סוף לסאגה המשפטית שעיכבה את מינוי נציב שירות המדינה: בהרכב מורחב של חמישה שופטים, קבע היום (שלישי) בית המשפט העליון כי הממשלה רשאית למנות את הנציב ללא צורך בהליך תחרותי. מדובר במהפך של ממש, לאחר שבדיון הקודם קבעו הנשיא המיועד יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז כי הממשלה חייבת לקבוע מנגנון תחרותי.
הפעם, השופטים השמרנים נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר היוו את הרוב, והחליטו לקבל את עתירת הממשלה. הם קבעו כי החוק הקיים ברור: הממשלה היא זו שממנה את הנציב, ואין עליה חובת מכרז. בכך הם דחו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שביקשה להשאיר את חובת ההליך התחרותי על כנה.
"בג"ץ צריך לנהוג בריסון"
השופט דוד מינץ, שכתב את חוות הדעת הראשית, שלח מסר ברור על חשיבות הפרדת הרשויות. לדבריו, לא די בכך שמישהו חושב שהליך תחרותי הוא "ראוי" או "עדיף" כדי לחייב את הממשלה לפעול כך, כל עוד הדין לא דורש זאת. "על בג"ץ לנהוג בריסון", הסביר מינץ, "אל לו לבית המשפט להחליף את שיקול דעתו בזה של הממשלה".
הוויכוח המשפטי נסוב סביב החלטת הממשלה להמשיך את המסורת של 30 השנים האחרונות, בהן המינוי נעשה באמצעות ועדת מינויים מיוחדת בראשות שופט בדימוס. בעוד השופט עמית סבר שיש לשנות את השיטה כדי להבטיח עצמאות, השופטים השמרנים קבעו כי אין עילה משפטית להתערב בהחלטת הממשלה.
הרמז העבה של סולברג ליועמ"שית
השופט נעם סולברג הוסיף הערה חריפה שכוונה ישירות לעבר השופט עמית והיועמ"שית. הוא ציין כי הניסיון לכפות שינויים חדים בשיטת המינוי גרם לנזק, בכך שנציבות שירות המדינה נותרה זמן רב ללא מינוי קבע. "טוב יהיה במבט צופה פני עתיד", כתב סולברג, "אם 'תמונת סיום' זו תישקל על-ידי כלל העוסקים במלאכה טרם שינסו לשנות מן הנהוג והמושרש".
סולברג הדגיש כי למרות ששינויים יכולים להיות מבורכים, התנהלות במתינות ובזהירות חשובה לא פחות. כעת, לאחר שבית המשפט הסיר את המחסום המשפטי, הכדור עובר לידי הממשלה שיכולה להתקדם במינוי נציב קבוע לשירות המדינה.
