במשך שנתיים ארוכות, עמוק מתחת לאדמת עזה, נכתבו מילות השיר שבר קופרשטיין משחרר השבוע לעולם. הסינגל החדש, "המלחמה האחרונה", הוא עדות חיה ונושמת למה שעבר על בר בתוך העלטה המוחלטת של השבי. ברגעים הקשים ביותר, כשהוא מתמודד עם עינויים, רעב כבד וקור מקפיא, הוא מצא נחמה אחת בלבד: מחברת ועט. שם, בין קירות הבטון הצרים, הוא התחיל לכתוב את התפילה הפרטית שלו ופנה ישירות לבורא עולם בבקשה: "אבא, אל תעזוב אותי לבד".
האמונה הייתה העוגן היחיד של בר בשבי, והיא זו שהחזיקה אותו בחיים גם כשהמציאות נראתה חסרת סיכוי. "אתה אומר לעצמך שאתה לא רואה אור בקצה המנהרה, ואז אתה פשוט מתחיל לדבר עם אלוקים", הוא משחזר בהתרגשות. המחשבות על הבית ועל המשפחה נתנו לו את הכוח להבטיח לעצמו שכשייצא, הוא ידאג להם ויוכיח ששום דבר לא שבר אותו. השיר שנולד שם, במעמקים, הפך למטרה שהציב לעצמו – לספר לעולם את סיפורו ולהפוך את הכאב ליצירה של אור.
קולה של אמא מבעד לאדמה
נקודת המפנה המצמררת ביותר בסיפור התרחשה ביום הולדתו של בר. בעודו כלוא מתחת לאדמה, אמו התראיינה לרדיו וקראה לעם ישראל לצאת לכיכרות ולהילחם על חייו. בצירוף מקרים שקשה להסביר באופן הגיוני, בר הצליח לשמוע את קולה מבעד למקלט רדיו קטן שהיה באזור. "זה היה נס ששמעתי את הרדיו", הוא אומר. באותם רגעים, כששמע את אמו מבקשת ממנו שלא יאבד תקווה, נולדו מילות השיר הראשונות. עבורו, זו הייתה קרן האור שחיברה אותו בחזרה לחיים.
הדרך מהמנהרה אל אולפן ההקלטות הייתה רצופה בקשיים וניסיונות של המחבלים למחוק כל זכר לתיעוד שלו. רגע לפני שיצא מעזה, דרשו ממנו אנשי חמאס לקבור את יומנו באדמה, אך המילים כבר היו חקוקות בנשמתו ולא ניתנו למחיקה. כשפגש את הזמר והיוצר אלייצור, יחד עם המפיק אליעד, השיר החל לקרום עור וגידים באולפן. אלייצור מדגיש כי לא מדובר רק בשיר אישי, אלא בתפילה קולקטיבית: "זו הבקשה של כולנו, לא רק של בר".
רוח הנצח גברה על החושך
גם היום, כשהוא חופשי, הזיכרונות עדיין נוכחים ומזכירים שהפציעה בנפש עדיין מגלידה. במהלך צילומי הקליפ לשיר, נשמעה אזעקה שהחזירה את בר ברגע אחד אל העבר במנהרות. למרות הקושי, הוא ממשיך לענוד על ידו צמיד שמזכיר לו את העמידה האיתנה של אמו מול המחבלים שנסו לשבור אותה. היא תמיד הזכירה לו שהם "עם הנצח", וזהו המסר שעובר כחוט השני לאורך כל השיר החדש.
כעת, כשהשיר יוצא לאוויר העולם, בר קופרשטיין כבר לא מרגיש לבד. האיש שיצא ממעמקי האדמה מסתכל לחיים בעיניים, חובק את הנס האישי שלו ומעניק לכולנו המנון של גבורה יהודית. במלחמה הזו, כפי שהוא מוכיח בחיוך של מנצחים, הרוח היא זו שגברה על החושך והוכיחה שהאמונה חזקה מכל שבי.
