מול הדיירים סעיף בוררות ברבנות, או אם מערכות החינוך הגדולות – כמו רשתות בני עקיבא, בית יעקב ואל המעיין שמעסיקות אלפי מורים – יקבעו שכל סכסוך עבודה יידון בבית דין רבני, זה יחולל מהפכה אדירה.

מהם היתרונות המרכזיים בקיום דיוני ממונות בבתי הדין הרבניים הרשמיים, לעומת בתי הדין הפרטיים לממונות?

היתרון בבתי הדין הוא עצום: זו מערכת מסודרת עם פרוטוקול מודפס וסדרי דין, ויש בה מערכת ערעור שלא קיימת בשום בית דין פרטי לממונות. מעבר לזה, יש לה שיניים חוקיות. "ברגע שבית הדין נותן פסק דין – זהו. פסק הדין הזה הוא לא צריך אינסטנציה אחרת שתאשר אותו, מיד אתה יכול לקחת את פסק הדין הזה, ללכת להוצאה לפועל ולממש", מסביר הרב. בתי דין פרטיים, אם ראובן לא רוצה לשלם, אתה צריך לרוץ לבית משפט מחוזי שיאשר את הפסק. ברבנות, פסק הדין מחייב מיד והולכים איתו ישר להוצאה לפועל.

נקודה אישית

לקראת סיום, נקודה אישית יותר. היית במשך שנים רבות יד ימינו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. איזו עצה או הנהגה שלו מלווה אותך בחיים הציבוריים?

הרב אליהו זצ"ל השאיר בי חותם עמוק בכל מה שקשור ליחס לבני אדם. "הרב אליהו כל הזמן דיבר: 'תשים את עצמך קודם כל במקומו'. במקומו של אותו אדם, תחשוב בדיוק מה הכי טוב לו וזאת העצה שתיתן לו", נזכר הרב בערגה. הוא לימד אותי גם איך לסרב כשצריך. "אמר הרב אליהו בזמנו, גם כשאתה אומר לא, השאלה היא איך אתה אומר לא". אפשר לגלות אמפתיה, להסביר שאתה מבין שהבקשה צודקת, ושבגלל סיבות מסוימות אתה פשוט לא יכול לעזור אבל אתה מאוד מעריך את האדם. "הגישה הזאת, לדעת באמת לתת לכל אחד את המקום שלו, וגם כשאתה לא נענה אתה מנמק את הדברים ומסביר ומגלה אמפתיה, אתה נותן תחושה למי שמדבר איתך שהוא יודע שיש פה בן אדם שאכפת לו ממני", מוסיף הרב.

היית בכל כך הרבה תפקידים לאורך הקריירה הציבורית שלך – חבר כנסת, סגן שר הביטחון, סגן שר הדתות ומנהל בתי הדין. כשאתה מסתכל אחורה, באיזה תפקיד הרגשת שהשפעת והטבעת חותם בצורה המשמעותית ביותר?

"זה ברור שאין ספק בכך שמבחינה הזאת זה בתי הדין הרבניים", קובע הרב בסיפוק. קודם כל, שירַתּי בבתי הדין הרבניים הכי הרבה שנים – 25 שנה בסך הכל. כשאני הגעתי לתפקיד, הנהלת בתי הדין מנתה ארבעה עובדים בלבד, והיינו בסך הכל מחלקה קטנה ולא נחשבת בתוך משרד הדתות. "עצם זה שהפכנו את בתי הדין ליחידת סמך עצמאית… עם מערכת כוח אדם משלה, חשבות, לוגיסטיקה משלה ומערכת מחשוב משלה, זה הפך את בתי הדין למשהו שונה לחלוטין ממה שהיה".

ומה היעד הבא? מה התוכניות מכאן והלאה, רגע אחרי הפרישה?

"כרגע אני יושב ולומד, יש לי חברותות ואני לומד תורה וגם מעביר קצת שיעורים אצלנו בשכונה", אומר הרב. מעבר לזה, במדינת ישראל ובחיים הציבוריים אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יילד יום. "אם יימצא לנכון שיש שליחות ציבורית שאני מתאים וראוי לה, אני אשמח לעשות אותה". לכן, מצהיר הרב בסיום דבריו, אני לחלוטין לא סוגר את הדלת ומקווה להמשיך לתרום בכל מקום שבו אוכל להועיל לעם ישראל.

הרב אלי בן דהן מסיים פרק מפואר בניהול בתי הדין הרבניים, אך כפי שהוא מעיד בעצמו, השליחות הציבורית שלו, אולי, עוד רחוקה מלהסתיים.