אשליית הדו-קיום סופגת מכה אנושה בסקר החדש. מדד הדמוקרטיה שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מתפרסם השבוע, והנתונים העולים ממנו מלמדים על שינוי עומק בתודעה הישראלית. אם בעבר עוד היו מי שדיברו על "מזרח תיכון חדש" ושילוב מלא, נראה שהמציאות בשטח – משומר החומות ועד מלחמת חרבות ברזל – עשתה את שלה.

הנתון הדרמטי ביותר שעולה מהסקר הוא התמיכה הגוברת ברעיון עידוד ההגירה. על פי הנתונים, 53% מהציבור תומכים בכך שהמדינה תעודד הגירה של ערבים אזרחי ישראל. מדובר ברוב יהודי ברור ומוצק שחוצה מגזרים: חרדים, דתיים ומסורתיים תומכים בכך ברוב גדול, ואפילו בציבור החילוני שליש מהנשאלים הביעו תמיכה ברעיון.

הדור הבא ימני יותר

מי שמחפש את כיוון הרוח העתידי של מדינת ישראל, צריך להסתכל על הנוער. הסקר מציג פער בין-דורי עצום ומובהק: הצעירים (גילאי 18-34) מחזיקים בעמדות לאומיות וניציות הרבה יותר מהמבוגרים (55 ומעלה). בעוד שבשמאל המבוגר התמיכה בשילוב ערבים עומדת על כמעט 100 אחוזים, אצל הצעירים המספרים צונחים.

בימין התמונה חדה עוד יותר: בקרב המבוגרים כמחצית תומכים בשילוב ערבים, אך בקרב הצעירים בימין – רק 21% תומכים בכך. נראה שהדור הצעיר, שגדל לתוך מציאות ביטחונית מורכבת, בוחר להישיר מבט למציאות ולא להיתפס לפנטזיות. בנוסף, 62% מהצעירים תומכים בהפרדה במגורים בין יהודים לערבים כדי לשמור על הזהות היהודית.

אין אמונה בנאמנות כפולה

סוגיה נוספת שמתרסקת בסקר היא האמונה שניתן להחזיק בזהות "פלסטינית" ועדיין להיות נאמן למדינת ישראל. הציבור היהודי פשוט לא קונה את זה יותר. אם לפני מבצע שומר החומות 36% האמינו שזה אפשרי, היום המספר צנח ל-16% בלבד.

ההתפכחות הזו מחלחלת עמוק גם למחנה המרכז. רק כ-22% ממצביעי המרכז מאמינים כיום בנאמנות כפולה כזו, לעומת כמעט מחציתם לפני המלחמה. לעומת זאת, בציבור הערבי המגמה הפוכה: 70% מהם לא רואים סתירה בין הזהות הפלסטינית לאזרחות הישראלית.

המרכז שובר ימינה

המסקנות הפוליטיות של הציבור ברורות לא פחות. רוב מוחץ של 71.5% מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה. המהפך המעניין נמצא אצל מצביעי המרכז, שאיבדו את הרוב שתמך בעבר במהלך כזה. למעשה, מפלגת העבודה נותרה הבועה היחידה שבה עדיין קיים רוב התומך בהישענות פוליטית על מפלגות ערביות.