מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין ראשון לשני) בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2026 ואת חוק ההסדרים הנלווה אליו. האישור התבצע ברוב של 62 חברי כנסת מול 55 מתנגדים, פחות מ-48 שעות לפני המועד האחרון הקבוע בחוק. החלטה זו מונעת את פיזור הכנסת ואת ההליכה לבחירות מוקדמות.

התקציב שאושר מעמיד את סך ההוצאה הממשלתית על 850.59 מיליארד שקל, סכום הכולל את ההתאמות הנדרשות בעקבות מבצע "שאגת הארי". הקואליציה שמרה על הרוב הפרלמנטרי לאורך כל סבבי ההצבעות על אלפי ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה. במהלך הלילה, חברי האופוזיציה אישרו מספר הסתייגויות הנוגעות לתוספות תקציביות למגזר החרדי לאחר שהצביעו בעדן.

מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 1992 שממשלה בישראל מצליחה להעביר תקציב מדינה בשנת פעילותה הרביעית. עם אישור החוק, הממשלה מקבלת מסגרת תקציבית ופוליטית להמשך שנת הפעילות 2026.

נתוני התקציב וחלוקת המשרדים

על פי החוק המאושר, התקציב הרגיל יעמוד על כ-621.75 מיליארד שקל, ותקציב הפיתוח וחשבון ההון יסתכם בכ-228.83 מיליארד שקל. מגבלת ההוצאה לצורך חישוב תקציבי תעמוד על כ-699 מיליארד שקל. בצל המצב הביטחוני, משרד הביטחון רשם את הגידול המשמעותי ביותר ותקציבו יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל.

חלוקת התקציב בין המשרדים המרכזיים: משרד החינוך יתוקצב בכ-97 מיליארד שקל, המשרד לביטחון לאומי בכ-64 מיליארד שקל, ומשרד הבריאות בכ-63 מיליארד שקל. משרד ראש הממשלה יקבל כ-5.5 מיליארד שקל, משרד המשפטים כ-5 מיליארד שקל ומשרד הכלכלה כ-4.5 מיליארד שקל.

כדי לממן את עלויות המבצע הצבאי ולעמוד ביעד גירעון של 4.9%, אושר קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי משרדי הממשלה. בנוסף, הושגה הסכמה מול הבנקים על העברת סכום חד-פעמי של 3 מיליארד שקל לקופת המדינה במהלך השנה הקרובה, במקום הטלת מס נוסף על רווחיהם.

תהליך אישור החוק והצהרות

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, שליווה את אישור התקציב, בירך על המוגמר: "אני רוצה לציין את העבודה שנעשתה בוועדת הכספים, שהתנהלה בצורה עניינית. חברי האופוזיציה עמדו על שלהם בתוקף ובעוז ועשו לנו הרבה עבודה, אבל ברוב המוחלט של המקרים הם עשו את זה ממקום טוב של דאגה לציבור וממקום של רצון לשפר ולייעל".

יו"ר וועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי. צילום: דוברות

הצעת חוק התקציב גובשה באגף התקציבים של משרד האוצר, הוצגה לממשלה ולאחר מכן עברה לקריאה ראשונה במליאה. משם הועברה ההצעה לוועדת הכספים, שם נידונו ההסתייגויות והוכנסו התיקונים הסופיים לפני שהובאה לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית.

על פי סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת, אי-אישור התקציב בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים נחשב להבעת אי-אמון בממשלה ומחייב את פיזור הכנסת. אישור התקציב הלילה הסיר את האפשרות הזו ועיגן את המשך פעילות המוסדות הממשלתיים.