בעקבות התפטרותו גו קנט ראש המרכז הלאומי ללוחמה בטרור (NCTC) שהתפטר כיון שטען שהמלחמה מיותרת, ואיראן לא היוותה איום מיידי, יצאנו לבדוק מה באמת קורה בעולם הדעות האמריקאי. התמונה שעולה מציגה חברה שנמצאת במתח גבוה בין הרצון להכרעה לבין החשש מהמחיר הכלכלי והאישי הכבד.
הנתונים היבשים מראים כי למרות שיש עליה קלה בתמיכה, רוב הציבור בארצות הברית עדיין מעדיף לראות את סוף הלחימה. בסקר שנערך בסוף השבוע ופורסם בוושינגטון פוסט עולה כי 42% מהאמריקאים בעד הפסקת הלחימה, לעומת 34% שבעד להמשיך, כאשר 24% נמנעו. בסקר אחר שנערך לפני עשרה ימים, כאשר הנשאלים לא יכלו להימנע, 56% התנגדו להמשך המערכה לעומת 44% שהיו בעד.

"תקיפה אמיצה": הקולות שדווקא תומכים בהמשך המערכה
למרות הסקרים המדאיגים, בתוך המסדרונות בוושינגטון ישנם קולות חזקים שדווקא נותנים רוח גבית לפעולה הצבאית. הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גראהם שיבח את המהלכים ואמר: "זו הייתה תקיפה אמיצה ויעילה מאוד". גם בצד הדמוקרטי יש מי שמבין את חשיבות המהלך. ג'ון פדרמן אמר בריאיון ל-CBS News: "אני חושב שבסך הכול מה שהושג הוא יוצא דופן. כן, בהחלט… אני חושב שהפעולה מאוד אפקטיבית".
גם אנשי תקשורת ופרשנים מובילים דוחפים להמשך הלחץ על טהראן. מארק לוין, שדרן פוקס ניוז, היה נחרץ בדבריו: "בואו לא נעשה עסקה עם המשטר האיראני, בואו נכה במשטר האיראני". לגישתם, העמידה האיתנה מול ציר הרשע היא הדרך היחידה להבטיח שקט לטווח ארוך.

קרדיט: רשת X
הקרב בסנאט: האם ידיו של טראמפ ייכבלו?
מנגד, חבורה של סנאטורים דמוקרטים, ביניהם בוקר, כריס מרפי, אדם שיף, תמי בולדווין, טים קיין וטמי דאקוורת', הגישו סדרת החלטות חדשות בנוגע לסמכויות מלחמה. המטרה שלהם ברורה: לעצור את הפעילות הצבאית של ארה"ב באיראן אלא אם כן הקונגרס יאשר אותה, ולא להשאיר את ההחלטה הבלעדית בידיו של הנשיא טראמפ.
בתוך המחנה הרפובליקני נשמע קולו של רנד פול, שמתריע מפני הסתבכות: "המלחמה הזו לא תהיה מהירה. היא לא תהיה קלה. והיא עלולה לגרום לעם האמריקאי להתהפך נגדנו". פול הוסיף במקום אחר כי "עוד מלחמה אינסופית במזרח התיכון אינה משרתת את האינטרס של ארצות הברית". אליו הצטרף גם ההיסטוריון הצבאי אנדרה בקביץ', שהזהיר כי ארה"ב חוזרת על טעויות העבר מעיראק ומאפגניסטן.

קרדיט: רשת X
החשש הכלכלי: מחירי הדלק והאינפלציה העולמית
החששות של העם האמריקאי אינם נובעים רק מאידיאולוגיה, אלא בעיקר מהשפעה ישירה על החיים עצמם. מחירי הדלק, יוקר המחיה, והפחד מפני פתיחת מלחמת עולם מול רוסיה וסין עומדים במרכז הדיון הציבורי. נוסף על אלו, קיים חוסר אמון בממשלה וחשש כבד מהתבוססות במלחמה ארוכה שתגבה קורבנות בנפש.
קריסטלינה גאורגייבה, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, הוסיפה משקולת נוספת לדיון הכלכלי כשהזהירה כי המלחמה "תעלה את האינפלציה העולמית ב-0.4% ותפחית את התפוקה הכלכלית העולמית בעד 0.2%". בסופו של יום, מה שיכריע את דעת הקהל יהיה המשך הצלחת התקיפות ושמירה על כמות הרוגים נמוכה, ובעיקר השאלה הגדולה- מה יקרה במיצרי הורמוז והאם מחירי הדלק ימשיכו לזנק בגלל המתיחות.