עמוק בעמק הירמוך, במקום המפגש של גבול ישראל, ירדן וסוריה, נובעים מי המעיין החם עין ג'ונס, שמספרים סיפור בן אלפי שנים. 

אבל עין ג'ונס היא לא רק מעיין חם, היא הלב הפועם של חמת גדר העתיקה. המים החמים של המעיין פורצים ממעמקי התהום עוד מימי המבול, ובמרוצת השנים הם היו עדים גם להתיישבות היהודית המפוארת באזור. בשנת 1944 נחשפה שם עדות מרגשת: תחריט מנורת שבעת קנים על אבן שיש, שריד מבית כנסת יהודי קדום שנבנה בקרבת המעיין.

המסורת מספרת שחכמי המשנה והתלמוד, ובראשם רבי יהודה הנשיא, היו רוחצים בחמת גדר כדי לשאוב מרפא ממימי מעיינותיה החמים. גם היום עין ג'ונס משמשת מעיין מרפא שפוקדים אותו חולים כרוניים, נפגעי תאונות וחיילים הסובלים מפציעות ומפוסט-טראומה. לרבים הטבילה במים התרמו-מינרליים של המעיין היא לא סתם רגע של כיף ומנוחה – היא ממש תרופה. אבל למים של עין ג'ונס יש ייחוד נוסף: המעיין הוא המקום היחיד בישראל שמים תרמו-מינרליים נגישים בו לכל אדם ללא תשלום, כפי שהיה לאורך כל הדורות. לפחות היו.

המים החמים נובעים כאן כבר אלפיים שנה, אבל המאבק סביבם החל לרתוח רק בשנה האחרונה, כשהתברר שהגישה למי המעיין עומדת בסכנה. המעיין נסגר לשם עבודות בטיחות לכאורה, אך בספטמבר 2025 נחשף בבית המשפט שבכוונת הרשויות לרוקן את מי המעיין, לצקת יציקות בטון מסיביות בלב הנביעה ואולי גם להסיט את המים, ובצד המעיין מתוכננת שורה של מיזמי תיירות סגורים. האם אכן מדובר בשיקום בלבד, או שעין ג'ונס עלולה להפוך לשכשוכית מבוטנת שהכניסה אליה תהיה כרוכה בתשלום?

המאבק על עין ג'ונס

לאלה נווה (46), פעילה חברתית מחיפה שמובילה את המאבק להצלת עין ג'ונס, התשובה ברורה. בימים האחרונים הרשת גועשת סביב כוונות הבנייה במעיין, אבל המאבק החל להתבשל כבר במאי 2025. 

נווה מספרת: "השאיבה התגברה, מפלס המים במעיין התחיל לרדת, וראו את הסדקים ברצפה. באחת מקבוצות הוואטסאפ של אוהבי המעיין עלתה שאלה מי רוצה לסתום את הסדקים בבטון. פתאום קפץ עובד של רשות הניקוז כינרת, הרשות שתוקצבה לשפץ את המעיין, וטען שאין טעם לתקן לבד, כי עוד מעט מתחיל שיפוץ גדול. 

"כששאלנו באיזה שיפוץ מדובר ומטעם מי, הוא ייחס את השיפוץ למימון של הקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל. תהיתי לעצמי למה שהמדינה תרצה פתאום לטפל במעיין הזה, והתחלתי לכתוב מכתבים לרשות מקרקעי ישראל, למועצה האזורית עמק הירדן ולרשות הניקוז כינרת. רובם לא נענו. ביקשתי לראות תוכניות ולהבין מה בכוונתם לעשות, אבל תוכניות השיפוץ, וכמוהם גם מסמך הכרזת המבנה מסוכן, הוסתרו ממני".

לטענת נווה, לאינטרס של רמ"י, בעלת הזכויות בקרקע המעיין ומתקצבת הפרויקט, בשיווק מלונות שיתבססו על מי המעיין, יש קשר אפשרי לכאורה לשתיקה בנושא

ב-29 במאי 2025 דיווחה רשות מקרקעי ישראל בהודעה לתקשורת כי בכוונתה לסגור את מתחם עין ג'ונס לצורך "עבודות בטיחות וחיזוק המבנה". ברשות הצהירו שהעבודות הן במימון הקרן לשטחים פתוחים ובביצוע רשות הניקוז כינרת, כחלק משיקום ופיתוח מקורות המים בצפון. ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, הדגיש בהודעה לתקשורת כי מדובר בטיפול במבנה רעוע שמסכן את ציבור המבקרים, וכי יש כוונה לסגור את האתר ולשפצו. בהודעה נאמר: "כחלק מהפרויקט נקבעו פעולות לחיזוק קונסטרוקטיבי ובטיחותי של מבנה המעיין, וזאת לשם שמירה על שלום וביטחון המתרחצים ויצירת חוויה מיטיבה ובטוחה בבריכות השונות".

נווה לא השתכנעה שסגירת המעיין מחויבת המציאות ופנתה לחפש את סעיפי התקצוב בהחלטת הקרן לשטחים פתוחים מדצמבר 2023. שם גילתה שהתקציב הגדול שהוקצה לפרויקט, בסך של 2.2 מיליון שקלים, נקבע לא רק לחיזוק המבנה אלא גם ל"יצירת מערך קליטת קהל מסודר, הסדרת שבילי הנגשה לאתר ושיקום נופי ואקולוגי בסביבת המעיין". מכאן, הסיקה נווה, מדובר בתוכנית רחבה יותר המתוכננת בחוסר שקיפות וללא הפקדה להתנגדויות הציבור כפי שנהוג בתוכניות גדולות. היא פתחה עצומה תחת השם "מצילים את עין ג'ונס". עד היום חתמו עליה 3,170 איש.

מבחינת נווה עין ג'ונס היא לא עוד מעיין מוזנח בפינה נשכחת של המועצה האזורית עמק הירדן אלא אוצר רפואי יקר ערך. "זה ממש לב ליבו של האתר העתיק המרהיב", היא אומרת. נווה כבר התריעה על הפגיעה הצפויה במעיין לפני התקשורת, שרים, מבקר המדינה, ועדות הכנסת ועוד, אך בינתיים לא נחלה הצלחה. לטענתה, לאינטרס של רמ"י, בעלת הזכויות בקרקע המעיין ומתקצבת הפרויקט, בשיווק מלונות שיתבססו על מי המעיין, יש קשר אפשרי לכאורה לשתיקה בנושא.

תוכניות נסתרות ושיתופי פעולה

נווה: "מחד גיסא הרשויות טענו שהמבנה מסוכן, ומאידך גיסא הן הסתירו מסמך משנת 2016 שקבע כבר אז שהמבנה מסוכן ואת התוכניות האדריכליות לשיפוצו. פניתי בכתב, ואפילו הגעתי פיזית כדי לראות את התוכניות, אבל שורת עובדי ציבור הסתירו אותן. אם הן היו תוכניות טובות, לא היה צריך להתאמץ כל כך להסתיר אותן בכמה רשויות".

נווה המשיכה להתעמק בתכנון האזורי ומצאה כי כבר בשנת 2018 אושרה תוכנית 'חמת גדר – פארק טבע ותיירות בבקעת חמת גדר', שלפיה יוקמו באתר מלונות שתשווק רשות מקרקעי ישראל, וכן גן לאומי, וכל זה סמוך לעין ג'ונס – כיוון שהתוכניות מתבססות על אספקה של מים תרמו-מינרליים.

בתוכנית יש שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית עמק הירדן וחמת גדר. נווה סבורה שזה לא מקרי: "ככל הנראה היזמיות חילקו ביניהן את העוגה כך שכל מהן תקבל נתח מהמעיין, אבל זה על חשבון הציבור, ולכן זה חייב להישמר בסוד מפניו". בקשר למעיין עצמו היא אומרת: "בזכות שיחת זום ציבורית, שהתיעוד שלה מוסתר עד היום, התברר לנו שבפועל התכוונו להנמיך את מפלס המעיין ולהפוך אותו לשכשוכית. מכל זה הבנתי שהמעיין מצוי בסכנה של ממש ושחייבים ליידע את הציבור ולנסות להציל אותו. המעיין הציל אותנו, ולכן אנחנו חייבים להציל אותו". 

תרנגולת שמטילה ביצי זהב

עין ג'ונס (עין א-ריח) היא אחת מחמשת המעיינות התרמו-מינרליים שנובעים באזור משולש הגבולות, לצד מעיין הגיהינום (עין אלמלקלה), מעיין הבושם (עין אלבלזם), עין בולוס ועין סח'ינה. מי עין אלבלזם (42 מעלות) משמשים להזנת המרחצאות הראשיים של אתר חמת גדר, שהגישה אליהם כרוכה בתשלום; מי עין סח'ינה (28 מעלות) משמשים להזנת מערכות הג'קוזי בספא וילאג' של אתר חמת גדר, שהגישה אליהם כרוכה בתשלום; מי עין בולוס (25 מעלות) נשאבים לשתייה. 

גם חלק ממי עין ג'ונס (43 מעלות) משמשים להזנת המרחצאות הראשיים של אתר חמת גדר, אך חלקם עדיין נגישים לציבור במעיין עצמו, ושם הם ממלאים ארבעה חדרי נביעה בחמאם עות'מאני ישן שנבנה באתר, ככל הנראה על שרידי מבנה קדום בהרבה. שלושה מאותם חדרים משמשים את הציבור, ואחד סגור לצורכי חברת מקורות. המבנה שמעל המעיין, העשוי אבני בזלת ובטון, שימש בעבר גם בריכה לקציני הצבא הסורי. 

לדברי נווה, שמה המקורי של עין ג'ונס מעיד על סגולותיה הרפואיות: "הארכאולוג ראפע אבו ריא מרשות העתיקות סיפר לי שקראו למעיין עין א-ריח כי הוא מרפא מחלות פרקים. בערבית מחלות ראומטיות וכאבי עצם מכונים אל-ריח. המים היום ממשיכים בייעוד הזה ומקילים כאבים וסבל של חיילים שנפצעו במלחמה, נפגעי תאונות, חולי פרקים ועור ואנשים עם פלטינות ברגליים. אצל כולם המים משפרים את המצב. ידוע ממקורות שונים, כמו ממאמרים של איש המעיינות ישראל שפירא, שבמסורת ישראל הוכר גם סיועם לבריאות המערכת הנשית".

אבל כל הטוב הזה נמצא כרגע בסכנה. על הגישה למעיין החם האחרון שנותר פתוח לציבור ללא תשלום מאיימת תוכניות לריקון מלא של הנביעה ועבודות בטון – ללא תסקירי סביבה כנדרש.

המעיין הציבורי סומן "מתקן הנדסי"

בניגוד לטענת רשות מקרקעי ישראל שסגירת עין ג'ונס ננקטה לצורך "עבודות בטיחות וחיזוק המבנה", נווה מתריעה: "ברור לי שלא מדובר פה בכלל בשיפוץ בטיחות. גם מהנדס מבנים ששכרנו מטעם הציבור שלל את הקביעה כי המבנה מסוכן. להבנתי השיפוץ הוא רק תירוץ להטמנת תשתיות ניקוז למעיין לשם הסטת המים לאטרקציות בתשלום על חשבון הציבור שזקוק למעיין".

בספטמבר 2025 קיבל המאבק תפנית מפתיעה בבית המשפט. נווה וחברי מטה המאבק נעזרו בעמותת 'נציגי החברה והסביבה', שהגישה עתירה (עת"מ 13982-07-25) נגד הגופים הרלוונטיים, ובראשם המועצה האזורית עמק הירדן, רשות הניקוז כינרת, רמ"י ורשות המים.

"בעין הנציב רט"ג והקרן לשטחים פתוחים הסבו מעיין טבעי לבריכה מבוטנת, שסווגה 'בריכה מלאכותית' ונדרשה לעמוד בתקנות מחמירות"

בדיון נשלף במפתיע מסמך שחשף לראשונה את היקף העבודות המתוכנן בעין ג'ונס: יציקות בטון שעוביין שלושים סנטימטר, ריקון מוחלט של המים והצבת מערכות ניקוז מורכבות. "זה לא חיזוק קוסמטי", טוענת נווה, "זה שינוי יסודי באתר עתיקות לשימור, שמחייב לפי חוק, תיקון 31, הפקדת תוכנית שימור, היתר בנייה ותסקיר סביבתי".

מאז נווה וחבריה רודפים אחרי מידע מהרשויות. תיק תיעוד של עין ג'ונס – מסמך מקצועי המפרט את חשיבותו ההיסטורית והאדריכלית של האתר ואת הנחיות השימור שלו –הושלם בינואר 2026 בידי אדריכלית שימור מומחית ונמסר לכל הגורמים, רק לא לציבור. גם חוות הדעת הסביבתיות, אם ישנן, עדיין אינן נגישות לציבור.

"נוצר מצב אבסורדי", אומרת נווה, "רשות העתיקות, המועצה האזורית עמק הירדן והמועצה לשימור אתרים מסרבות למסור לנו את תיק התיעוד. במקום שקיפות כנדרש בחוק אנחנו נאלצים לרדוף אחרי רשויות ציבוריות בשביל מידע על אתר שהוא נכס הציבור. פנינו גם לרשות הניקוז כינרת לפי חוק חופש המידע, ואנו מחכים לראות אולי הם ישלחו אותו".

"זה לא בית פרטי, זה אתר לאומי"

בעיני נווה מדובר בתקדים מסוכן של עקיפת חוק התכנון והבנייה: "המעיין הוא עתיקה בין-לאומית. צריך להתייחס אליו כמו למצדה או לכותל. אי אפשר לסגור נכס לאומי ל-22 חודשים ולבצע בו שינויים במחטף. גם הצורך הרפואי מחייב את השארת המעיין פתוח. לא סוגרים חדר מיון לשנתיים, אם לא יותר. 

"אבל יותר מהכול יש כאן ניסיון לעקוף את חוק התכנון והבנייה. זה לא בית פרטי שבסכנה, זה אתר עתיקות לאומי. עין ג'ונס היא לא החצר של שום גוף, גם לא של רשות מקרקעי ישראל או של המועצה המקומית, אלא משאב ציבורי. פנינו במכתבים רשמיים לכל הגורמים המעורבים בהתראה לעצור את העבודות הללו לפני שיחלו ולחשוף לציבור את כל מה שהיה דרוש להציג לפי חוק בטרם ייקבעו עובדות בשטח".

החל מאוגוסט 2025 הגישה נווה שורת בקשות חופש מידע כדי לבסס עתירה סביבתית על הכוונות לפגוע במעיין, אך רק בינואר 2026 קיבלה את המסמכים הראשונים. במסמכים, ששלחה רשות הטבע והגנים במענה לבקשת חופש מידע, נחשפה תוכנית להסטת מי עין ג'ונס למען פיתוח תיירותי. לדברי נווה, מהמסמכים עולה כי המועצה האזורית מחזיקה בתוכנית פיתוח שקשורה למי המעיין, וגם משרד הבריאות מעורב בתכנון הנוגע למי מעיינות חמת גדר. 

"לפי המסמכים שנמסרו, עין ג'ונס ועין מקלה נבחנו כמקור מים להזנת בריכות חדשות בגן הלאומי שיקומו על העתיקות. לפי החוק, רט"ג אמורה לשמור על הטבע, לא לאפשר להסיט מים מהטבע. גם הקרן לשטחים פתוחים של רמ"י היא קרן שהסמכות שלה היא להשאיר את הטבע במקומו ולשמור על שטחים פתוחים, לא לסגור אותם בפני הציבור. אתר בתשלום הוא בהגדרה אתר סגור". 

התקדים של חמת טבריה ועין הנצי"ב

נווה מתריעה מסיכונים חמורים ובלתי הפיכים שעשויים לקרות לנביעה אם המעיין ירוקן במלואו, ייבנו בו תשתיות חדשות ומימיו יוסטו. "יש חשש ממשי לזיהום הנביעה או לפגיעה בה לצמיתות, אבל סיכונים אלו לא הוצגו לציבור". 

נווה משווה את המהלך למה שקרה בחמת טבריה העתיקה, ששם גולגלו מי המעיינות לידיים מסחריות, ולציבור נותרו שכשוכיות קטנות: "זה אותו דפוס. גם כאן מדובר באתר ארכאולוגי והיסטורי עתיק. המים התרמו-מינרליים הם אוצר שמוזרם לאטרקציות התיירותיות ולמלונות. איפה רשות העתיקות והגורמים שעניינם שמירה על אתר עתיק חשוב כל כך במסורת שלנו? איפה המעיין של חכמי המשנה והתלמוד? בעין ג'ונס עוד אפשר לעצור את זה. עוד לא מאוחר". 

"הארכאולוג ראפע אבו ריא מרשות העתיקות סיפר לי שקראו למעיין עין א-ריח כי הוא מרפא מחלות פרקים"

נווה רואה גם בתקדים עין הנצי"ב תמרור אזהרה: "בעין הנציב רט"ג והקרן לשטחים פתוחים הסבו מעיין טבעי לבריכה מבוטנת, שסווגה 'בריכה מלאכותית' ונדרשה לעמוד בתקנות מחמירות של משרד הבריאות. מכיוון שהיא לא עמדה בהן, היא נסגרה כליל. זהו העתיד שמחכה לנו אם נאפשר בינוי בעין ג'ונס. נמצא עצמנו עם בריכה במקום מעיין, שתוכפף באופן אבסורדי לתקנות".

לדבריה, ייחודה של עין ג'ונס גם בנגישותה לכלל הציבור: "מי שפוקד את המעיין הם אנשים חלשים פיזית, ולעיתים גם כלכלית. לא כולם יכולים לשלם על ספא, וכאן הם יכלו לטבול ולהקל את הכאב ללא תשלום. כשבאים לקחת להם את זה לתקופה ארוכה במסווה של צורכי בטיחות, בלי להוכיח שהנביעה לא תיפגע ותינזק, זה חוסר צדק משווע".

האם המאבק ברשויות יישא פרי?

נווה פנתה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לוועדת הבריאות ולוועדת החוקה, ואף שוחחה בנושא עם חברי כנסת. "כמעט קבעו דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ל-16 בפברואר, ואז זה ירד מהפרק. נאמר לי שבגלל חוק ההסדרים לא יוכלו לדון בזה. אבל אני מחכה לדיון כבר חודשים, עוד לפני חוק ההסדרים". 

לדבריה, בשל הכוונות להתחיל לעבוד במעיין בקרוב, הנושא בהול ומחייב התייחסות למרות העומס. במקביל היא ממשיכה להגיש בקשות חופש מידע. "חלק מהגורמים לא ענו בכלל. חלק שלחו מצגות, אבל לא את הסיכומים הכתובים. אין תסקיר סביבתי. אין חוות דעת הידרולוגית או גאולוגית שמוצגת לציבור. גם משרד הבריאות לא ענה. אני מרגישה שיש פה מערך שלם של הסתרה".

"אי אפשר לרוקן נביעה עתיקה בלב אתר עתיקות ולתרץ שזה חיזוק מבנה. יש חוק, יש היסטוריה, ויש ציבור שזקוק למים האלה"

המאבק, היא מודה, שוחק. "מצד אחד יש הרבה מצטרפים חדשים למאבק, אבל מצד שני יש הרבה מה לעשות. לעמוד מול שורה של רשויות ציבוריות, לעתור, להילחם על כל מסמך – זה מאמץ גדול". ובכל זאת היא אינה מתכוונת לוותר: "אי אפשר לרוקן נביעה עתיקה בלב אתר עתיקות ולתרץ שזה חיזוק מבנה. יש חוק, יש היסטוריה, ויש ציבור שזקוק למים האלה. אם עכשיו לא נעצור, מחר יגידו 'אין מה לעשות, זה כבר עשוי', וישאירו את הציבור לבכות לצד שלולית רדודה. אני קוראת לציבור להצטרף לקבוצה שלנו בפייסבוק, 'עין ג'ונס', להיכנס לאתר שהכנו ולסייע בתרומה כדי שנוכל לממן סיוע משפטי למאבק".

תגובת רשות הטבע והגנים: "התוכנית החלה על עין ג'ונס היא תוכנית ג/20221, הקובעת שייעוד שטח המעיין הוא מתקן הנדסי. מי שקבע את גבולות השטח וייעודו היה מתכנן מחוז צפון בלשכת התכנון. האחריות לעין ג'ונס היא של המועצה האזורית עמק הירדן, אשר קיבלה תקציב להסדרה בטיחותית של המבנה וסביבתו מהקרן לשטחים פתוחים. רשות הטבע והגנים אינה צד בנושא. 

"קיימת תוכנית לשדרוג הגן הלאומי חמת גדר, ועם זאת בתוכנית המוצעת אין כוונה לשלב שאיבת מים מעין ג'ונס. רשות הטבע והגנים אינה צד בהליך הסדרת עין ג'ונס, לכן היא אינה מכירה לפרטים את העבודות המתוכננות ככל שיש כאלו, ושום גורם לא פנה אל הרשות בעניין זה".

תגובת המועצה לשימור אתרים: "עין ג'ונס היא מבנה היסטורי מוכרז לשימור. כפי שהיא עושה במקרים רבים אחרים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל משמשת גורם מייעץ אך ורק לתחום שימור המבנה והאתר ההיסטורי. תיק התיעוד שהוכן בהזמנת רשות הניקוז כינרת הושלם לאחרונה ויהיה בסיס הנתונים לתכנונן ולביצוען של עבודות השימור. 

"המועצה לשימור אינה הגורם המתכנן או המבצע את העבודות במקום. לגבי זמינות התיק, יש לפנות לגורם המזמין. מבנה זה מצוי בשטח עתיקות מוכרז. ככזה כל פעולה המתבצעת במקום צריכה להיות מתואמת ומאושרת על ידי רשות העתיקות". 

תגובת המועצה האזורית עמק הירדן

"המועצה האזורית עמק הירדן, שהאתר נמצא בתחומה, אינה מבצעת עבודות כלשהן באתר עין ג'ונס.

באתר מתבצעות עבודות, שהחלו היום, בהובלת רשות מקרקעי ישראל ובביצוע רשות ניקוז כנרת. במסגרת עבודות אלה החליטו הגורמים המקצועיים לסגור את המקום לצורך שיפוצים של המבנה שהוגדר כמבנה מסוכן ועלול להתמוטט בכל רגע על יושביו. האתר לא נסגר והנביעה לא נחסמה ולא נאטמה, אלא על מנת לשמור עליה גם בתקופת העבודות מולאו שתי הבריכות בחצץ, שייאפשר את העבודות ללא שניתן יהיה לרחוץ בבריכות ולסכן חיים ובמקביל לאפשר את המשך הנביעה.

בניגוד לשמועות והשמצות כאלה ואחרות, המועצה האזורית עמק הירדן עמדה ותעמוד על כך שלאחר סיום העבודות האתר ייפתח בחזרה לציבור, לא ייגבה בו תשלום כלשהו ולא תימנע אליו הגישה"

מרשות מקרקעי ישראל לא התקבלה תגובה.