ישיבת הקבינט שנערכה אמש (שני) הפכה לזירת עימות סוערת סביב סוגיית ההתיישבות והגבעות ביהודה ושומרון. הנושא, שעלה לסדר היום בעקבות דבריו של הרמטכ"ל אייל זמיר שלשום בפיקוד המרכז, הציף אל פני השטח את המתח המובנה בין הדרג הצבאי לדרג המדיני בנוגע לטיפול ב"פשיעה לאומנית" מחד, ופינוי מאחזים מאידך.
במהלך הדיון הציג הרמטכ"ל זמיר תמונה מדאיגה של המתרחש בשטח. לדבריו: "יש עלייה גדולה בפשיעה הלאומנית". הרמטכ"ל פירט אירועים שבהם לדבריו המצב הדרדר לכדי פגיעה פיזית של ממש: "זרקו אבנים על ערבים וגם חייל צה"ל נפגע מאבן שזרקו עליו, צריך לעצור את זה". דבריו של זמיר שיקפו את עמדת המערכת הצבאית הדורשת יד קשה יותר כלפי גורמים בשוליים.
"פיל בחנות חרסינה": הביקורת על אלוף הפיקוד
מנגד, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הציב קו ברור המבדיל בין פגיעה בחיילים לבין פעילות ההתיישבות. השר בן גביר הבהיר כי אין שום סובלנות לפגיעה בכוחות הביטחון, אך תקף בחריפות את המדיניות המיושמת בשטח. השר אמר בקבינט: "מי שזורק אבנים על חיילים צריך לכסח אותו, צה"ל זה אנחנו. גם הבן שלי בלבנון כעת".
עם זאת, השר לא חסך את שבט ביקורתו מאלוף פיקוד המרכז, וטען כי התנהלותו פוגעת בתיאום מול הדרג המדיני. לדבריו, האלוף "מתנהל כמו פיל בחנות חרסינה". בן גביר הזכיר כי קיימת הסכמה עקרונית עם ראש הממשלה לפיה יש לפנות רק מאחזים שבהם קיימת אלימות, אך המציאות בשטח נראית לדבריו אחרת לגמרי.
האלוף בלוט במכתב להנהגת ההתיישבות: "לא לתת יד. לא לשתוק. לא להיגרר"
המאחז של תנועת נחלה
במרכז הביקורת עמדו פינויים של נקודות התיישבות שאינן עונות להגדרה של מוקדי חיכוך אלימים. השר בן גביר תהה מדוע אלוף הפיקוד בוחר לפעול דווקא מול התיישבות חלוצית חיובית. "מה עושה האלוף? מפנה מאחז של דניאלה וייס שרק מברכת חיילים ואוהבת אותם", הטיח השר בנוכחים, תוך שהוא מדגיש את האבסורד שבפינוי מקומות שמפגינים אהבה והערכה לחיילינו.
נכון לעכשיו, נראה כי הוויכוח על זהותה של ההתיישבות בגבעות ועל הדרך הנכונה לנהל את הביטחון ביהודה ושומרון רחוק מסיום. בקרב המתיישבים ביהודה ושומרון מצפים כי הדרג הצבאי ידע להבחין בין חלוציות בריאה ונאמנה לבין מקרים חריגים, ויפעל מתוך הבנה כי ההתיישבות היא חלק בלתי נפרד ממערך הביטחון של מדינת ישראל.
