ביום חמישי ה' בטבת התשפ"ג, רגע אחרי שהושבע לתפקידו כשר לשירותי דת, הגיע ח"כ מיכאל מלכיאלי ללשכתו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. באווירה חגיגית ובתחושת שליחות, חתם השר על צו המורה על דחיית כניסתה של רפורמת הכשרות לתוקף. זה היה אמור להיות אחד הניצחונות המהירים והסימבוליים של הממשלה. המטרה הייתה ברורה: לעצור את המהלכים של קודמו בתפקיד, מתן כהנא, ולהחזיר את עטרה ליושנה. מלכיאלי הצהיר כי בכוונתו לבטל את הרפורמה לחלוטין בהקדם האפשרי.

בריאיון לכיכר השבת אמר באותם ימים שר הדתות מלכיאלי:" אני גאה שאנחנו מוחקים את מורשת מתן כהנא, אדם שביזה את הרבנות ואת הרבנים הראשיים. יעד מרכזי שלי זה למחוק את מורשתו, הוא ריסק את הכשרות!".

השנים חלפו, הצווים נערמו, והמציאות בשטח נותרה תקועה. לפני חודשים ספורים הנחית בג"ץ מכה נוספת על הניסיונות למסמס את הרפורמה, כשפסק כי הרבנות הראשית נדרשת להחליט אם ארגונים שונים עומדים בתבחינים שנקבעו בחוק של כהנא – ולפעול בהתאם. פסיקה זו עוררה סערה וחשפה את העובדה המדהימה: רפורמת הכשרות לא בוטלה מעולם. מה קרה להבטחות של השר?

המלכוד המשפטי: צווים במקום חקיקה

התשובה לשאלה הזו טמונה בניהול המאבק המשפטי והפרלמנטרי בשלוש השנים האחרונות. רפורמת הכשרות של כהנא עוגנה בחוק במסגרת חוק ההסדרים, ומשמעות הדבר היא ששר – חזק ככל שיהיה – לא יכול לבטל אותה בחתימת עט בלבד. כדי למחוק את הרפורמה נדרשת חקיקה חדשה ומלאה בכנסת.

במשרד לשירותי דת ניסו לעקוף את הבעיה באמצעות דחיות זמניות. בסיוון תשפ"ג (יוני 23) הוקם צוות לבחינת מערכת הכשרות, וכמה שבועות לאחר מכן חתם השר על דחייה שנייה של הרפורמה. המהלך הזה חזר על עצמו שוב ושוב, כשפעם במספר חודשים חתם מלכיאלי על צו הארכה נוסף. הניסיון לשלב את ביטול הרפורמה בתוך "חוק רבני ערים" נכשל לאחר שהחוק נעצר בגלל המלחמה, מה שהשאיר את המערכת במצב של "הנשמה מלאכותית" – חוק קיים שרק נדחה פעם אחר פעם בצווי שר.

אזהרת הרבנים: "עיכוב מתמשך ומסוכן"

המצב הזה הוביל למבוי סתום שהתפוצץ בשבועות האחרונים. לפני כחודש שיגר הרב יגאל כהן, חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת החקיקה ברבנות, מכתב רשמי וחריף לרבנים הראשיים וראשי המפלגות. במכתבו הוא מתריע מפני העיכוב המתמשך בביטול הרפורמה, ומזהיר כי המצב הנוכחי מאפשר לארגונים חיצוניים לכרסם בסמכות הרבנות.

הבעיה אינה רק טכנית, אלא משקפת מחלוקת עמוקה בתוך הקואליציה על דמותה של הכשרות בישראל. בעוד שבמפלגות החרדיות שואפים להחזיר את הגלגל לאחור באופן מלא, כך שהכשרות תישאר במונופול מוחלט של הרבנות הראשית והמקומיות ללא תחרות – בציונות הדתית מציגים גישה מורכבת יותר.

בין מונופול לתחרות בריאה

נציגי הציונות הדתית מבקשים לנצל את ההזדמנות כדי ליצור מודל חדש. המודל הזה אמור לאפשר לגופי כשרות מתחרים לפעול בשטח, אך תחת פיקוח הדוק של הרבנות הראשית, שתשמש כרגולטור עליון ולא כמונופול בלעדי. בנוסף, בציונות הדתית דורשים לפתור אחת ולתמיד את כשל ה"משגיח-מושגח", מצב שבו בעל העסק משלם ישירות למשגיח, מה שיוצר ניגוד עניינים מובנה.

החרדים, מצידם, מסרבים לכל מודל שכולל תחרות או שינוי במבנה הקיים. חוסר ההסכמה הזה, יחד עם המורכבות הפוליטית בזמן מלחמה, הוא שמשאיר את הפרצה פתוחה. כל עוד החקיקה של כהנא לא בוטלה באופן רשמי בכנסת, ארגונים כמו "צהר" שמנסים כבר שנים לפגוע בסמכויות של הרבנות הראשית לישראל יכולים להמשיך ולעתור לבג"ץ בדרישה ליישם את החוק הקיים, כמו מה שקרה בדיוק ביום חמישי האחרון. התוצאה היא שדווקא ממשלת הימין "המלא מלא" מוצאת את עצמה מתגוננת מול חוק שהיא עצמה הגדירה כאסון למעמדה של הרבנות הראשית והזהות היהודית במדינה.

לקדם חקיקת בזק ולמנוע את המכשול

בארגון חותם מסרו:

"רפורמת הכשרות נולדה בחטא של פוליטיקאי שהחליט להפר את החלטת מועצת הרבנות הראשית ורבני הציונות הדתית ביניהם הרה"ג חיים דרוקמן זצ"ל. עם הקמת הממשלה כלל הסיעות החברות בממשלה החליטו לבטל את רפורמת הכשרות ולחוקק חוק כשרות טוב שיתן תוקף לנהלי הכשרות והסדרת אופן העסקת משגיחי הכשרות. לצערנו למרות כל הניסיונות ולמרות כשלים מהותיים בכשרות שנמצאים איתנו יום יום בעקבות רפורמת הכשרות, טרם תוקן החוק. תיקון החוק שפורסם לפני כחצי שנה הוא חוק טוב שיביא מזור למערכת הכשרות ואנו דורשים מכל סיעות הבית לקדם חקיקת בזק על מנת למנוע את מכשול מצרכני המזון הכשר".