עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000 הגיעה הבוקר (שני) לטונים גבוהים, כאשר באולם בית המשפט התפתח עימות חזיתי מול התובע יונתן תדמור. העימות התרכז סביב היכולת של ראש הממשלה לכפות משמעת קואליציונית באותם ימים ומערכת היחסים שלו עם מוציא לאור של ידיעות אחרונות, נוני מוזס. נתניהו ביטל לחלוטין את התזה של התביעה, לפיה גובשה תוכנית פעולה לעצירת חוק "ישראל היום", והגדיר את המהלכים האלו בתור "תיבה ריקה".
הרוחות באולם סערו כשהתובע ניסה לנתח את צעדיו המקצועיים של נתניהו, וטען כי התוכנית הפוליטית לעצירת החוק תואמה מול מוזס. נתניהו לא נשאר חייב, עקץ את התובע ואמר לו: "אתה בוחן את הטקטיקה הפוליטית שלי, אבל אתה לא בתחום שלי. אם אתה רוצה, לך תיבחר לכנסת". נתניהו הוסיף והבהיר בנחרצות כי "קשקוש, אין דרך לעצור הצעה טרומית על ידי העברת הודעה".
"אתה בוחן את הטקטיקה שלי, אבל אתה לא בתחום שלי"
בהמשך החקירה, הציג תדמור את "שלב 4" בתוכנית העבודה, לפיו מציעי החוק מטעם הקואליציה עצמם הם אלו שיזמו ויבקשו לקבל אישור לחופש הצבעה. נתניהו השיב כי אינו עוקב אחר הפרטים הביורוקרטיים של המסמכים, וחזר על התזה שלו לפיה חוקים אינם ניתנים לכפייה במערכת פוליטית שבירה. ראש הממשלה אמר לתדמור: "אני לא זוכר פרטים מדויקים, תוכנית מאוד מפורטת ולא עקבתי שלב אחר שלב. אין לך יכולת לכפות משמעת קואליציונית. אלף, זה על הנייר. פורמלית כן, אבל בחיים זה לא עובד ככה. אם יש מספיק גרעין של התנגדות, אתה לא יכול לכפות משמעת קואליציונית. ראיתי בזה גם איום כי עמדתי מול יריב פוליטי מאוד מוכשר שהשתלט לי על הקואליציה".
ראש הממשלה השווה בין המצב הפוליטי של אז למצב הממשלתי הנוכחי, ופנה ישירות לתדמור תוך הפגנת זלזול ביכולתו להבין את המערכת המפלגתית: "כאן הקואליציה יחסית מגובשת, וזה בוודאי לגבי קואליציה מפוררת לגמרי שהייתה אז ומטרתה הייתה להפיל אותי. ברור שזה לא היה רציני. גם היום, רק כדי להבין – אתה בוחן את הטקטיקה הפוליטית שלי, זה מה שאתה עושה, אבל אתה לא בתחום שלי. תן לי בבקשה להשיב, אבל אם אתה רוצה, לך תיבחר לכנסת. אני יכול להגיד לך שאין אפשרות לעצור את זה".
התובע המשיך ללחוץ ושאל את נתניהו על המועד שבו ידע שחבר הכנסת איתן כבל מתכוון להביא את החוק להצבעה באוקטובר 2014. נתניהו השיב בציניות: "12 שנים, 2014 אני לא יכול לזכור שכבל מתכוון לעקוף את הדבר". כשתדמור שאל אם ראש הממשלה עוקב אחרי חקירות העדים, ענה נתניהו: "שמעתי בתקשורת, זה מעניין מאוד. בין שאר הדברים שמעסיקים אותי".
הציניות של נתניהו והוויכוח על העותק הפיזי
הדיון הפך למרתק עוד יותר כשתדמור תהה איך ראש הסגל של נתניהו באותם ימים, ארי הרו, שמע על מהלכי החקיקה של כבל מהר יותר מאשר יועצת החקיקה של ראש הממשלה בכנסת, פרח לרנר. נתניהו השיב בציניות מוחלטת: "וואו וואו איזה שאלה. אני לא יכול לתת לך תשובה כי אני לא יודע, ובת קול שמרחפת במסדרון שסיפרו על הפרסה שהייתה עם כבל שהלך וקיבל הנחיות ממוזס, הוא קיבל סיקור טוב. תן לי להשיב את תשובתי. אני לא יודע איך הבת קול הזאתי הסתובבה במסדרונות הכנסת, מה הגיע קודם, תחרות הביצה האולימפית מתי זה הגיע לאוזניו של פרח לרנר". נתניהו הדגש כי ה-"וואו" נאמר בציניות מוחלטת ולא מתוך התפעלות.
התובע הטיח בנתניהו כי ארי הרו שמע על העניין ישירות ממוזס באותם ימים כחלק משיח התיאום, אך נתניהו הדף זאת בתוקף ואמר: "לא היה שום תיאום". בשלב זה הציגה התביעה מייל מתאריך 8.7.2014 שבו הכינה פרח לרנר עבור נתניהו סיכום מפורט של עמדות חברי הכנסת לקראת החקיקה, שהציג יחסי כוחות ברורים: "נגד 39, בעד 18, מתלבטים".
הצגת המסמכים עוררה עימות משני באולם בין עורכי הדין, כאשר פרקליטו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, דרש לקבל עותק פיזי: "אפשר להביא עותק פיזי. אם יש צורך אז קודם כל שהוא יראה את כל המלל מהתחלה". נתניהו עצמו תהה בקול: "למה צריך עותק פיזי, למה אי אפשר להעלות?", דבר שאילץ את השופטת רבקה פרידמן-פלדמן להתערב ולקטוע את חילופי הדברים: "למה הוויכוח? עו"ד חדד, הכל בסדר".
תמרון פוליטי או עסקה? הסיפור מאחורי תיק 2000
נזכיר כי תיק 2000, שמכונה גם "פרשת נתניהו-מוזס", הוא אחד מתיקי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במרכז התיק עומדת מערכת היחסים והשיחות המוקלטות בינו לבין ארנון מוזס, המוציא לאור של עיתון "ידיעות אחרונות".
לפי כתב האישום, השניים ניהלו משא ומתן על עסקת חליפין, במסגרתה מוזס הציע להטות את הסיקור המערכתי של כלי התקשורת שבבעלותו לטובת נתניהו ולסייע לו לשמור על השלטון. בתמורה, הם אומרים שמוזס דרש שנתניהו יפעל להגבלת כוחו ותפוצתו של העיתון המתחרה "ישראל היום", בין היתר באמצעות קידום חקיקה בכנסת. בעוד שהתביעה טוענת כי השיחות על ההסכם חצו את הרף הפלילי והיוו תוכנית עבודה אופרטיבית, הגנתו של נתניהו מתבססת על הטענה כי מדובר היה בתמרון פוליטי בלבד ובניסיון להוליך שולל את מוזס.
