טכנולוגיה חדשה

לא מעט אנשים פונים אליי בשאלה שנשמעת לגמרי לגיטימית: למה בעצם אסור להפעיל מכשירי חשמל בשבת. לא פעם השאלה מגיעה יחד עם עקיצה: "זה לא באמת כתוב בתורה, נכון? זו המצאה של רבנים שנלחמים בקִדמה", ויש כאלה שבכלל מנסים לבדוק אם יצליחו להכעיס אותי: "זה נותן לכם פרנסה טובה, נכון?"
אני מודה שיש משהו מובן בתחושה הזו. חשמל הוא טכנולוגיה חדשה יחסית, בטח בקנה מידה היסטורי. הוא לא מוזכר בגמרא, לא בראשונים, וגם לא בשולחן ערוך. קל לחשוב שמדובר באיסור מאוחר שהרבנים יזמו.
אבל הסיפור מורכב ועמוק הרבה יותר.

מה האיסור?

בספר צומת, בפרק הראשון, סקרתי שורה של גישות הלכתיות לשאלה מה בדיוק הבעיה בהפעלת חשמל בשבת. יש פוסקים שדיברו על איסור מבעיר, במיוחד בנורות הלהט והלוגן שהיו מצויות לרוב בעבר, עד לפיתוח טכנולוגיית הלד. פוסקים אחרים שייכו את סגירת המעגל החשמלי למלאכת בונה, יש שאסרו משום מוליד, ויש שהציעו ניתוחים הלכתיים נוספים. כל אחת מהשיטות נשענת על מקורות קדומים, על היגיון הלכתי, ועל ניסיון כן לחבר בין התורה הנצחית למציאות המשתנה.

קבלת האומה

אבל כאן מגיעה נקודת המפתח, שלדעתי כמעט לא מדברים עליה, לא בספרים וגם לא בשיח העממי: כל ההסברים הללו נשענים, בפועל, על יסוד אחד הרבה יותר בסיסי. יסוד שנותן תוקף לא רק לאיסור חשמל בשבת, אלא לכל התורה שבעל פה. לא מדובר ב'צביון השבת', ולא ב'שיקולים חינוכיים' של פוסקי הלכה, למרות שאינני מזלזל במושגים אלה. איסור החשמל בשבת יונק את כוחו ממנהג ישראל, או אם נרצה בלשון ישיבתית: קבלת האומה.

ההלכה אינה חיה בחלל ריק. היא חיה בתוך עם. יש מחלוקות, יש ויכוחים, יש גוונים שונים של שמירת מצוות – אבל יש גם קווים משותפים. ואיסור הפעלת חשמל בשבת הוא אחד מהם: הוא חוצה מגזרים, עדות וקהילות. חרדים, דתיים ומסורתיים, אשכנזים וספרדים, יהודי תימן ויהודי אתיופיה – כולם מבינים שזה מחוץ לתחום.
אפילו מנהג מעניין שנהגו בו חלק מיהודי מרוקו, להדליק אור חשמלי ביום טוב, מדגיש את הנקודה הזו: ההבחנה החדה בין יום טוב לשבת מלמדת עד כמה היה ברור לכולם שבשבת עצמה אין מקום להקל. לא בגלל סעיף כזה או אחר, אלא כי כך קיבלה האומה.
רב סעדיה גאון אמר פעם משפט קאנוני שנעשה לסיסמה: 'אומתנו אינה אומה אלא בתורתה'. ואפשר להשלים את המשפט מהכיוון השני: גם תורתנו אינה תורה אלא באומתה. איסור החשמל בשבת אינו צעד של מאבק בקִדמה, אלא להיפך: הוא דוגמה חיה לאופן שבו עם שלם לוקח אחריות על השבת שלו – וממשיך לבחור בה ולבסס אותה, גם בעולם מואר ומחובר לחשמל. וכן, הוא גם איסור מחייב.

הרב הראל דביר עובד במכון צומת במחקר הלכתי וטכנולוגי ועונה לשאלות הלכתיות. לתגובות ושאלות: ‫[email protected]‬.