מדובר בהרכב בעל גוון אקטיביסטי מובהק, שמעורר לא מעט סימני שאלה בקרב תומכי הסגירה. השופט יצחק עמית כבר קבע כי הדיון יתקיים עד סוף חודש ינואר, למרות שלשר הביטחון יש סמכות חוקית ברורה לסגור יחידות צה"ליות לפי שיקול דעתו.
מדאגה לנוח'בה ועד חולצות המחאה
השופטת דפנה ברק-ארז זכורה לאחרונה בעיקר מהדיונים על שיפור תנאי הכליאה של מחבלי הנוח'בה בבתי הכלא. היא קבעה אז כי המדינה צריכה לשפר את התנאים התזונתיים של הרוצחים המתועבים. ברק-ארז גם גיבתה בעבר את הפצ"רית כשומרת סף ש"לא משקרת לעולם".
יחד איתה יושבת השופטת רות רונן, שגם היא מזוהה עם קו משפטי אקטיביסטי. השופטים ברק-ארז, רונן וכשר הם אלו שפסקו רק לאחרונה לטובת אוהדי הפועל תל אביב. באותה החלטה הם קבעו כי המשטרה לא יכולה למנוע כניסת אוהדים עם חולצות מחאה נגד השוטרים.
"כמו בצפון קוריאה"
כזכור, בשבוע שעבר אישרה הממשלה פה אחד את הצעת שר הביטחון לסגור את התחנה הצבאית. ראש הממשלה תקף את המצב הקיים לקראת ההצבעה ואמר כי תחנה צבאית שמשדרת בחסות הצבא היא מודל שקיים רק במדינות כמו צפון קוריאה, ואנחנו לא רוצים להימנות איתן.
עכשיו הכדור עובר לידי בג"ץ. הדיון שיערך בקרוב יקבע האם השופטים יבחרו להתערב בהחלטה הממשלתית והביטחונית לפרק את היחידה, או שיאפשרו למהלך לצאת אל הפועל כמתוכנן.