אין מילים להודות לה' יתברך על הניסים העצומים שאנו רואים לנגד עינינו במלחמה הנוכחית מול איראן. הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. ונפלאות המלחמה שאנו רואים בעינינו הם עדות על הכוח הא-לוהי האדיר עומד ביסוד גאולתנו, כי חפץ ה' בנו, והוא יתברך פעל כל זאת וידו עשתה כל אלה.
ומבואר בספרים שהגאולה הגשמית מבשרת את הגאולה הנשמתית, על כן הנפלאות הגשמיות מעידות לנו, על גלי השפע הנשמתיים האדירים העומדים אחר כותלנו. וכשם שהניסים בתשועת המלחמה הם מעל ומעבר לכל ציור ומחשבה אנושית, כן ראוי שנגביה מבטנו ונרחיב דעתנו לצפות לגאולה הנשמתית עצומה, הרבה מעבר למה שאנו משערים בדעתנו, בחזרת שכינה לציון, בהופעת אורות הקודש והמקדש, המלכות והנבואה, כמתואר בנבואות נביאי ישראל, אשר יתגשמו כולם במילואם, כי דבר ה' בפיהם אמת, ואחור לא ישוב ריקם. ושבת זו, שבת החודש, מכניסה אותנו אל חודש ניסן, ואנו מלאים ציפייה שכשם שנגאלנו בניסן, גם בניסן הזה תהא גאולה שלמה בבניין בית מקדשנו במהרה, אמן ואמן!
כן ראוי שנגביה מבטנו ונרחיב דעתנו לצפות לגאולה הנשמתית עצומה, הרבה מעבר למה שאנו משערים בדעתנו, בחזרת שכינה לציון, בהופעת אורות הקודש והמקדש, המלכות והנבואה, כמתואר בנבואות נביאי ישראל, אשר יתגשמו כולם במילואם
אומנם בשאלה אם תהיה גאולתנו האחרונה תהיה בדרך ניסית בדומה לגאולת מצרים, נראה שיש מקורות סותרים. מצד אחד כתוב שהגאולה תהיה בדרך ניסית כמו ביציאת מצרים, כאומרו "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), וכן הוא אומר בדניאל (דניאל ז, יג) וזה תרגום הפסוק: "והנה בא עם ענני השמיים".
ואילו במקומות אחרים כתוב שהגאולה תהיה בדרכי הטבע ובצורה הדרגתית: "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט, ט), וכפי שמובא בירושלמי (ברכות ד ע"ב), שגאולת ישראל תהיה באופן של "קמעא קמעא", שהוא דרכי האדם שנמצא תחת הטבע, ולא ברגע אחד בדרך פלאית, כדרכי הנס, בחינת הדוד, שהוא "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" (שיר השירים ב, ח). אומנם בוודאי גם אז יהיו ניסים עצומים, אלא שהם יהיו מלובשים בדרכי הטבע, כך שתתאפשר שותפות של האדם עם הפעולה הא-לוהית העליונה.
כן ראוי שנגביה מבטנו ונרחיב דעתנו לצפות לגאולה הנשמתית עצומה, הרבה מעבר למה שאנו משערים בדעתנו, בחזרת שכינה לציון, בהופעת אורות הקודש והמקדש, המלכות והנבואה, כמתואר בנבואות נביאי ישראל, אשר יתגשמו כולם במילואם
הרב קוק זצ"ל כותב שנראה שהמקורות הסותרים באים להורות שישנן שתי דרכים לגאולה – דרך ניסית ודרך טבעית – והדבר תלוי במדרגה הרוחנית של העם. אם העם יהיה במדרגה רוחנית גבוהה, אזי ראוי שתהיה הגאולה דווקא בהתלבשות הנהגת ה' בדרכי הטבע, כדי שישראל יהיו שותפים במהלך האדיר הזה של גאולת עם ישראל, ובכל המצוות היקרות ונשגבות שכלולות בו – ירושת הארץ, יישובה ובניינה. אך אם עם ישראל יהיה חלילה במצב רוחני ירוד מאוד, כך שההצלחות יביאו אותו להסתאבות ושכחת ה', כי העם יתלה את ההצלחה בעצמו ויבוא להגיס דעתו, אזי תהיה הגאולה דווקא בדרך ניסית, בלי שותפות של ישראל, כמו שאמר ה' לגדעון שתהא המלחמה רק עם מעטים ובדרך ניסית, "פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הושִׁיעָה לִּי" (שופטים ז, ב). לכן אז יבואו הניסים הגלויים דווקא, כדי ללחום בכפירה ובהכחשת ה' שנמצאים אז בעם.
הרב קוק מבאר שבמצרים נעשו ניסים גלויים ללא שותפות ישראל, כי היו ישראל כקטן שנולד. אך בוודאי מצב שלם יותר הוא הבוגר, ששותף ממשי בחייו. השותפות הזאת גם בונה את אישיותו, את מידותיו וכלל כוחות חייו. מה שאין כן בהיותו פסיבי, שאז נותר הוא בעצמו בצורה בלתי מפותחת.
והנה עינינו הרואות שגאולת עם ישראל בימינו באה מלובשת בדרכי הטבע, בהשתדלות אדירה ובמאמצים מרובים של כל בית ישראל, שעלו במסירות נפש עצומה אל הארץ, הלכו מדבריות, בארץ צייה וצלמוות, חצו אוקיינוסים כדי לחונן את עפרה של הארץ. ובכוחות עילאיים בנו בתים וערים, סללו כבישים ונטעו כרמים. במסירות נפש אדירה לחמו בכל הצוררים הסובבים וירשו את הארץ.
ובתוך כל העשייה הזו מתגלה יד ה' נפלאה ואדירה בניסים עצומים, אלא שהם מלובשים בדרכי הטבע הן בניסי המלחמות והן בניסי הצמיחה והשגשוג של עם ישראל בארצו, שאין לו אח ורע בכל דברי ימי העולם. כל האנושות עומדת ומשתאה בכל הנעשה כאן בארץ ישראל במאה שנים האחרונות. הם עומדים ואומרים בפה מלא: "הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה"!
ואכן, עדים אנו היום, במלחמה הנוכחית, ששם שמיים שגור בפי הלוחמים. הלוחמים עושים את כל ההשתדלות האנושית האפשרית. הם נלחמים בכל עוז, בכל כוח השתדלותם, ועם זאת כלל ועיקר אינם נופלים בחטא של 'כוחי ועוצם ידי', אלא אומרים בפה מלא 'מזמור לתודה', קוראים 'שמע ישראל' לפני הקרב ומברכים 'הגומל' לאחריו. כל ישראל יודעים שהקב"ה הוא הנותן כוח לנצח, והוא הנמצא בתוך כל מעשה גבורה. גם בהנהגת עם ישראל מצינו זאת, כדוגמה שבישיבת הקבינט שהחליטה על התקיפה הראשונה באיראן, ישבו השרים וגמרו ספר תהלים לאחר קבלת ההחלטה.
עדים אנו היום, במלחמה הנוכחית, ששם שמיים שגור בפי הלוחמים
נראה שהרב קוק זצ"ל ראה בעיני רוחו את מה שעתיד לקרות: שעם ישראל יקום, יילחם, יבנה ויגלה כי כל מעשה ידיו מלא בהשגחה א-לוהית. הדברים מתגשמים לנגד עינינו – גאולה בדרך הטבע, אך מלאה ניסים ונפלאות. פלאי השגחה, ניצחונות שאינם ניתנים להסבר שכלי, כמו שראינו במלחמה בשנתיים האחרונות – הכול מתרחש לא כנס גלוי שובר טבע אלא כנס נסתר הפועל בתוך חוקי המציאות. זהו גילוי של אותה הנהגה שבה הטבע מתעלה ונעשה כלי להופעת ה'. אין כאן נס המבטל סדרו של עולם, אלא שותפות בין ישראל ובין אביהם שבשמיים, המאירה את העולם.
זהו עומק הגאולה שבדרך הטבע – הקב"ה איננו פועל במקומנו אלא איתנו. אנחנו נלחמים, מתאמצים, פועלים, מוסרים נפש – והוא נוכח בכל רגע. בדרך זו עם ישראל איננו פסיבי, הוא שותף לבורא בבניין עולמו. כל התמודדויות הדור – המסירות, האחדות, השיבה אל הארץ – מזככות את העם, בונות אותו ומכשירות אותו לקראת הופעת הקודש המחודשת, לקראת הופעת קומת הקודש והמקדש. המלחמות, הייסורים, מסירות הנפש של הלוחמים ושל משפחותיהם – כל אלה הם תהליך של זיכוך לאומי, טהרת הלב המכינה אותנו לקראת רוח הקודש ושפעת הנבואה שישובו אלינו, כמאמר הנביא "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר" (יואל ג, א).
אין בדברים הללו ביטול הציפייה לנס גלוי. בוודאי, בתוך לבבנו אנו מייחלים לגילויו של ה' בעולם גם בניסים גלויים, עוצמה אדירה למראה עיני כל תבל בפלאי פלאות כימי צאתנו ממצרים. אולם ציפייה זו אינה נובעת ממאיסה במצב ההווה, אלא מתוך ידיעה עמוקה שהקב"ה נמצא איתנו גם עכשיו, בכל שלב ושלב, בכל פעולה ומעשה. הניסים שאנו מייחלים שיבואו יצטרפו עם הניסים הנסתרים האדירים שמופיעים דרך עם ישראל, ויחדיו יופיע שם שמיים בשלמות, באור פנימי בדרכי טבע ובאור מקיף בדרכי הנס, אור קב"ה וכנסת ישראל בייחודא שלים.
ונדע תמיד שההתגלות בדרכי הטבע היא עצמה ביטוי לאהבתו של ה' לעמו – שהוא בוטח בנו, מאמין בנו ומזמין אותנו להיות שותפים עימו בבניין הגאולה. ואם יבוא רגע שבו נחוש שהאתגר גדול מכוחנו, נזכור ונזכיר תמיד שה' עימנו לעולם ועד, וברצותו חוגג וברצותו ממוגג, או בדרכי נס נסתר או בדרכי נס גלוי. כי אין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל, כי הכול מעשה ידיו. זו תמצית האמונה שיש לחקוק בלב: הקב"ה עימנו תמיד – בניסים ובטבע, בהצלחה ובמאבק, בגילוי ובהסתר. הוא מלמד אותנו לפעול, לבטוח, להילחם ולבנות, ובתוך כל אלה מתגלה אורו.
מתוך הגבורה הזאת והאמונה החיה בהשגחת ה' נזכה לצעוד בביטחון ובשמחה בדרך ההשתדלות והמעשה ולראות בגילוי יד ה' הפועלת בתוכנו ובדרכנו. ומתוך כך נלך ונצליח בבניין עמנו וארצנו עד לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש, אמן!
