צעד משמעותי נוסף במאבק על דמותה של מערכת המשפט: מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת "חוק המחשב" של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). ההצעה, שזכתה לרוב של 48 תומכים מול 37 מתנגדים, מבקשת לשנות את הנוהג הקיים מזה עשרות שנים ולהפקיע מידי נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, את הסמכות לקבוע את הרכבי השופטים בתיקים השונים.

המהפכה: אלגוריתם במקום שיקול דעת הנשיא

על פי הצעת החוק שאושרה, קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון תתבצע מעתה והלאה באמצעות מחשב באופן אקראי וזאת כדי למנוע מעורבות אנושית בבחירת השופטים לתיקים רגישים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי המטרה היא "להביא למצב בו לא ניתן יהיה לשלוט בתוצאת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון עוד בטרם החל הדיון". הטענה המרכזית של יוזמי החוק היא שהשיטה הנוכחית מאפשרת "הנדסת הרכבים" – בחירת שופטים בעלי השקפת עולם מסוימת כדי להבטיח את התוצאה הרצויה בעתירות נפיצות ציבורית ופוליטית.

"בשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי", נכתב בהצעה, "וראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך ששום גורם לא יוכל להשפיע".

שינוי דרמטי גם ב"דיון נוסף"

החוק לא מסתפק רק בשינוי אופן קביעת ההרכבים הרגילים, אלא מבצע מהפכה גם במוסד ה"דיון הנוסף" (בקשה לדון מחדש בפסק דין בהרכב מורחב). עד היום, הסמכות לאשר או לדחות בקשה כזו הייתה נתונה לנשיא העליון או לשופט מטעמו.

לפי החוק שעבר כעת בקריאה טרומית:

1. הכרעת הרוב: כל שופטי העליון יביעו את עמדתם בנוגע לבקשה לדיון נוסף. אם רוב השופטים יסברו שיש מקום לדיון כזה – הוא יתקיים, ללא תלות בדעת הנשיא.

2. הרכב מלא: הדיון הנוסף עצמו ייערך בפני הרכב של כל שופטי בית המשפט העליון, ולא בפני הרכב מורחב מצומצם כפי שהיה נהוג.

הפקעת סמכויות מהנשיא עמית

הצעת החוק הוגשה במקור בינואר 2025 וקודמה כעת במהירות על ידי הקואליציה. בדברי ההסבר נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות העליון בעבר: "במהלך השנים העבירו נשיאי בית המשפט העליון את קביעת ההרכבים למזכירות, דבר שנעשה ללא סמכות בדין. גם לאחר מכן, במקרים 'חשובים', התערבו הנשיאים בהרכב ושינו אותו לפי שיקול דעתם הבלעדי".

אישור החוק בטרומית מסמן את יריית הפתיחה לדיונים בוועדת החוקה, שם צפוי רוטמן להכין אותו לקריאה ראשונה, תוך התנגדות עזה צפויה מצד האופוזיציה והייעוץ המשפטי הרואים בחוק פגיעה בעצמאות הרשות השופטת והבעת אי-אמון בנשיא בית המשפט העליון.