"לא רוצים לעלות"

אריאל די פורטו מהסוכנות היהודית הניח את הנתונים על השולחן: בתימן נותרו כיום חמישה יהודים בלבד. "ארבעה מתוכם גרים באחת מהערים הגדולות", סיפר די פורטו והפתיע, "אבל הם לא רוצים לעלות לישראל".

לדבריו, מאז שנת 2008 הובאו ארצה כ-300 עולים מתימן במבצעים מורכבים, תוך מתן הטבות מיוחדות שסייעו להם לצאת ממרכזי הקליטה, אך הקומץ שנותר בוחר בשלב זה להישאר מאחור.

חוב של כבוד למורשת

מעבר לדאגה לנותרים, הדיון התמקד בחובה המוסרית של המדינה כלפי העבר. שר המורשת עמיחי אליהו הודיע על יוזמה להקמת תאגיד ואתר הנצחה, שירכזו את אוצרות הרוח, הספרים והארכיון של יהדות תימן.

"הסיפור של עליית יהודי תימן זה הסיפור של עם ישראל, סיפור של חזון", אמר השר אליהו בכנות מכאיבה. "כאשר הם הגיעו לארץ, אנחנו בעוונותינו לא קיבלנו אותם ולא הערכנו את ההיסטוריה העצומה שהם הביאו איתם".

הפצע הפתוח: ילדי תימן והנספים

אי אפשר לדבר על עליית תימן בלי לגעת בכאב. ח"כ יונתן משריקי (ש"ס), שיזם את החוק לציון היום המיוחד בתאריך בו המריא המטוס הראשון במבצע 'על כנפי נשרים', הדגיש כי חובה לעסוק גם בפרשת חטיפת ילדי תימן. "הטרגדיה מלווה הרבה מאוד משפחות שלא יודעות איפה הקרובים שלהן", אמר משריקי וקרא למערכת החינוך להשקיע יותר בלימוד מורשת העדה.

ח"כ לשעבר נורית קורן הוסיפה זווית אישית וכואבת על המאבק לפתיחת הארכיונים: "הכי חמור בעיניי שמרבית החומר של ועדת החקירה נסגר לתקופה של 70 שנה. הכי חשוב זה למצוא את הילדים החטופים".

לזכור את הדרך

במהלך הדיון הוצגו נתונים כואבים על המחיר הכבד ששילמה העדה: על פי ההערכות, בין 650 ל-900 עולים נספו במהלך המסע המפרך לישראל או בשהותם במחנות המעבר.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יוסי טייב, סיכם את הדיון בקריאה לצה"ל ולמשרד החינוך להעמיק את העיסוק במורשת המפוארת הזו: "אזרחי מדינת ישראל צריכים להיות חשופים לעושר התרבותי ההיסטורי של יהדות תימן… הם דוגמה מדהימה לקהילה שהשתלבה בישראל תוך שמירה על זהותה והמסורת שלה".