ארץ ישראל השתבחה בשבעת המינים – אבל לא פחות מכך גם בעושר יוצא דופן של צמחייה. 

למרות גודלה הקטן, בישראל נספרים כ-2,388 מינים של צמחי בר, וכמה מהם ייחודיים לישראל: עצים, שיחים, בני שיח, עשבים חד-שנתיים ועוד. הסיבה לכך טמונה במקומה הייחודי, נקודת מפגש בין שלוש יבשות וארבע ממלכות צומח. ממש כאן נפגשים האזור הים-תיכוני, האירנו-טורני, הסהרו-ערבי והסודאני, וכל אחד מהם מביא לפה עולם ירוק אחר, צבעים וריחות – כולל כמה עצים נדירים במיוחד. 

מה הם העצים הנדירים ביותר בישראל? בן כמה צריך להיות עץ כדי להיחשב עתיק? ולמה יש עצים שמקומם נשמר בסוד ועובר מפה לאוזן בלבד? לכבוד ט"ו בשבט – חג האילנות – יצאנו להכיר את הצד הירוק, הנסתר והמרתק של הארץ הטובה.

המרדף אחר הזרע המושלם

לרובנו יער הוא מקום למנגל, לטיול משפחתי או לריצת בוקר, אבל לחגי יבלוביץ', מנהל מדור זרעים ומשתלות בקק"ל, היער הוא אוצר חי של מקורות גנטיים. יבלוביץ' הוא מעין בלש בוטני, אדם שמתחקה אחר העצים הטובים ביותר ביער, שחלקם נדירים מאוד. תפקידו לאסוף חומר ריבוי מעצים אלו כדי להבטיח שהמטען הגנטי שלהם, כולל של העצים הנדירים ביותר, ימשיך איתנו בשתילים שמגדלים לשתילה ביער.

הגנטיקה של העצים האלה היא סיירת מטכ"ל של הטבע הישראלי, והמטרה היא להנביט אותם במשתלות כדי להחזיר אותם אל הטבע

בישראל יש כ-150 מינים של עצים ושיחים גדולים מתוך עושר של כ-2,500 מיני צמחים בסך הכול. מאחר שרוב הצמחייה שלנו היא חד-שנתית (מתייבשת אחרי העונה הרטובה ומפזרת זרעים), העצים הרב-שנתיים הם הגיבורים האמיתיים של הנוף. הם צריכים לשרוד בצורות, שרפות ומזיקים לאורך מאות שנים ולמסור לנו ד"ש מאבותינו.

כדי לשמר את העצים הטובים ביותר ביער, שחלקם עתיקים או נדירים, יבלוביץ' והצוות שלו יוצאים למבצעי איסוף זרעים מורכבים. הם מחפשים את מה שמכונה בעגה של המקצוע "עצי פלוס" או "עצי עילית" – הפרטים המצטיינים ביער. "אם אני רואה עץ שעומד על צלע הר חשופה, מול רוחות חזקות ובצורת, ובכל זאת הוא נראה חיוני, גבוה ובריא יותר מכל סביבתו, זה העץ שאני רוצה את הזרעים שלו", מסביר יבלוביץ'. הגנטיקה של העצים האלה היא סיירת מטכ"ל של הטבע הישראלי, והמטרה היא להנביט אותם במשתלות כדי להחזיר אותם אל הטבע.

חידת הגיל: מתי עץ הופך לאגדה?

אחת השאלות המסקרנות ביותר היא כיצד קובעים את גילו של עץ עתיק. משימת התיארוך המדויק של עצים עתיקים היא כמעט בלתי אפשרית. אומנם אפשר להשתמש במקדח פרסלר כדי להוציא מליבת העץ דוגמה קטנה ("קדוחה") ולספור טבעות, אבל הבעיה היא שהעצים העתיקים נוטים להיות חלולים במרכזם; כשהעץ מזדקן החלק המרכזי של הגזע נרקב או נאכל, והטבעות הראשונות – אלו שמספרות על ראשית חייו – נעלמות.

יתרה מכך, עצים הם כמו בני אדם: הם צומחים די מהר בצעירותם, אך בגיל מסוים הם כמעט מפסיקים לגבוה ורק מתעבים מעט או פשוט שורדים. "עץ בן מאתיים יכול להיראות בדיוק כמו עץ בן 800", אומר יבלוביץ'. אם כן, איך בכל זאת יודעים? משלבים עדויות היסטוריות, ציורי צליינים עתיקים ובדיקות פחמן 14.

לעץ הגבוה בישראל עדיין אין שם. מה דעתכם על עוג או שמשון? אבל ידוע שהוא עץ ממין איקליפטוס המקור

עצי הזית בגת שמנים, לדוגמה, הם למועמדים רציניים לתואר העצים העתיקים ביותר בישראל. בציורים עתיקים הם נראים אותו דבר כבר מאות שנים. בשורה אחת איתם על קו הגמר ניצב עץ שיזף מצוי ענקי מעין חצבה, שגילו מוערך במאות רבות של שנים, ואולי אלף. אלו הם עצים שראו אימפריות קמות ונופלות, והם עדות חיה לעבר המפואר של הארץ.

הסודות של העצים הנדירים

בישראל יש עצים שמקומם נשמר כמעט בסוד ועובר רק מפה לאוזן. זה לא רק ניסיון להגן עליהם מפני ונדליזם אלא הבנה שהרגישות האקולוגיות של העצים האלה גבוהה. דוגמה לכך היא דקל דום מצרי, עץ טרופי שישראל היא גבול התפוצה הצפוני שלו. שנים הוא היה מוכר רק משמורה קטנה מצפון לאילת, וקק"ל קיבלה עליה מיזם הצלה: איסוף הפירות, הנבטתם ונטיעתם בנקודות אסטרטגיות לאורך הערבה עד עין גדי כדי לגדל גיבוי למין הנדיר הזה.

עוד מינים מרתקים הם אלון מצוי ואלה אטלנטית. במקומות כמו אתר ברית בין הבתרים, לרגלי החרמון, שרדו עצי ענק של אלון מצוי בזכות קדושת המקום. בתי קברות מוסלמיים עתיקים או קברי שיח' שימשו מאות שנים שמורות טבע לא-רשמיות, כי שם היה אסור לכרות עץ להסקה, וכך זכינו לראות לאן עץ ארץ ישראלי מסוגל להגיע אם רק מניחים לנפשו.

ומה העץ הגבוה ביותר בישראל?

ככלל, בישראל אין הרבה עצים גבוהים מאוד. זה קשור למיעוט המשקעים. גובה העצים בטבע, ממש כמו בפסוק "והיה כעץ שתול על פלגי מים", תלוי בזמינות המים. זו הסיבה שחלקות יער שיש בהן עצים שגובהם יותר משלושים מטר אפשר למצוא בישראל רק במעט מקומות, ובעיקר בקרבה למקורות מים או באזורים גשומים.

העץ הגבוה בעולם, עץ ממין סקוויה נאה ששמו היפריון, מתנשא לגובה של 115.92 מטר, ואילו העץ הגבוה בישראל צנוע יותר: גובהו רק 51.2 מטר. לעץ הגבוה בישראל עדיין אין שם. מה דעתכם על עוג או שמשון? אבל ידוע שהוא עץ ממין איקליפטוס המקור, עץ שיובא מאוסטרליה וניטע וגדל בעמק החולה. 

ואם מדברים על עצים ילידיים גבוהים, תורידו עוד כמה מטרים: העץ הגבוה ביותר ממין מקומי שהתגלה עד היום הוא עץ ברוש מצוי שגובהו 43.6 מטר ונמצא בנחל השופט שברמות מנשה. עצים גבוהים ומרשימים נוספים יש גם ביער בירייה – עצי אורן שגובהם מעל שלושים מטר, ובנחל כזיב – עצי דולב שגובהם מעל 25 מטר. 

המהפכה של התושבים החוזרים

חלק מהמסתורין של צמחיית ישראל טמון בשאלה מי באמת היה כאן קודם. האם החרוב, סמל ישראלי מובהק, הוא באמת מקומי? יבלוביץ' מפתיע ומגלה שהחרוב אינו נזכר בתנ"ך. הוא הגיע לכאן בתקופת המשנה והתלמוד, כנראה ביוזמת הרומאים. לעומתו אורן ירושלים – שספג ביקורת רבה בשנים האחרונות – הוא מקומי לחלוטין, והיה ביערות הקדומים שכיסו את ההר.

אחת המשימות של היערנות בישראל היא לגוון את היער בעצים רחבי עלים כמו אלונים ואלות וכן בעצי בוסתן. לא עוד רק יערות מחטניים אלא נטיעה של מינים מגוונים רבים, וכן נטיעת עצי בוסתן כמו תאנה, רימון וזית ממקורות עמידים וחזקים בשטחי היער. עצים אלו אינם זקוקים להשקיה לאחר התבססותם, והם מחזירים לנוף את המראה התנ"כי של גפן ותאנה ורימון.

בט"ו בשבט הקרוב, אם תטיילו ותפגשו אלון ענק או אלה רחבת צמרת, זכרו שזה לא רק עץ. זה שורד, לוחם גנטי

נטיעת עץ נדיר ועצי יער בכלל אינה פעולה של זבנג וגמרנו. זהו מרתון שנמשך דורות. היערנים של היום נוטעים עצים שהם עצמם לא יזכו לראות בשיא תפארתם. בישראל, ששיעור היער בה נמוך מהממוצע בעולם (כ-6.5% בלבד), לכל עץ נדיר שנשמר ולכל שתיל שמקורו ב"עץ פלוס" יש חשיבות מכרעת.

בט"ו בשבט הקרוב, אם תטיילו ותפגשו אלון ענק או אלה רחבת צמרת, זכרו שזה לא רק עץ. זה שורד, לוחם גנטי שנושא את הסיפור של שלוש יבשות וארבע ממלכות צומח. המשימה שלנו היא להמשיך ללחוש את מקומם בסוד, להגן עליהם ולוודא שגם בעוד אלף שנים יוכלו צאצאינו לשבת תחת אותו הצל בדיוק.

אלו הם העצים העתיקים בארץ ישראל

עץ עתיק הוא עץ שגילו עולה על מאה שנה, אם כי ההגדרה משתנה לפי מין העץ. רוב העצים העתיקים ששרדו בארץ נמצאים בסמוך למתחמים מקודשים (מקאמים, קברי שיח' או קברי צדיקים), שכן האמונה העממית בקדושתם הגנה עליהם מפני כריתה לאורך מאות שנים.

1. עץ שיזף מצוי בעין חצבה (ערבה): נחשב לאחד המועמדים לתואר העץ העתיק בישראל. גילו מוערך בין 500 לאלפיים שנה. הוא שרד בתנאי מדבר קשים בזכות מי תהום גבוהים, אך כיום הוא בסכנה עקב ירידת מפלס המים באזור.
2. השקמה של אום ח'אלד (נתניה): עץ שקמה אדיר ממדים שגילו מוערך ב-800 עד 1,200 שנה. העץ שכן במרכז הכפר הערבי אום ח'אלד ומופיע בציורים ובכתבים מהמאה ה-19 (למשל בכתביו של סר צ'ארלס וילסון). הוא עדיין חיוני ומניב פירות.
3. עצי זית עתיקים בגת שמנים (ירושלים): שמונה עצי זית שגילם נאמד במאות שנים, ויש הסבורים שהם בני כאלפיים שנה (מתקופת המקדש השני), אם כי הדבר קשה להוכחה מדעית מאחר שגזעי הזית נוטים להירקב ולהתחדש מבפנים. 
4. עצי הזית בדיר חנא ובעראבה (גליל): באזורים אלו יש כרמי זיתים שגיל העצים בהם, המכונים "זיתי רומי", מוערך ביותר מאלף שנה. 
5. האלון הבודד (גוש עציון): אלון מצוי שגילו כ-700 שנה. הוא היה לסמל של גוש עציון ושימש נקודה לתצפת עליה ולהתגעגע אליה למפונים מהגוש עד שובם לאחר מלחמת ששת הימים.
6. האלה האטלנטית בקדיתא (גליל): עץ ענק הצומח מעל קברו של התנא רבי טרפון. גילו מוערך במאות שנים, ונופו הרחב מספק צל רב למבקרים באתר.
7. האלה האטלנטית במצפה אלות (גליל): אלה אטלנטית מרשימה הצופה אל הכינרת, אשר לפי סברה רווחת שימשה השראה לעיצוב סמל חטיבת גולני.

שבעת המינים ש(לא) השתבחה בהם ארץ ישראל

בישראל יש כ-400 מיני צמחים נדירים – כאלו שגדלים בעשרה אתרים או פחות. 67 מינים מהם נדירים ביותר, כי התפוצה שלהם מוגבלת לאתר אחד בלבד. טרקטור אחד שנוסע במקום הלא-נכון, עדר עיזים אחד שנכנס לנקודה בשוגג – ומיני הבר האלו ייכחדו מישראל.

7. פיקוס בת שקמה (7.0, סכנת הכחדה חמורה)

העץ הנדיר בישראל. עץ או שיח גבוה, נשיר, שדומה מאוד לתאנה. פירותיו דמויי תאנה, אבל ענפיו מאונקלים ולבנים. גובהו בין שני מטרים לארבעה. גדל בעיקר בהרים הגבוהים של אפגניסטן ואיראן. בישראל יש רק פרט אחד ממנו, והוא צומח בטבע באתר אחד בהרי אילת. 

6. שקד ערבי (7.0, סכנת הכחדה חמורה)

שיח חסר גזע מרכזי. הענפים שלו זקופים ודומים לענפי רותם המדבר. גובהו 1.5–3 מטרים. גדל באיראן, בעיראק, בטורקייה ועוד. נמצא גם בכמה אתרים במדבר הסורי ובמקום אחד בסעודיה ובירדן. בישראל יש שיחים אחדים בנחל מכמש ובנחל מכוך – שהם גם הנקודה הכי מערבית בעולם שגדל בה שקד ערבי.

5. ניל מכסיף (6.5, סכנת הכחדה חמורה)

בן שיח או שיח נמוך מסועף. עליו וגבעוליו מכוסים בשערות מכסיפות. גובהו 0.4–1 מטר. הצמח נחשב נכחד עד 1995, ואז התגלה מחדש בעין גדי. ב-1999 התגלה פרט נוסף גם בנאות הכיכר. לפי הערכה הוא גדל בשלושה אתרים בארץ בלבד, כולם באזור ים המלח.

4. שיזף שעיר (6.5, סכנת הכחדה חמורה)

שיח או עץ קטן קוצני סבוך מאוד שענפיו הרבים יוצאים מבסיסו. בעל פירות כתומים יפים. גובהו בין מטר לשניים. גדל בהודו, בפקיסטן ועוד. עד 1991 חשבו שהוא נכחד בישראל, אך אז התגלה שהצמח גדל בהרי אילת. שם יש שני פרטים בלבד.

3. שקד רמון (5.8, סכנת הכחדה חמורה)

שיח שקד שפירותיו מרים, אך הוא פורח באביב בלבן יפהפה. זרעיו חלקים וצבעם אדמדם. גובהו עד שני מטרים. נחשב אנדמי להר הנגב, כלומר גדל אך ורק שם. התגלה כבר ב-1980, אך הוכרז אנדמי רק בשנת 2015. פרטים מעטים שלו גדלים בנחל אליאב ובנחלים הסמוכים באזור גבול ישראל-מצרים.

2. דום מצרי (5.8, סכנת הכחדה חמורה)

דקל זקוף וגבוה. הסוג היחיד בעולם שגזעו מתפצל לשני גזעי משנה ויותר, עד חמישה. העלים שלו דמויי כף יד, וגובהו הכולל הוא עשרה מטרים ויותר. הפרי שלו נובט רק לאחר השריה של שבועיים רצופים במים. העץ גדל באפריקה, במדגסקר ובחצי האי ערב. בישראל הוא גדל באופן טבעי בשני אתרים בלבד: במלֵחת עברונה וליד קיבוץ אילות. 

1. אלון שסוע (4.2, סכנת הכחדה)

רשימת המינים הנדירים מבוססת על הגרסה המקוונת של הספר האדום באתר רשות הטבע והגנים. תודה לרט"ג גם על התמונות