מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מספר 45), התשפ"ו-2026. החוק עבר ברוב של 43 חברי כנסת שתמכו בו לעומת 39 שהתנגדו, ועתיד לחולל שינוי משמעותי במעמדה ובאופן פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים.
לפי החוק החדש, מח"ש תהפוך לגוף עצמאי בתוך משרד המשפטים ותפעל עם תקציב נפרד וסמכויות עצמאיות לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות. יותר מזה, המחלקה תטפל גם בעבירות המיוחסות למתנדבי משטרת ישראל, ותזכה לאזרוח מלא ולגישה מוסדרת למערכות המידע של המשטרה.
בנוסף, נקבע מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, לצד יצירת תפקיד חדש של ממונה על תיאום בענייני חקירת שוטרים. הממונה יהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים, ואף להורות במקרים מסוימים על העברת תיקים בין הגופים השונים.
ניתוק מוחלט ממערך הייעוץ המשפטי
החוק כולל גם הפרדה של מח"ש ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה. במסגרת השינוי, סמכויות פליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה, ותובעי המחלקה יוסמכו על ידו. בגלל זה, עררים על החלטות לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום ולא לגורמים הקיימים כיום.
יוזם החוק, חבר הכנסת משה סעדה, בירך על אישורו ואמר: "היום אנחנו עושים רפורמה. זהו יום בשורה לעם ישראל כולו שבו אנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק. אין מחלוקת כיום שמח"ש אינה מתפקדת וחייבת לעבור שינוי. המערכת הזו סטתה מהמסלול הערכי שלה. החוק יחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט".
דוחות המבקר שחשפו את ניגוד האינטרסים
החוק נשען בעיקרו על דוחות של מבקר המדינה, הסנגוריה הציבורית וצוות ממשלתי מיוחד שבחן את פעילות מח"ש, שפורסם בפברואר 2025. הדוחות הצביעו על שורת ליקויים והדגישו את הקושי הנובע מכפיפות מח"ש לפרקליטות. שיתוף הפעולה ההדוק והיומיומי בין הפרקליטות למשטרה בתיקים פליליים רגילים עלול ליצור ניגוד אינטרסים מבני שמעיב על עצמאותה.
הדוח חשף כי למרות שתפקידה לחקור את המשטרה, מח"ש עדיין תלויה בה לצורך קבלת כלים, אמצעים ומעטפת מבצעית מסוימת, כמו ליווי עצורים או הגנה על חוקרים, דבר שפגע קשות באי-התלות של המחלקה. עצמאות זו נחשבת לקריטית במיוחד נוכח מספר שערוריות בהן הייתה מעורבת לכאורה בחקירות שנויות במחלוקת של אבישי מועלם, ראש לה"ב 433 מני בנימין, וקובי יעקובי ראש שירות בתי הסוהר, שסירבו להיכנע לתכתיבי היועמ"שית.
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה התנגדו בנחרצות להוצאת מח"ש מהפרקליטות, וביום הנחת החוק על שולחן הכנסת לפני שלוש שנים פצחו עובדי פרקליטות המדינה בשביתה כללית כמחאה על החוק. כעת, אחרי מה שקרה, נקבע בהצעה כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי יידרשו למסור לכנסת דיווחים תקופתיים על היקף התלונות, אופן הטיפול בהן ותוצאות ההליכים שננקטו.
