הלילה (בין שני לשלישי) רשמה הכנסת צעד משמעותי לביצור מעמד המשפט העברי במדינת ישראל. ברוב של 65 תומכים מול 41 מתנגדים, אושר סופית חוק הבוררות בבתי הדין הרבניים. מדובר בבשורה של ממש עבור כל מי שמעוניין לנהל את חייו הכלכליים והעסקיים על פי דין תורה, בתוך מסגרת ממלכתית מסודרת ואמינה.
החוק החדש מגיע כדי לתקן מצב שנמשך מאז שנת 2006. בזמנו, פסיקה של בג"ץ קיצצה את סמכויות הדיינים וקבעה כי הם אינם מוסמכים לדון בענייני ממונות, אלא רק בנושאי אישות וגירושין. במשך שני עשורים, הציבור הדתי והמסורתי נאלץ לכתת רגליו לבתי דין פרטיים, ללא פיקוח מסודר וללא גב ממלכתי. כעת, המדינה מחזירה את האפשרות הזו למרכז הבמה.
איך זה יעבוד בפועל?
הסמכות החדשה של בתי הדין מבוססת על הסכמה מלאה ובכתב של כל הצדדים המעורבים בסכסוך. לפי החוק, פסק דין שיינתן בבית הדין הרבני יהיה בעל תוקף של פסק דין של בית משפט לכל דבר ועניין. היתרון הגדול עבור המתדיינים הוא המעטפת המקצועית: רישום פרוטוקולים, סדרי דין ברורים, ואפשרות להגיש ערעור לבית הדין הגדול – יתרונות שאינם קיימים תמיד במסגרות פרטיות.
חשוב לדעת שגם בתוך עולם ההלכה, החוק מבטיח כי הפסיקות יעלו בקנה אחד עם חוקי המגן של המדינה. בין היתר, נשמרים חוק שיווי זכויות האישה וחוקי העבודה המגנים על עובדים. זהו שילוב של נאמנות למסורת עם סטנדרטים מודרניים, המציע נתיב וולונטרי, מהיר ובעלות נמוכה ליישוב סכסוכים עבור הציבור המעוניין בכך.

"זכות בסיסית לכל יהודי"
נשיא בית הדין הגדול, הרב דוד יוסף, שהוביל את המאמצים לקידום החקיקה בדבקות רבה, בירך על האישור וציין כי הדבר יביא להאדרת התורה ולקירוב לבבות. ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, הוסיף: "זו זכות גדולה לכנסת. זהו תיקון עוול של הרבה שנים. אין דבר שהוא יותר ליברלי מזה – לתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגיה ביניהם לפי דין תורה".
בהנהלת בתי הדין כבר נערכים ליישום המהיר של החוק. הרב אלי בן דהן, מנהל בתי הדין, הדגיש כי המערכת מוכנה לפעול בשקיפות ובאחריות מלאה. בחודשים הקרובים צפויים לקום אגפים ייעודיים לדיני ממונות בכל רחבי הארץ, מה שיהפוך את המשפט העברי לנגיש וזמין לכל יהודי שחפץ בכך, מתוך הכרה בחשיבות הזהות היהודית של המדינה.
תגובת מרכז יכין
מרכז יכין מברך את כנסת ישראל על אישור החוק המשיב לבתי הדין את הסמכות לדון בדינים אזרחיים בהסכמת הצדדים.
מדובר במהלך שיש בו צדק, צורך והזדמנות: צדק בהשבת סמכויות שניטלו מבתי הדין. צורך במתן מענה למבקשים להתדיין על פי משפט התורה במסגרת מקצועית ומפוקחת והזדמנות לפיתוח משפט התורה במציאות ריבונית עכשווית.
אנו מבקשים להודות לחברי הכנסת שפעלו לקידום החוק לאורך השנים, למשפטנים שליוו את גיבושו וחקיקתו, וללשכת נשיא ביה"ד הגדול, הראשל"צ הרב דוד יוסף.
תודה מיוחדת לח”כ משה גפני, יוזם ההצעה, וליו”ר ועדת החוקה ח”כ שמחה רוטמן, על הובלת החוק בנחישות ובמקצועיות.
מרכז יכין רואה זכות גדולה בליווי ובייעוץ מקצועי במהלך כל תהליכי החקיקה בשנים האחרונות.