משבר עמוק ביחסי ישראל ודרום אפריקה. מה שהחל כהודעה דרמטית מפרטוריה, הפך במהרה ל"דו-קרב" דיפלומטי שבו שני הצדדים השתמשו בנשק החריף ביותר שעומד לרשותן של מדינות לפני ניתוק יחסים מלא: הכרזה על דיפלומטים כ'פרסונה נון גרטה' (אישיות בלתי רצויה).

שלב א': דרום אפריקה יורה את הירייה הראשונה

הדרמה החלה כאשר משרד החוץ של דרום אפריקה הודיע כי החליט לסלק את אריאל סיידמן, הממונה על השגרירות הישראלית. העילה הרשמית? "הפרות בלתי מקובלות של נורמות דיפלומטיות". בפרטוריה טוענים כי ישראל השתמשה בחשבונות המדיה החברתית הרשמיים שלה כדי לשגר "התקפות מעליבות" נגד הנשיא סיריל רמפוזה, מה שהוגדר על ידם כפגיעה ישירה בריבונות המדינה. לסיידמן ניתנה ארכה של 72 שעות לארוז את חפציו ולעזוב את המדינה.

שלב ב': ישראל לא נשארת חייבת

בירושלים לא המתינו זמן רב. בתיאום מהיר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החוץ גדעון סער, הוחלט על תגובת "מידה כנגד מידה". ישראל הכריזה על הציר הדרום-אפריקני הבכיר, שון אדוארד ביינוולדט, כ"פרסונה נון גרטה" והורתה לו לעזוב את הארץ בתוך פרק זמן זהה.

בהודעה הרשמית של ממשלת ישראל נמסר כי מדובר במענה ל"התקפות שקריות וצעדים חד-צדדיים חסרי בסיס". עוד הובהר כי "צעדים נוספים יישקלו בהמשך", מה שמרמז כי ייתכן והיחסים בין המדינות בדרך להקפאה עמוקה עוד יותר.

מה זה בכלל "פרסונה נון גרטה"?

המונח, שמקורו בלטינית, הוא אחד הכלים העתיקים והחזקים ביותר באמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים (1961). הנה כמה עובדות שחשוב להכיר על הצעד הזה:

• הזכות לסרב: לפי סעיף 9 לאמנה, מדינה רשאית בכל עת, וללא צורך בהסבר על החלטתה, להכריז על חבר בסגל הדיפלומטי כאישיות בלתי רצויה.

• המשמעות: ברגע שההכרזה נכנסת לתוקף, על המדינה השולחת להחזיר את הדיפלומט או להפסיק את תפקידו בשגרירות.

• מה קורה אם הוא לא עוזב? אם הדיפלומט מסרב לעזוב תוך הזמן שנקצב (במקרה זה 72 שעות), המדינה המארחת יכולה להפסיק להכיר בו כדיפלומט ולבטל את חסינותו, מה שעלול להוביל לגירוש פיזי.

• המסר הדיפלומטי: זהו הצעד הכי חריף שמדינה יכולה לנקוט נגד דיפלומט זר. לרוב מדובר בסימן למשבר אמון טוטאלי או תגובה על ריגול, חתרנות או פגיעה בערכי המדינה המארחת.

לאן הולכים מכאן?

גירוש הדדי של דיפלומטים בכירים הוא לרוב שלב מקדים להורדת דרג היחסים או סגירת שגרירויות. בעוד שדרום אפריקה מחריפה את הקו נגד ישראל בזירה הבינלאומית, התגובה הישראלית המהירה מבהירה כי ירושלים אינה מתכוונת להכיל את הצעדים הללו בשתיקה.

בשורה התחתונה: הדיפלומטיה פינתה את מקומה לעימות חזיתי. כששני נציגים בכירים נדרשים לעזוב את מושבם בתוך שלושה ימים, השאלה היא כבר לא "האם היחסים ידרדרו", אלא "כמה נמוך הם עוד יכולים להגיע".