הנבואה העתיקה על עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב מלווה את ההיסטוריה היהודית כבר אלפי שנים, אבל היא מקבלת משמעות חיה ומרתקת דווקא ברגעי המפתח של מדינת ישראל. ציר זמן היסטורי מיוחד חושף איך לאורך השנים בחרו מנהיגי המדינה להתעלם מאיומים של מעצמות זרות. לכן, הם החליטו לעמוד על האינטרסים הביטחוניים הלאומיים ולפעול לבד כדי להגן על העם בארצו.
הכול התחיל כבר ברגע ההקמה ההיסטורי במאי 1948. ממשל ארצות הברית, ובראשו מזכיר המדינה הגנרל ג'ורג' מרשל, הפעיל לחץ כבד על בן-גוריון לדחות את הכרזת העצמאות ולבחור במשטר נאמנות זמני של האו"ם. האמריקאים חששו מפלישה ערבית המונית וממרחץ דמים, אך בן-גוריון סירב והכריז על הקמת המדינה, כשהוא מותיר לדורות את האמירה: "אום שמום, המדינה לא תקום מכוח החלטת האום".
שנה לאחר מכן, בדצמבר 1949, כשהעצרת הכללית של האו-ם קיבלה החלטה להעביר את ירושלים לשליטה בינלאומית, בן-גוריון לא התקפל. הוא הודיע בכנסת שהחלטת האו"ם "בטלה ומבוטלת", הכריז על מערב ירושלים כבירת המדינה והעביר אליה מיידית את הכנסת ומשרדי הממשלה מתל אביב.
מכות מנע והחלטות ריבוניות בזק
הקו העצמאי הזה נמשך ביוני 1967, ערב מלחמת ששת הימים. במהלך תקופת ההמתנה, נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון דרש מישראל איפוק מוחלט והזהיר: "ישראל לא תהיה לבד, אלא אם כן תחליט לפעול לבד". למרות האזהרות והחשש מבידוד בינלאומי, ממשלת אשכול אישרה את מבצע "מוקד". טייסינו יצאו לתקיפת מנע מזהירה שהשמידה את חילות האוויר של מדינות ערב על הקרקע ופתחה את המלחמה בניצחון אדיר.
בשנת 1981 הוביל ראש הממשלה מנחם בגין שתי החלטות אמיצות שזעזעו את המערכת הבינלאומית. ביוני של אותה שנה הוא הורה על השמדת הכור הגרעיני "תמוז" ליด בגדד במבצע "אופרה". המבצע נשמר בסודיות מוחלטת ולא תואם עם ארצות הברית, מתוך ידיעה ברורה שהממשל האמריקאי יטיל וטו. המהלך גרר גינוי חריף פה אחד במועצת הביטחון של האו-ם וסנקציות זמניות כמו השעיית משלוחי מטוסי F-16 מצד הנשיא רייגן.
באותה שנה, בדצמבר 1981, העביר בגין בצעד מפתיע ובזק בכנסת את חוק רמת הגולן שמחיל את המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על רמת הגולן. העולם ראה בכך סיפוח חד-צדדי בלתי חוקי של שטח כבוש, והצעד הוביל להחלטת גינוי קשה באו-ם ולמשבר הדיפלומטי החריף ביותר עם ארצות הברית באותה תקופה. בגלל המשבר הזה, הטיח בגין בשגריר האמריקאי את המילים שנחרטו בזיכרון הלאומי: "איננו וסלים שלכם, איננו רפובליקת בננות".
פועלים לבד מול האיום הגרעיני
גם בעידן המודרני, בספטמבר 2007, חזרה המציאות שבה ישראל נאלצה לסמוך רק על עצמה במבצע "מחוץ לקופסה". לאחר שישראל גילתה כור גרעיני פעיל שנבנה בסודיות בדיר אזור שבסוריה, ביקש ראש הממשלה אהוד אולמרט מהנשיא ג'ורג' בוש הבן שארצות הברית תתקוף אותו. בוש סירב והעדיף מסלול דיפלומטי דרך סוכנות האנרגיה האטומית של האו"ם. אולמרט הבהיר לו מיידית שישראל תפעל לבד – ומטוסי חיל האוויר השמידו את הכור באותו הלילה.
השורשים של הסירוב להישען על משענת הקנה הרצוץ של אומות העולם עמוקים מאוד, ומגיעים עד לנבואות התנ"ך. הנביא ישעיהו נוזף ב-10 השבטים אשר ירדו לבקש עזרה ממצרים נגד סנחריב ומזהיר אותם במילים חריפות: "ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל-סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל-רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּרָשִׁים֙ כִּֽי-עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל-קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת-יקוה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃…כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל יְרוּשָׁלָ֑͏ִים".
כפי שמסביר המלבי"ם על דברי הנביא, הטעות של אותם שבטים הייתה שהם לא רק חיפשו אמצעים טבעיים לנצח במלחמה, אלא הם לא חשבו שהתשועה שמגיעה מהשתדלותם, גם היא יד ה', שכן הם "ולא שעו על קדוש ה'". אחרי מה שקרה לאורך הדורות, ברור למה הצעד הכי יהודי וציוני הוא פשוט להאמין בצדקת הדרך, ולא לבנות על אישורים מהעולם.
