שר המשפטים יריב לוין מנסה להוביל מתווה שיקל על העומס בבתי המשפט וישרת את האזרח הקטן, אך בייעוץ המשפטי ובהנהלת בתי המשפט בוחרים להחריף את הטון. במקום להגיע להסכמות שיאפשרו את תפקוד המערכת, הוגשה היום (שני) תגובה חריפה לבג"ץ נגד הצעת השר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במתכונת ממוקדת.
לפי המתווה של לוין, נכון לתת עדיפות למינויים בבתי משפט שנוגעים ישירות לצרכים היומיומיים של הציבור – בתי המשפט לנוער, תעבורה ומשפחה – וכן לאייש תפקידי ניהול כנשיאי בתי משפט. השר סבור כי זהו מהלך שנועד לאפשר את תפקוד המערכת במוקדי החיכוך המרכזיים, תוך שמירה על עקרון ההסכמות הרחבות. אולם, היועמ"שית בחרה לתקוף את המהלך וטענה כי הוא "אינו מבוסס על תשתית עובדתית איתנה" ומתעלם כביכול מצרכי המערכת האמיתיים.
היועמ"שית מתעקשת על הערכאות הגבוהות
בתגובת הייעוץ המשפטי לבג"ץ מצטיירת תמונה של משבר קטסטרופלי, תוך הצגת נתונים על 66 תקנים פנויים או עתידיים עד סוף 2026. בייעוץ המשפטי מתעקשים כי לא ניתן לדלג על מינויים לבתי המשפט המחוזיים, במיוחד במחוזות באר שבע וחיפה שם קיים מחסור מורגש. לטענתם, שיקולי השר לוין אינם עולים בקנה אחד עם הנהלים המקובלים של "קידום שופטים" מהשלום למחוזי.
אל העמדה הלעומתית של היועמ"שית הצטרפו גם שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה – הנשיא יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. במכתב ששלחו ללוין, הפעילו השופטים לחץ נוסף על הדרג הנבחר לקדם מינוי שופטים בכל הערכאות, בניגוד לניסיונו של השר לייצר הסכמה ממוקדת לטובת רווחת האזרחים.
"לא נמשיך להתנהל כמעדון סגור"
המתיחות הזו אינה חדשה- במכתב ששיגר לפני כשבוע וחצי שר המשפטים לחברי הוועדה, הוא הבהיר כי האחריות על המחסור בשופטים בערכאה העליונה מוטלת כולה לפתחם של אלו החוסמים באופן שיטתי מועמדים ראויים בעלי השקפת עולם שונה. לוין הבהיר כי למרות הלחצים והעתירות, הוא לא מתכוון לסגת מעמדתו העקרונית.
"אין בכוונתי לפתוח בהליכים למינוי שופטים לבית המשפט העליון, חרף הניסיונות לכפות מהלך זה בהליכים משפטיים", כתב השר לוין. הוא הדגיש כי המערכת לא תוכל עוד להתנהל כ"מועדון סגור", והוא נחוש להבטיח שגם קולותיהם של רוב אזרחי ישראל והשקפת עולמם יקבלו ביטוי על כס השיפוט.
