קאסט לא השאיר מקום לספק והביס את יריבו מהשמאל הקיצוני עם 58.2% מהקולות. התוצאות הוכרזו במהירות, פחות משעתיים לאחר סגירת הקלפיות, כשבמטה של קאסט כבר מבינים את גודל השעה והאחריות.
נמאס מהפרוגרס והבלאגן
הניצחון של קאסט הוא לא רק פוליטי, אלא הצהרה תרבותית. אזרחי צ'ילה, שחיו שנים במדינה שנחשבה ל"אי של יציבות", מאסו במצב הקיים.
ההצבעה בקלפי שיקפה תסכול עמוק מהשטח: גל פשיעה גואה, משבר כלכלי מחריף והגירה בלתי חוקית שיצאה משליטה. העם בצ'ילה בחר במי שהבטיח להחזיר את הסדר לרחובות ולעצור את הכאוס.
עוד באותו הנושא
ידיד אמת בירושלים
עבורנו בישראל, מדובר בשינוי מבורך. לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, קאסט הקפיד למצב את עצמו כתומך מובהק של המדינה הציונית. הוא לא היסס לגנות גילויי אנטישמיות והתייצב באומץ נגד קמפיינים בינלאומיים שניסו לפגוע בישראל.
האהבה הזו היא הדדית: בקלפי שהוצבה בתל אביב, קאסט זכה לרוב מוחץ של המצביעים הישראלים-צ'יליאנים, נתון שלא נעלם מעיני התקשורת בצ'ילה. נראה שגם הקהילה היהודית בצ'ילה, אחת הגדולות ביבשת, יכולה לנשום לרווחה.
