בדיקת עולם קטן: כך ריסקה כפיית בג"ץ את נתוני גיוס החרדים

דוח נתונים מפורט מציג תמונה מפתיעה מכל השנים האחרונות שמוכיחה כי דווקא כשהממשלה מובילה הידברות והסכמות מספרי המתגייסים עולים בצורה משמעותית בעוד שהתערבות וכפייה מצד בית המשפט העליון מובילות שוב ושוב לירידה דרסטית במספר הצעירים החרדים שמתגייסים בפועל ומחזירות את השטח לאחור

מתגייסים חרדים. צילום: דובר צה"ל

נתוני גיוס החרדים לאורך השנים האחרונות נחשפים ומציגים מגמה ברורה לגבי מה שבאמת משפיע על שילוב הצעירים בצבא. מהמספרים עולה כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, דווקא מהלכים של הידברות והסכמות פוליטיות מביאים לגידול משמעותי במספר המתגייסים. השינוי הגדול החל בשנת 2015, כאשר מספר המתגייסים עמד על 2,475 צעירים. העלייה הזו הגיעה בזכות ממשלת ימין שהוקמה לאחר בחירות 2015. זו הייתה ממשלת נתניהו הרביעית, שבה שבו ש"ס ויהדות התורה לקואליציה. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הן דרשו לשנות את חוק הגיוס, הידוע כתיקון 19, אותו העבירה ממשלת לפיד-בנט בשנת 2014.

גיוס חרדים.
גיוס חרדים. צילום: דובר צה"ל

בגלל הדרישה הזו, בנובמבר 2015 אושר תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, שביטל חלק גדול מהמנגנונים שנועדו להגביר את גיוס החרדים בכפייה. בין השינויים המרכזיים שהסדירה הממשלה: תקופת ההסתגלות הוארכה עד שנת 2020, במקום שנת 2017 כפי שהיה קודם לכן. כמו כן, הסנקציות הפליליות שהיו אמורות לחול על משתמטים חרדים בוטלו לחלוטין. יותר מזה, יעדי הגיוס כבר לא נקבעו בחוק, אלא הועברו להחלטת הממשלה, ולשר הביטחון הוחזר שיקול דעת רחב יותר במתן דחיות שירות.

הגישה החיובית והמכבדת הזו הוכיחה את עצמה במהירות בשטח. בשנת 2016 זינק מספר המתגייסים ל-2,850, ובשנת 2017 הגיע הנתון לשיא של 3,011 לוחמים ותומכי לחימה מהמגזר החרדי. המספרים הללו הראו בבירור כי כאשר פועלים מתוך הבנה והערכה, הציבור החרדי נענה ומצטרף בהמוניו לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון של המדינה.

חטיבת החשמונאים בדרום לבנון.
חטיבת החשמונאים בדרום לבנון. צילום: דובר צה"ל

ההתערבות המשפטית והצניחה החופשית

אלא שדווקא בנקודת השיא הזו, הגיעה התפנית המשפטית שקטעה את ההצלחה. בשנת 2017 פסק בג"ץ בהרכב מורחב כי ההסדר שנקבע בתיקון 21 אינו חוקתי. בית המשפט קבע בדחיית בג"ץ כי החוק אינו מצמצם באופן מספק את אי-השוויון בנטל השירות. השופטים הוסיפו בהחלטתם כי ההסדר מעניק פטור רחב מדי ללא מנגנון אפקטיבי להגדלת הגיוס, ולכן הוא פוגע בעיקרון השוויון המעוגן בחוקי היסוד.

בשנת 2018 בג"ץ פוסל את תיקון 21 באופן סופי, והתוצאות בשטח היו מיידיות וכואבות. בעקבות הפסילה נרשמה צניחה עצומה בכמות המתגייסים בכ-40 אחוזים, והמספר קרס ל-1,788 מתגייסים בלבד. אחרי מה שקרה, ובגלל אווירת הכפייה הציבורית והמשפטית, הנתונים המשיכו לדשדש למטה במשך שנים ארוכות: בשנת 2019 ירד מספר המתגייסים החרדים ל-1,222, בשנת 2020 הוא עמד על 1,193, ובשנת 2021 הגיע לשפל של 1,185 מתגייסים. בשנת 2022 נרשמה התאוששות קלה בלבד, כאשר רק 1,266 צעירים חרדים התגייסו לשורות הצבא.

ראש הממשלה נתניהו בביקור בחטיבת חשמונאים, ארכיון. צילום: חיים צח, לע"מ

ממלחמת חרבות ברזל ועד הסנקציות החדשות

בשנת 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, והתמונה השתנתה שוב מהיסוד בזכות רצון אמיתי של הציבור החרדי לסייע במערכה ולהגן על המדינה מול אויבינו. מספר המתגייסים באותה שנה עלה ל-1,700, ובשנת 2024 הזינוק המרשים נמשך והגיע ל-2,811 מתגייסים. הנתונים הללו הוכיחו פעם נוספת שהמוטיבציה הפנימית והחיבור הלאומי חזקים מכל חוק חונק או כפייה של המערכת.

הרמטכ"ל עם חיילי חטיבת חשמונאים. צילום: דובר צה"ל

למרות המגמה החיובית והרצון הטוב, בית המשפט העליון בחר להתערב פעם נוספת. בשנת 2024 בג"ץ כפה סנקציות על הממשלה, והתוצאה של הצעד הזה באה לידי ביטוי מיד בשנה שלאחר מכן. בשנת 2025 המספרים חזרו לרדת בכ-30 אחוזים והגיעו ל-1,960 מתגייסים בלבד. הנתונים הללו מציגים הוכחה חותכת לכך שרק הידברות מובילה לגיוס בפועל, בעוד שכפייה משפטית משיגה את התוצאה ההפוכה.

guest
1 תגובה
ואו
ואו
2 חודשים לפני

איזה מעצבן בג"ץ

עוד כתבות שיעניינו אותך