הדיון הטעון בבית המשפט העליון סביב העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר הגיע לסיומו היום (חמישי). למרות המתח הרב והביקורת שנשמעה מצד השופטים במהלך השעות הארוכות, ההערכה הרווחת היא כי בג"ץ יבחר בסופו של דבר שלא להתערב בהחלטת הממשלה בנקודת הזמן הנוכחית, ויאפשר לתהליכים המדיניים והחקיקתיים להתקדם במסלולם.

מתח ועימותים מחוץ לאולם

הדיון התנהל באווירה מתוחה במיוחד ותחת אבטחה כבדה, כאשר המורכבות של החברה הישראלית הורגשה היטב במסדרונות. מחוץ לאולם התעמתו משפחות שכולות המחזיקות בעמדות מנוגדות לגבי אופי הוועדה הרצוי – חלקן דורשות ועדת חקירה ממלכתית לאלתר, ואחרות מבקשות להמתין לסיום המלחמה או תומכות במודל אחר. בתוך האולם, השופטים נאלצו להפסיק את הדיון ולצאת ממנו לאחר שמשפחות שכולות ניסו לפרוץ פנימה במחאה על ההחלטה לקיים דיון "סטרילי" ללא קהל רחב.

צילום: דוברות

במהלך הטיעונים, הציגו השופטים עמדות מורכבות המשלבות דרישה לאחריות לצד ספק משפטי. השופט נעם סולברג דרש מהממשלה "לפרוע את השטר" ולספק הסברים מדוע טרם הוקמה ועדה, אך מנגד השופט סולברג פנה לנציג היועצת המשפטית לממשלה ותהה לגבי היכולת של צו שיפוטי לייצר הסכמה רחבה. סולברג שאל: "ועדת חקירה שתוקם מכוח צו שיפוטי, לדעתכם באמת תזכה לאמון של רוב הציבור?". לדעתו, יש מחירים כבדים מאוד להוצאת צו שיפוטי בעת הזאת, והוא הדגיש כי המערכת חייבת להיות ערה לחסרונות של מהלך כזה.
השופט גרוסקופף תהה האם הימנעות מחקירה אינה פוגעת בזכות הציבור לקבל מידע חיוני. מנגד, השופט אלכס שטיין הביע ספק ביכולת השיפוטית של בג"ץ להגדיר מנדט מקצועי-צבאי לוועדה כזו, ורמז כי התערבות כזו עלולה לחרוג מסמכויות בית המשפט ומהפרדת הרשויות הנדרשת.

הסיבה שבגללה הופסק הדיון. צילום: 27א

עמדת הממשלה: למנוע עריפת ראשים פוליטית

נציג הממשלה, עו"ד ראבלו, הציג קו הגנה תקיף המבוסס על עקרון הפרדת הרשויות. הוא טען כי לבית המשפט אין סמכות חוקית לכפות על הדרג המדיני להקים ועדת חקירה במתכונת מסוימת. לדבריו, הממשלה כבר פועלת לקידום חקיקה של "ועדת חקירה לאומית" – מדובר במודל פריטטי הכולל נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, במטרה להבטיח אמון ציבורי רחב ולמנוע מצב של "עריפת ראשים פוליטית" בחסות משפטית.

בשלב מסוים הציעה השופטת יעל וילנר פשרת ביניים, לפיה הייעוץ המשפטי לממשלה יסכים למתווה הוועדה הלאומית שהציעה הממשלה כדי להתחיל בחקירה מיידית ולחסוך זמן יקר. אולם, נציג היועמ"שית דחה את ההצעה בתוקף, ועמד על כך שרק ועדת חקירה ממלכתית, שחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, היא הדרך היחידה להגיע לחקר האמת.

המגמה: השופטים לא יחליפו את הממשלה

למרות חילופי הדברים הקשים והלחץ שהופעל באולם, הרוח הנושבת ממסדרונות בג"ץ היא של אי-התערבות. ההערכה המרכזית היא שהשופטים יאפשרו להליכי החקיקה בכנסת להתקדם, מתוך הבנה שבית המשפט אינו יכול ואינו צריך להחליף את הממשלה הנבחרת בהחלטות בעלות אופי לאומי ואסטרטגי כזה.

בסופו של יום, נראה כי ההכרעה על עתיד החקירה והדרך שבה מדינת ישראל תבדוק את עצמה תישאר בידי הציבור ונציגיו, ולא תוכרע בצו שיפוטי שיכפה מתכונת ספציפית על הדרג המדיני.