השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר הגישו מסמך מפורט לבג"ץ שבו הם חושפים את המתרחש בתוך הוועדה לבחירת שופטים. השניים מבקשים להעמיד דברים על דיוקם מול טענותיה של ח"כ קארין אלהרר, ולדבריהם התמונה שהוצגה לבית המשפט עד כה רחוקה מהמציאות בשטח.
במסמך, המגובה בתצהיר רשמי, מציינים סטרוק וקרויזר כי הם נדהמו לקרוא את הודעתה של אלהרר, אותה הם מגדירים ככזו ש"חוטאת לאמת". לפי דבריהם, שיטת המינויים בהסכמה לא הייתה כפייה של שר המשפטים, אלא יוזמה של השרה סטרוק עצמה, שנולדה מתוך רצון לשמור על אחדות לאומית בזמן מלחמה ומניעת קיטוב חברתי.
הסכמות כערך עליון
השניים מוכיחים מתוך הפרוטוקולים של הוועדה כי עבודה בדרך של הסכמות היא לא המצאה חדשה, אלא דרך פעולה מקובלת מזה שנים רבות. הם מדגישים כי גם שרי משפטים קודמים נהגו לעכב את כינוס הוועדה עד שהושגו הבנות רחבות, כדי להבטיח שהמינויים יזכו לאמון רחב ככל האפשר.
לפי הדיווח שמסרו לבג"ץ, נעשו מאמצים אדירים מצד שר המשפטים וחברי הוועדה כדי להגיע לעמק השווה ולתת מענה למחסור בשופטים. אלא שלטענתם, דווקא ח"כ אלהרר היא זו שבחרה לחזור בה מהסכמות שכבר גובשו, צעד שהוביל באופן ישיר לסיכול המינויים שהיו ממש בהישג יד.
הפגיעה באמון הציבור
סטרוק וקרויזר לא חוסכים בביקורת על התערבות בג"ץ בעבודת הוועדה וכותבים: "לטעמנו נגרם נזק רב לאמון הציבור בבית המשפט, עקב הצו שנטל משר המשפטים את סמכותו לקבוע את מועד כינוס הוועדה. על מנת לכפות את מינוייו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון".
לסיכום, השניים מזהירים כי "תהא זו טעות חמורה לחזור על צעד דומה נוסף". הם קוראים לבית המשפט לאפשר לוועדה לשוב למסלול של הידברות והסכמות, שלדבריהם כבר מוכן ומחכה ליישום, מה שיכול להביא למינוי מהיר של שופטים ולחיזוק המערכת כולה.
