על רקע הדיווחים על חידוש הניסיון לשלב לוחמות בחיל השריון, והסערה בוועדת החוץ והביטחון על שחיקת פקודת השירות המשותף בזמן המלחמה, יוצא ראש ישיבת 'עטרת כהנים', הרב שלמה אבינר, בקריאה ברורה לתלמידיו. בראיון בלעדי לעולם קטן מבהיר הרב כי אם הפיילוט יימשך, ההנחיה לתלמידים תהיה חד משמעית: לא להתגייס לשריון, אלא ליחידות אחרות.
הדברים מגיעים לאחר שבוע סוער בכנסת, בו מחו ראשי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות על כך שבזמן המלחמה "פקודת השירות המשותף נמחקה לגמרי". התיאורים מהשטח דיברו על צפיפות בלתי אפשרית בנמ"רים ואירועים שהביכו את הלוחמים הדתיים. כעת, כשהצבא מתעקש להחזיר את פיילוט הטנקיסטיות (שצפוי להתחיל מחדש בנובמבר 2026), הרב אבינר מסמן את הגבול.
"נסתדר לבד"
"כל אדם ישר מבין שזה הוספת חטא על פשע", פותח הרב אבינר את דבריו ביחס לחידוש הפיילוט. לדבריו, עצם גיוס הבנות הוא טעות יסודית: "קודם כל, לא צריך בכלל לגייס בנות לצבא. אנחנו, עם כל חולשתנו הגברים, מסתדרים לבד בלי הבנות ויכולים למלא את כל התפקידים שלהם. ואם צריך הרבה כוח אדם? אז במקום לשרת שלוש שנים, נשרת ארבע שנים וכן הלאה".
הרב אבינר מדגיש כי הניקיון של היחידות הלוחמות מנוכחות נשית הוא דווקא המפתח לגיוס רחב יותר של חרדים: "אם היחידות תהיינה נקיות מבנות, חרדים יבואו לצבא בהמוניהם. כרגע הם לא באים בגלל זה".
האיום: נצביע ברגליים
הנקודה הדרמטית ביותר בדברי הרב נוגעת להנחיה המעשית לתלמידים. המסר לצה"ל ברור: אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו – גם לערבב בנות בטנקים וגם לצפות שהמוטיבציה של בני הישיבות תישאר כשהייתה.
"אותו דבר אני אומר לגבי הישיבות שלנו", אומר הרב, "ודאי שהישיבות שלנו, וודאי הישיבה פה, תמיד נלך לצבא. אבל נלך ליחידות אחרות. התוצאה תהיה שהיחידה הזאת (השריון) תתרוקן מחיילים שהיו בישיבות, שהם חיילים טובים".
הרב פונה למקבלי ההחלטות בבקשה לעצור את המאבק התרבותי על גב הצבא: "אנא – לא להכניס את הצבא למאבקים תרבותיים! המאבק הזה, האם להכניס את האישה לכל תפקיד של העולם, הוא של הזרם הפמיניסטי השלישי שרוצה להילחם על כל מקצוע של איש ולהכניס אליו בכוח אישה. זה לא ענייננו, אנא לא לערב את הצבא בדבר הזה".
החתול המעופף
כשנשאל הרב כיצד ייתכן שאחרי שנתיים של מלחמה קיומית, בהן הוכח הצורך בלוחמים כשירים וממוקדים, צה"ל חוזר לאג'נדות הללו, הוא בוחר להשיב באמצעות בדיחה עממית עם מסר חד:
"יש אנשים עקשנים ששום דבר לא ישכנע אותם", אומר הרב ומספר: "שני יהודים יוצאים מבית הכנסת ורואים משהו שחור זז על הגג. אחד אומר 'זה עורב', השני מתעקש 'זה חתול'. הם מחליטים לזרוק אבן – אם זה עף זה עורב, אם זה בורח זה חתול. זורקים אבן, והדבר השחור עף. אומר העקשן לחברו: 'פלאי פלאים! פעם ראשונה בחיים שאני רואה חתול עף!'".
הנמשל, לפי הרב, ברור וכואב: "אנשים עקשנים – קשה מאוד להזיז אותם מדעותיהם, אלא אם כן הם ענווים גדולים מאוד". לשיטתו, הניסיון כבר נכשל בעבר "כישלון כפול": גם בגלל הדרישות הפיזיות הכבדות שגרמו לבנות נזקים רפואיים ("יש בנות שכבר לא יכולות ללדת בגלל זה, ויש כאלו שאסור להן להגיש תלונות לפיצויים"), וגם בשל העובדה המבצעית הפשוטה שבתפקידים הללו הבנות פחות מתאימות.
שורה תחתונה: לא מתגייסים למקום מעורב
לסיום, הרב אבינר לא משאיר מקום לספק. לשאלה האם ככל שהניסוי ימשך הישיבה תורה לתלמידים לא ללכת לשריון, הוא משיב בנחרצות: "בוודאי שנורה! הדבר הזה כבר קרה בעבר לגבי יחידות שונות (כגון מערך התותחנים – י"א). ודאי שהתלמידים שלנו ילכו לצבא, אבל יש הרבה מקום בצבא".
"לא צריך דווקא במקום הזה שהוא מעורבב, בנים ובנות, מכשלות מהבוקר עד הערב", מסכם הרב, "זה לא המקום".