היום (חמישי), כ"ח באייר, יציינו רבבות את יום ירושלים בצעדת "ריקוד הדגלים" המסורתית, האירוע, שהפך עם השנים למזוהה עם ערכי הציונות הדתית, מהווה מפגן של שמחה, שירה והנפת דגלי לאום בכל רחבי הבירה לציון 59 לאיחוד ושחרור הר הבית.
שורשיו של המצעד נטועים בשנת תשכ"ח (1968), אז החלו הרב צבי יהודה הכהן קוק ותלמידי ישיבת "מרכז הרב" לצעוד לכותל בשירה ובריקודים לאחר עצרת החג. בשנת תשל"ד (1974) שדרג יהודה חזני זצ"ל את האירוע כשהוסיף תזמורות וצירף תלמידי ישיבות תיכוניות. עם הזמן הועתק האירוע לשעות היום כדי לאפשר השתתפות רחבה ככל האפשר של משפחות וצעירים מכל הארץ.
השעות, המיקומים והצעדות החדשות שנוספו: כל הפרטים לקראת ריקוד הדגלים
הפקת האירוע כיום מנוהלת כיום על ידי עמותת "עם כלביא" ובסיוע עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה. החל מתחילת שנות האלפיים הונהגה במצעד הפרדה מגדרית, והגברים והנשים צועדים במסלולים מקבילים המקיפים את חומות העיר העתיקה.
100,000 איש באירוע
לאורך השנים התמודדו המארגנים עם אתגרים משפטיים וניסיונות של ארגוני שמאל לעצור את המצעד, אך בג"ץ דחה שוב ושוב את העתירות ואישר את המשך המעבר ברובע המוסלמי כביטוי לחופש התנועה והריבונות. לעיתים נוצרים חיכוכים מול האוכלוסייה הערבית המקומית, הכוללים אלימות פיזית ומילולית, אך כוחות הביטחון ערוכים למנוע הפרות סדר ולשמור על ביטחון החוגגים.

עד שנת התש"ע (2010) נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות, כדי לשחזר את המסלול שעברו הצנחנים בקרב שחרור ירושלים, אך מאז אסרה המשטרה להיכנס דרך שער זה. בשנת התשע"ז (2017) השתתפו בחגיגות כ-100,000 איש, לציון 50 שנה לאיחוד העיר.
חשוב לציין כי בשנים האחרונות התרחבה המסורת גם לערים נוספות, כשהמצעד בלוד, בהובלת הגרעין התורני המקומי, נחשב לשני בגודלו בישראל. ריקוד הדגלים ממשיך להיות האירוע המרכזי שבו עם ישראל מצהיר על נאמנותו לירושלים המאוחדת, מתוך עוצמה וגאווה לאומית בלתי מתפשרת.