דרמה בבית המשפט העליון: עשור אחרי שסערת "מתווה הכותל" פרצה לחיינו, שופטי בג"ץ יתכנסו מחר (שלישי) לדיון שיקבע איך תיראה התפילה ברחבה המרכזית של הכותל המערבי. השופט יצחק עמית, יעמוד בראש ההרכב שידון בעתירות של נשות הכותל והארגונים הרפורמיים.

העותרים לא מחפשים רק מקום להתפלל בו. בפרסומים שלהם הם מודים ביושר כי הכותל הוא רק סמל, וכי הכרה רשמית בבג"ץ תסלול את הדרך לשינויים מרחיקי לכת בכל נושאי הדת והמדינה – מתחבורה ציבורית בשבת ועד נישואים אזרחיים.

הרבנים הראשיים: "זה בית כנסת"

לקראת הדיון, הרבנים הראשיים לישראל, הרב דוד יוסף והרב קלמן בר, הגישו הודעה דחופה ופסק הלכה מפורט לשופטים. המסר שלהם חד וברור: לרחבת הכותל יש דין של בית כנסת, ועל כן חלים עליה כללי ההלכה המחמירים ביותר, כולל הפרדה מוחלטת.

"לא ניתן להכריע בכלים משפטיים בנושאים ששורשם באמונה ובהלכה", כתבו הרבנים. הם הזכירו לשופטים כי קיימת חלופה בדמות הרחבה הדרומית ("עזרת ישראל"), וכי הניסיון לדחוק את רגלי המסורת מהרחבה המרכזית הוא פגיעה אנושה ברגשות הציבור המאמין.

לקראת הדיון בעתירת הרפורמים – מי באמת קובע מה קורה בכותל?

הלקח מהעבר: הכוח של השטח

הסיפור הזה מחזיר אותנו לשבט תשע"ו (2016), אז אישרה הממשלה את המתווה המקורי שכלל בניית רחבת ענק לרפורמים ותקציבי עתק לניהולם. מה שעצר את המהלך לא היו רק דיונים משפטיים, אלא תפילות המוניות של נאמני הכותל וארגון 'ליב"ה' שמילאו את הרחבה פעם אחר פעם והבהירו לממשלה: הציבור לא יוותר על קדושת הכותל.

ההיסטוריה מלמדת שזה עובד. כבר אחרי מלחמת ששת הימים, כשארגונים דומים ניסו לייצר עובדות בשטח, היה זה הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל שארגן מאות מתפללים שמילאו את הרחבה. המהלך הזה הוביל בסופו של דבר למינויו כרב הכותל ולשמירה על הסטטוס קוו במשך עשרות שנים.

מה מונח על הכף?

הדיון מחר הוא הרבה יותר מטכני. השופטים יצטרכו להחליט אם הם מתערבים ברגשות העמוקים ביותר של העם היהודי או מכבדים את מסורת הדורות. עבור הציבור הדתי-לאומי, מדובר בניסיון לרמוס את חומת היהדות בחסות בג"ץ.

מטעם הרבנות הראשית נמסר לקראת הדיון: "הכותל אינו נכס פרטי ואינו זירה להפגנות. אנו מצפים מבית המשפט לא לאפשר פגיעה בקדושת המקום ובאחדות הקהל המתפלל בו". עכשיו הכדור נמצא בידי השופטים, והעיניים של כולם נשואות לירושלים.