זה היה רגע טלוויזיוני נדיר. איתן מור, שחזר משבי חמאס לאחר תקופה ארוכה ומייסרת, התיישב לראיון באולפן "הפטריוטים" בערץ 14. מי שציפה לראות שבר כלי או לשמוע כתב אישום נגד המדינה, קיבל שיעור מאלף בגבורה יהודית, פרופורציות ואהבת הארץ. מור הבן הציג עמדה צלולה, מפתיעה בעוצמתה, שגיבתה באופן מלא את הפעילות הציבורית של אביו, צביקה מור, ב"פורום תקווה".
"הכלב בכלוב"
איתן לא חסך מהצופים את התיאורים הקשים של מה שעבר עליו ברצועה. הוא תיאר את רגעי החטיפה האכזריים כשהמון עזתי צמא דם התנפל עליו. "תפסו אותי שמונה אנשים עם פטישים, מסורים וסכינים ופוצצו אותי מכות", שחזר מור בקור רוח מצמרר. הוא ציין כי בין התוקפים היו גברים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, אך גם "ילדים קטנים מאוד", עדות נוספת לחינוך לשנאה שיונקים העזתים מגיל אפס והוכחה שאין בעזה חפים מפשע.
ההתעללות לא פסקה ברגע החטיפה. מור תיאר אירוע משפיל במיוחד מתחילת המלחמה, הממחיש את היחס הבלתי אנושי של המחבלים לחטופים: "בתחילת המלחמה הגיע מישהו כדי לראות את ה'כלב בכלוב'", סיפר. "הוא לקח לי את הנעל, חישמל אותי וירק עליי".
גיבוי מלא לאבא: "המעשה הכי ציוני שיש"
אחת השאלות הגדולות שריחפו באוויר הייתה כיצד הגיב איתן לפעילות של אביו, צביקה מור, שהוביל קו תקיף שמתנגד 'לעסקה בכל מחיר' ודורש לחץ צבאי. התשובה של איתן הייתה חד משמעית ומרגשת.
"לא חשבתי כל כך על ההפגנות, או על פורום תקווה, לא ידעתי בכלל. לא הראו אותו באל-ג'זירה", סיפר איתן על הניתוק מהמידע בזמן השבי. אך בדיעבד, עמדתו ברורה: "אבא שלי עשה את המעשה הכי ציוני שיש".
יתרה מכך, איתן הצהיר משפט שקשה לתפוס את גודל ההקרבה שבו: "הייתי מוכן להישאר שם עוד". המסר שלו לציבור הישראלי הוא שחייבים להבין לעומק מול מי אנחנו נלחמים: "צריך להבין מי האויב שלנו".
לא מתקרבנים, מנצחים
למרות הזוועות שעבר, איתן מור בוחר להסתכל קדימה ולא לשקוע בטראומה. הגישה שלו היא של לוחם, לא של קורבן. "אני לא מתמקד בעבר, אני מסתכל על העתיד", אמר באולפן. גם את הקשיים הטבעיים של החזרה לשגרה הוא מקבל בהשלמה ובגרות: "גם אם יש איזו בלבלה – זה טבעי לגמרי. לא מתלוננים".
ברוח ימי החנוכה: משפחת מור, האב והבן, מסמנים לנו דרך של גאווה ועמידה איתנה בצדקת הדרך.
