עבר קצת זמן, אבל חזון הרב קוק מתגשם סוף סוף: הראי"ה קוק זצ"ל, שבשנה שעברה מלאו תשעים שנה לפטירתו, ראה בעצמו שותף פעיל עם המוסדות הציוניים בבניין הארץ. בין השאר הוא פרסם כרוזים רבים שהביע בהם תמיכה בתרומות לקק"ל לצורך קניית אדמות בארץ. "התמיכה של הרב קוק בקק"ל הייתה שווה באותה העת מיליונים", מעריך חוקר הראי"ה הרב אברהם וסרמן.
הקמפיין שמנסה לבלבל את הימין – והברית האמיתית שתנצח | איתמר סג"ל
הרב קוק לא הסתפק כידוע בתמיכה בבניין החול של הארץ, וקרא לתנועה הציונית להשקיע גם בקומה הרוחנית, שכינה אותה תחיית הקודש. "הראי"ה חשש מאוד מפני כישלון התנועה הציונית-חילונית, בין היתר משום שניתח לעומק את הסיבה המהותית שהביאה להצהרת בלפור: האמונה התנ"כית בדבר שיבת הציון המובטחת לעם ישראל", מסביר הרב וסרמן. "לדעתו, אם התנועה לא תאמץ אמונה זו, יישמט הבסיס להצהרת בלפור".
באיגרת לוויצמן ולסוקולוב הציע הרב להקים ישיבה ביבנה, מעין המשך לישיבתו של רבן יוחנן בן זכאי, שתביע בעצם הקמתה וקיומה את הארת הקודש המצויה בתנועה הציונית. בה' בטבת תרע"ח השיב סוקולוב לראי"ה תשובה מתחמקת: "לא עלינו מלאכת-הקודש לעשות. כלי שמשתמשים בו חול, אין משתמשים בו קודש. אנו אנשי חול… על כבוד תורתו החובה והמצוה לקדש את תנועת התחיה בדברים שבכתב ושבעל פה".
הרב קוק למנהיגי הציונות: "הזהרו שלא תכבה לִבַּת הקודש"
הראי"ה, שהתאכזב מסירובם העקרוני להשקיע מכספי התנועה במוסדות תורניים ומסירוב נוסף של קק"ל להשקיע כסף בבית הכנסת הגדול החדש של תל אביב, החליט בעקבות זאת להקים את תנועתו, תנועת דגל ירושלים, שתתמקד בבניין הקודש בתוך המעשה הציוני.
13 שנים אחר כך תיאר הראי"ה באיגרת אחרת את פנייתו למנהיגי התנועה הציונית ואת תחושתו בעקבות תשובתם: "הזהרתי את העסקנים הראשיים של הציונות אז, את ויצמן ואת סוקולוב, בלונדון: הזהרו שלא תכבה לִבַּת הקודש של תנועת התחיה הלאומית שלנו, העומדת כעת להתקשר עם גאולת העם והארץ, בצורה מעשית גדולה וממלכתית ולצערי לא היו אזנים קשובות אז, ומיד הרגשתי בחוסר דם החיים דם הנפש שבמפעל כביר ונורא זה"
"אז יצאתי ודברתי אל העם. רבותי, שתי שאיפות, שמטרתן היא אחת, ישנן בכל ההיקף הגדול של תנועתנו הלאומית, בקישורה לארץ ישראל ובנינה ע"י בנינו, והעוזרים על ידם, והמטרות לפרטיהן הן: "יהודה לקדשו" ו"ישראל ממשלותיו". אם אתם בִּטֵאתם בתיאור שם ציון וציונות את שאיפת ממשלת ישראל בעתיד בארצו, והנכם עסוקים בהכשרות המביאות למטרה כבירה זו, אל תשכחו את "יהודה לקדשו"…
הישיבות הציוניות: גורם מחסן
"בתקופה שאחרי הצהרת בלפור נוכח הראי"ה לדעת כי התנועה הציונית אינה מוכנה לעסוק בקודש", מחדד הרב וסרמן. "המזרחי אינו מסוגל להוביל זאת, ואגודת ישראל אינה מעוניינת בפעילות לאומית. משראה זאת, עמד והקים את דגל ירושלים במחציתו השנייה של חודש טבת תרע"ח".
יותר ממאה שנה שנה אחרי הניסיונות של הרב קוק לשכנע את קק"ל ואת המוסדות הציוניים בצורך שבתקצוב תחיית הקודש כחלק מהמעשה הציוני, בשנים הארונות חל שינוי דרמטי, שלא לומר היסטורי, שיש לייחס בין השאר להתחזקות הנציגות הציונית דתית בקק"ל ובשאר המוסדות הציוניים וללחץ שהפעילו בנושא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי ויהושע שרמן, ששימש יושב ראש ועדה בקק"ל מטעם הציונות הדתית.
למעשה זה שלוש שנים קק"ל מתקצבת במיליוני שקלים מדי שנה בינוי ושיפוץ של ישיבות ומדרשות תורניות בכל רחבי הארץ, בסכום שכבר הגיע לכשלושים מיליוני שקלים. בשבוע שעבר נרשם הישג היסטורי נוסף בדמות החלטת ממשלה שאושרה בישיבת ממשלה מיוחדת שנערכה בנוף הגליל. כדי להבין את גדול המאורע חשוב להקדים: מדינת ישראל מתקצבת מבכל שנה את הישיבות לפי מספר תלמידי הישיבה שבכל מוסד, והתקציבים מושפעים כידוע מלחץ של המפלגות החרדיות והדתיות.
הממשלה מעודדת לראשונה הקמת ישיבות באזורי העימות
תקציב הישיבות אומנם אינו מוגדר כספים קואליציוניים, אבל הם בהחלט נתפסים ככספים הניתנים בהתחייבות מפלגתית סקטוריאלית.
החלטת הממשלה האחרונה הביאה בכנפיה חידוש מרענן במיוחד: כחלק מחיזוק אזורים בעלי עדיפות לאומית בגבול הצפון ובגבול עזה על ידי תקצוב כפרי סטודנטים, תנועות נוער ושנות שירות, הכירה ממשלת ישראל בחשיבות הדרמטית של הישיבות הציוניות כגורם חוסן לאומי באזורי העימות.
דברי ההסבר בהחלטה: "קיום מוסדות תורניים באזורים הנ"ל מסייע גם בפיתוח דמוגרפי, בהבאת תלמידים צעירים מרחבי הארץ ללימודים במוסדות שרובם פנימייתיים, וכן מהווים מוקד תעסוקה לתושבי האזור בהוראה, הזנה, תחזוקה ועוד, ועידוד צעירים להשתקע באזורים אלה".
במסגרת ההחלטה הוקצו כ-16 מיליוני שקלים בשנת הכספים 2026 לצורך תקצוב נוסף לתלמידי ישיבות מעודדות גיוס – ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות – הנמצאות באזורי העימות בגבול לבנון ועזה, וכן כחמישים מיליוני שקלים לצורך שיפוץ מבנים בישיבות הנ"ל. לפי גורם באוצר, הכסף יעבור לישיבות דרך הרשויות המקומיות בשיטה של קול קורא. סכומי כסף גדולים נוספים הוקצו לגרעינים תורניים באותם המקומות.
יוסי שריד היה ממקימי הישיבה בקריית שמונה
לפי אותו גורם במשרד האוצר, "לראשונה המדינה בונה ומשפצת ישיבות. הטענה של שר האוצר סמוטריץ' הייתה שכמו שברור למדינה שהיא בונה את אוניברסיטת תל חי או את מכללת ספיר בשדרות, התרומה שיש לישיבת שדרות לעיר שדרות להביא אוכלוסייה איכותית, להשאיר אותה בעיר, לא פחותה מהתרומה של ספיר, ואותו דבר אוניברסיטת תל חי לעומת ישיבת קריית שמונה
"אגב", הוא אומר בחיוך, "אתה יודע מי חתום על מגילת היסוד של ישיבת קריית שמונה והיה חבר אגודה של הישיבה?" כיוון שאין לי שמץ של מושג הוא משיב בתרועת ניצחון: "יוסי שריד! "הסברנו שלא יכול להיות שמשקיעים כל כך הרבה בקו עימות ובעוטף עזה, ולא משקיעים בעוגנים הכי חשובים לאוכלוסייה צעירה חזקה וטובה.
"העברנו החלטת ממשלה שבונה בחמישים מיליון שקלים, משפצת ובונה ישיבות הסדר בכל אזורי קו העימות, בכל אזורי עדיפות לאומית, וגם ביהודה ושומרון. שם כמה וכמה יישובים הוקמו בהתחלה כישיבה, וסביבה גדל יישוב, כמו קדומים, אלון שבות והיישוב גבעות, שהיה בו מוסד חינוכי, וכעת המקום יהפוך לכמעט עיר בפני עצמה".
ככה בונים מדינה, בונים מדינה שיש בה מוסדות תורה
הגורם באוצר מבקש להעלות על נס בהקשר הזה את פועלו של שר האוצר: "זו בשורה גדולה שבצלאל הוביל פה בשנים האחרונות. האוצר העמיד את הכלים הממלכתיים לטובת התורה והישיבות, שנתפסות כיום סוף סוף ככלים ממלכתיים במפעל הלאומי, ולראשונה משרד האוצר בעצמו עוסק בבניין הקודש של המדינה ומבין שגם הקודש הוא החוסן. ככה בונים מדינה, בונים מדינה שיש בה מוסדות תורה, בונים מדינה בעלת רוח.
"אלו לא כספים קואליציוניים ולא תוספת לתקציבי שיווק, אלו החלטות ייעודיות שבדיוק כמו שנכון להקים מפעלי היי-טק ונכון להקים אקדמיה ונכון לתת טיפולים נפשיים לתלמידים בשדרות, נכון להקים ישיבות. גם ישיבות וגם גרעינים תורניים".
כמה ישיבות בערך מתאימות להגדרה לקבלת התקצוב מבחינת מקומן?
"בכל אזור העדיפות הלאומית יש בערך מאה ישיבות. התחלנו בשדרות, 800 מטר מהגבול, ובקריית שמונה. אחרי זה הרחבנו לישיבות בקו העימות, הרחבנו לעוטף קו העימות, ובשלב הבא זה כבר הגיע לכל אזור העדיפות הלאומית". לדבריו, לאחר שהכירה המדינה בהיותו של כוח הישיבות גורם חוסן חברתי, לא מן הנמנע שבהמשך יאושרו תקציבי בינוי גם לישיבות בשאר אזורי הארץ. "אחרי שפרצת דרך, זה כבר עולם של מדיניות, אם אתה מקדם את האמצעי הזה בגבולות או בכל המדינה, כמו שמשרד החינוך בונה מוסדות חינוך בכל המדינה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש לפנייתנו לנאמר בכתבה, ואמר: "התקציב ההיסטורי שהובלנו למען ישיבות ההסדר והמוסדות התורניים ולמען תנועות הנוער הוא אות הוקרה של המדינה ושל הממשלה למי שבשנים מוסרים את נפשם למען המדינה ומשלבים בין שירות משמעותי ללימוד תורה ערכי ומעמיק".
"במלחמה ישיבות ההסדר הוכיחו את מסירותן בשדה הקרב, ולצערנו גם באובדן גיבורים רבים שיצאו לקרב מבתי המדרש ונפלו במערכה. את הערכים והנאמנות האדירה שלהם, שגדלו והתחנכו עליהם בישיבות, אנו מעלים על נס, ומוסיפים עוד כוחות ותקציבים כדי להרבות עוד ועוד אנשי אידיאל ורוח בעם ישראל".
