שו"ת שנשלח לרב יגאל לוינשטיין מציף תהיות קשות לגבי המקרה של החייל ופאץ' המשיח. הפנייה, הכוללת שלוש שאלות מרכזיות, מבקשת לברר את היחס הנכון לאירוע ומציגה תביעה לבירור מול התנהלות המערכת והתקשורת.
פגיעה באחדות או אג'נדה פרוגרסיבית
השאלה הראשונה בשו"ת נוגעת בלב סוגיית המשמעת והלכידות בתוך שורות הלוחמים. הפונים מבקשים להבין את הגבולות העקרוניים ושואלים את הרב: "האם זו בעיה לשים פאץ' כלשהו כי זה פוגע באחדות ובמשמעת של חייל יהודי?".
מיד לאחר מכן, השו"ת מפנה זרקור אל המסגור הציבורי של האירוע. הכותבים תוהים האם מדובר באירוע משמעתי פנימי או שמא יש כאן ניצול של המצב מצד גורמים בעלי אג'נדה, ומנסחים זאת ישירות: "האם התקשורת משתמשת במקרה הזה כדי לקדם את הדעות הפרוגרסיביות שלה ולצאת כנגד מה שהם מכנים משיחיים?".
סדרי העדיפויות של המערכת
החלק האחרון של הפנייה מציב סימן שאלה גדול מול סדרי העדיפויות של גופי האכיפה בצבא, ומעלה טענה על אכיפה בררנית. השואלים תוהים למה המערכת מתמקדת דווקא במקרה הזה, ושואלים: "האם יש מקום לומר שצריך לטפל בבעיות משמעת חמורות יותר, כגון הפצרית או חיילים שחושפים מידע מסווג, לפני שמטפלים בבעיה הזו".
כדי לחדד את האבסורד, מסתיימת השאלה במשל רפואי שממחיש את חוסר הפרופורציה, לדבריהם, בין חומרת הכשלים השונים בצבא. הכותבים שואלים האם נכון לפעול במקרה של הפאץ' בזמן שבעיות חמורות בהרבה נותרות פתוחות, ומסיימים את שאלתם לרב: "כמו שנטפל במחלה סופנית לפני שנטפל בשיעול או פצע שאפשר לכסות עם פלסטר?".
אין על הרב יגאל! תודה לכם עולם קטן על התוכן החשוב!