טכנולוגיית הבינה המלאכותית מתקדמת במהירות מבהילה, והיא עושה עוד ועוד פעולות שלאדם ממוצע נדרש זמן רב לעשותן. מאחר שהבינה המלאכותית עתידה להשפיע על עוד ועוד תחומים בחיינו, אולי כבר הגיעה העת לדון על ההשלכות שעלולות להיות לה על העולם התורני: על לימוד תורה בעידן שבו מחשב יודע הכול. ואולי AI יכול גם לפסוק הלכה במקום רבנים?
ד"ר רועי יוזביץ' (44) הוא ראש המעבדה לבינה מלאכותית יישומית באוניברסיטת אריאל. "עולם הבינה המלאכותית הוא עולם חדש ושונה מהרבה מאוד מהפכות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית. הוא חדש מכיוון שהוא גורם לנו לשאול מי אנחנו.
"האדם הוא יצור חושב ומדבר. כל התקשורת של החיות ושל שאר היצורים לא מגיעה לרמת ההפשטה של הדיבור האנושי. אבל פתאום אנחנו רואים משהו שיודע לדבר כמו בן אדם. יותר מזה, הוא יודע לחשוב יותר טוב מבן אדם ולהגיע לתובנות יותר טובות ממה שיכולנו לדמיין. הוא יודע לתת תשובות שלא היינו חושבים עליהן, ואנחנו אומרים: ואללה, זו תשובה שבן אדם חכם היה נותן. אנחנו רואים את זה בכל היבט – פסיכולוגי, אמוני או פילוסופי. ניסיתי לשאול אותו לדוגמה: אתה הרמב״ם, ועכשיו גילית שכדור הארץ אינו מרכז היקום, בניגוד למה שחשבת. איך זה משנה את הפילוסופיה שלך? הוא ענה תשובה מדהימה ועמוקה שנגעה בדיוק בהבנה של הרמב"ם.
ד"ר רועי יוזביץ': "השבת תהיה נקודת העוגן שבה נשאל איך נראה העולם בלי בינה מלאכותית. אנחנו לא רוצים שבת שהיא כמו חול, ולא שבת שיושבים בה בלי חשמל"
"יש כאן שאלה גדולה: אם יש משהו שהוא חכם מהאדם, מה מותר האדם מן הבהמה? הדבר הזה מערער את כל התפיסות המוסריות שלנו".
יוזביץ' מציב אתגר נוקב בפני עולם התורה, אתגר שהוא מכנה "מבחן הסטייפלר". הוא מבקש ממני לדמיין סיטואציה שבה מוגשים ללומד ארבעה קטעי תורה: שלושה שכתב הסטייפלר, ואחד שיצר כלי AI שקרא את כל כתביו וסיגל לעצמו את השפה שלו. "אם אתה לא יודע להבחין בין מהלך תלמודי שכתב הסטייפלר למהלך שכתבה בינה מלאכותית, מה תגיד על זה? אולי זה לא משנה? צריך להבין שהדבר הזה יעורר המון שאלות על העולם התורני".
מה ההשלכות המעשיות על עולם הישיבות?
"קודם כול, הישיבות צריכות לדעת שלא לבטל את זה ולהגיד שזה שטויות, וכן לתת במה לעניין הזה. אתן דוגמה היסטורית: כשהתחילה תנועת ההשכלה, עולם הישיבות מאוד פחד ממנה. אחד הדברים שחזרו עליהם אז בבית המדרש היה שהכול שטויות. אבל כשתלמידי הישיבה קראו את ספרי המשכילים, הם גילו שזה לא שטויות. לכן הם עזבו את בית המדרש בהמוניהם, ועולם התורה הפסיד אותם.
"כשאתה אומר היום לבחור: עזוב, בינה מלאכותית זה סתם אוטומט, זה רק אפס ואחת, ואז הוא מנהל שיחה רצינית עם ה-AI, הוא חושב שעבדו עליו, כי המודל כן ׳מבין׳. עולם התורה כבר הפסיד פעם אחת מזה שהוא לא התנהל נכון מול חידוש בלתי רגיל. כיום האדם היחיד שראיתי שמתעסק בתחום שבין בינה מלאכותית לעולם היהודי הוא פרופ' משה קופל, יושב ראש פורום קהלת. הוא חוקר בינה מלאכותית מאוד מוערך בעולם, וגם בן אדם חושב בענייני יהדות".
לדברי יוזביץ', ככל שהזמן יעבור ואנחנו נסמוך יותר על המכונות, המושג שבת יקבל משמעות דרמטית עוד יותר לעולם היהודי. "השבת הופכת לפיצ'ר מרכזי. בעיר מודרנית אתה מפעיל חיישנים כל הזמן, זה כבר מזמן לא רק הדלת האוטומטית שבכניסה. ה-AI יוכל לשים מצלמה ולהדליק מזגן כשהוא יזהה שאנשים מתחילים להרגיש לא בנוח. השבת תהיה נקודת העוגן שבה נשאל איך נראה העולם בלי בינה מלאכותית. אנחנו לא רוצים שבת שהיא כמו חול, ולא שבת שיושבים בה בלי חשמל. נצטרך למצוא את הנקודה שבה אנחנו מתנתקים מהבינה המלאכותית בשביל העולם שנקרא שבת".
העולם משתכלל
גם הרב יוסף צבי רימון, רב המועצה האזורית גוש עציון וראש בית המדרש במרכז האקדמי לב, מסכים כי הבינה המלאכותית היא מהפכה גדולה שצריך להידרש אליה בעולם התורני, אך לטענתו לא מדובר בכלי שמסכן את עולם התורה. "אני באופן עקרוני חושב שעולמו של הקב"ה הולך ומשתכלל, ולא הולך ונהיה גרוע יותר", מדגיש הרב רימון.
"יש מי שכל חידוש טכנולוגי מלחיץ אותם. אותי זה לא מלחיץ. לכן זה בסוף יעזור לעולם התורה. ועדיין אנחנו צריכים להבין שה-AI הוא לא עוד איזה משהו. זו מהפכה בקנה מידה גדול יותר מכל המהפכות שהכרנו. כמה שהאינטרנט גדול, ה-AI גדול עוד יותר. ומי שלא מבין בזה לא מבין מה זה אומר. קצב ההתקדמות מטורף, בכל חודש יש משהו חדש.
"המגמה שלנו היא לדעת מה טוב, מה רע, ואיך להשתמש בזה נכון. הרב קוק זצ"ל לימד אותנו שלאדם יש כל מיני יצרים. ככל שהיצר חזק יותר ויכול ליצור דברים גדולים יותר, הוא גם יכול להיות מסוכן יותר. כלי עוצמתי יכול לבנות, אך אם לא נקבל הדרכה תורנית נכונה, הוא עלול להיות הרסני. רבנים ומחנכים חייבים להבין איך זה עובד, אחרת הם לא ידעו לתת הנחיות נכונות, והילדים ישתמשו בזה בצורה לא ראויה".
איך אתה רואה את הבינה המלאכותית בעולם התורני? האם רובוט יכול ללמד תורה?
"מבחינה הלכתית, ואני עדיין לא מדבר מבחינה חינוכית, אם הרובוט הזה מדויק, ואנחנו יודעים שסטיית התקן שלו בטעויות קטנה מזו של בן אדם, עקרונית אין בעיה שהוא ילמד תורה. אם הוא לוקח גמרא ומלמד אותה בצורה טובה, אפשר ללמוד ממנו. אבל, וכאן נכנס העניין החינוכי, יש עניין ללמוד מאדם שחי תורה ושיש לו יראת שמיים. לרובוט בחיים לא יהיה דבר כזה.
הרב יוסף צבי רימון: "יש פסיקה שמבוססת על ידע. זאת פסיקה שאתה בודק במקורות, ולפיהם אתה יודע מה ההלכה. את זה AI כן יוכל לעשות"
"הביטוי 'עשה לך רב' חוזר פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת כתוב 'עשה לך רב וקנה לך חבר', ובפעם השנייה 'עשה לך רב והסתלק מן הספק'. יש שתי מטרות לרב: האחת היא להסתלק מספקות, כלומר שלא יהיו טעויות. את זה ה-AI יכול לעשות מצוין. אבל המטרה השנייה היא 'וקנה לך חבר'. רב שמכיר אותך, שאתה מקבל ממנו לא רק הלכה אלא את הנשמה והרוח. רב שנותן רגש ויודע לכוון אותך אישית כי הוא מכיר את המשפחה שלך ואת המורכבות שלך. זה דבר שלא קיים ב-AI. הוא יכול להכיר אותך טכנית, אבל היכולת להיות חבר, את זה לעולם לא יהיה לו".
האם הוא יוכל בכל זאת לפסוק הלכות?
"יש שני סוגים של פסיקה. יש פסיקה שמבוססת על ידע. זאת פסיקה שאתה בודק במקורות, ולפיהם אתה יודע מה ההלכה. את זה AI כן יוכל לעשות. אבל הרבה פעמים יש דבר שנקרא הלכה יוצרת. כלומר, אני צריך ליצור הלכה חדשה מתוך המקורות בעקבות מציאות חדשה שנוצרה, ולזה לא מספיק רק לדעת את המקורות. פסיקת הלכה היא הרבה מעבר לזה. זה לא רק לדעת טכנית אלא לדעת להתחשב בהרבה מציאויות אנושיות. אנחנו עושים זאת הרבה בהלכות נידה, כשיש כל מיני מציאויות, ואז אנחנו מחליטים אם להפעיל כל מיני כלים והיתרים הלכתיים למען בני הזוג.
"בענייני מהותיים רב פוסק בסייעתא דשמיא. התורה הא-לוהית מתחברת למוח האנושי, שעובד לפי כללי התורה, ואז מגיעים לפסיקה הנכונה. למכונה אין ולא יהיה את זה. המכונה יכולה לתת כיוון חשיבה, אבל אנחנו נצטרך לבחון אם אנחנו מקבלים אותה או לא.
"הרבה פעמים יושב אצלי זוג בשאלות, ואני מכיר את המקורות, ואני אומר לעצמי: מה אני אומר להם? לפעמים אני הולך הצידה לאיזה מקום בלי שרואים ואומר פרק תהלים, חוזר, ופתאום יש לי איזו הארה. אני מרגיש משהו שאני מבין לפיו שצריך להגיד לעשות כך וכך. יש שיקראו לזה אינטואיציה הלכתית. חוש כזה לא יכול להיות לבינה מלאכותית".
כדי להמחיש את העניין הרב רימון משתף בסיפור אישי: "אישה אחת, שלא הכרתי, התקשרה ואמרה שהיא רוצה לעשות הפלה. היא ידעה להגיד שהיא בתוך ארבעים יום מהעיבור, וביקשה היתר. היא כבר דיברה עם שני רבנים, הם אמרו לה שאסור, והיא ביקשה שאנסה בכל זאת להתיר לה. הקשבתי לה, והרגשתי שיש כאן עוד משהו. אחרי עשרים דקות של שיחה היא הודתה: אני לא בטוחה בנישואים שלנו. היא הייתה בהיי-טק, בעלת תואר שני, ובעלה היה בשיעור ה' בישיבה ולא ידע מה יעשה בחייו.
"ישבתי עם שניהם. דיברתי עם בעלה, והוא אמר עליה רק דברים טובים. שאלתי אותה אם יש לה דברים טובים להגיד עליו, והיא אמרה: הוא היחיד שיכול לשמח אותי. הוא ידאג שאני לא אהיה עצובה. ביקשתי מהבעל לצאת ואמרתי לה: את יודעת איזה איש קיבלת? כל אישה הייתה משתוקקת לבעל כזה. בסוף הם ויתרו על ההפלה, הילד נולד, ואחרי שמונה חודשים היא אמרה לי שהיא לא מאמינה שהיא בכלל רצתה להפיל. ה-AI היה עונה לה על שיטות הפוסקים, הוא לא היה יודע לגעת בדברים המהותיים של בני הזוג".
מה יקרה בלימוד התורה של עולם הישיבות בעקבות המהפכה הזו?
"יש בזה צדדים מדהימים. אדם שלא מבין קטע בגמרא יוכל להכניס אותו ל-AI, והוא ילמד אותו כמו מורה מעולה ויסדר לו את הדברים מתודית. זה יכול לעזור גם למורה להכין מצגת לכיתה או להחליט מה חשוב יותר ומה פחות. אבל הבעיה היא שחלק מרכזי בלימוד התורה שלנו הוא העמל. היגיעה, העבודה הקשה ללמוד ולהשקיע, זה מה שגורם לנו לאהוב את התורה ולהתחבר אליה. אם הכלי הזה ייקח לנו את העמל ואת החשיבה, לא הרווחנו כלום, אפילו הפסדנו.
הרב יוסף צבי רימון: "חלק מרכזי בלימוד התורה שלנו הוא העמל. אם הכלי הזה ייקח לנו את העמל ואת החשיבה, לא הרווחנו כלום, אפילו הפסדנו"
"עיקר הלימוד הוא לשבור את הראש. אפשר להיעזר בבינה מלאכותית בנקודות שנתקעים בהן או לבקש ממנה: אל תיתני לי תשובה, תשאלי אותי שאלות על הסוגיה. כך היא תביא אותנו לקומה גבוהה יותר ולא תחליף אותנו. ה-AI יכול להיות כמו חברותא שתומך בלמידה, עוזר לפתח דברי תורה, אבל הוא לא יכול להחליף את היזע שלנו. גם אחרי שהבינה נותנת משהו, תתווכחו איתה, תקשו עליה, תשאלו למה היא חושבת ככה. שהיא תעזור לכם לחשוב טוב יותר, ולא שהיא תחשוב במקומכם".
לצד האתגר הלימודי וההלכתי הרב רימון מעלה נקודה מוסרית שנוגעת בנפש הלומד והמשתמש. "צריך לדבר אל ה-AI בכבוד. לא בשבילו אלא בשבילנו. כדי שנשאר מוסריים. מישהו שאל אותי פעם אם מותר לשקר ל-AI. לכאורה זה רק מכשיר, אבל השקר נזכר ברמב"ם פעמיים: פעם בהלכות מכירה, ששם זו פגיעה באחרים, ופעם בהלכות דעות. מורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל הזהיר שבשקר יש פגיעה באחרים, אבל יש גם פגיעה עצמית. כשאתה משקר אתה פוגע בנפש שלך. אנחנו חייבים לוודא שהשימוש בבינה מלאכותית לא יהרוס לנו דברים בסיסיים באנושיות של בין אדם לחברו וביחס שלנו לאמת".
